לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 

תהילים כ"ג הוא מזמור הבטחון בה' המפורסם ביותר בעולם. המזמור מורכב מששה פסוקים, בשני פסוקי מסגרת מוזכר שם ה' ומופיע מוטיב הביטחון והרוגע. במרכזו של המזמור מופיעות שתי תמונות המתארות את יחסו של ה' לבעל המזמור:

1. תמונת הרועה והצאן (א-ג)   2. תמונת האורח והמארח הנדיב (ה-ו).

א. המשותף לשתי התמונות הוא תיאור מנת חלקו של האדם מידיו של המיטיב עמו בכל עת ובכל אתר. בתמונה הראשונה הרועה מספק את צרכיו של הצאן, ובתמונה השניה האורח מספק את צרכיו של המארח. מהם שלושת הצרכים המסופקים למקבל בשתי התמונות?

ב. לאור השאלה הקודמת, מדוע לדעתכם בעל המזמור לא הסתפק במטפורה אחת ובחר בשתיים? על מנת להבין את חשיבותה ותרומתה של כל אחת מן המטפורות השוו אותן תוך שאתם מתייחסים לנקודות הבאות: סוג הדימוי בכל מטפורה, המיקום, היחס בין הנותן למקבל, סוג הצרכים המסופקים וכו'.

ג. במזמור קיימת תנועה מהמאמין אל ה', והיא באה לידי ביטוי באופן שבו פונה בעל המזמור לה'. בדקו באיזה גוף מדבר בעל המזמור לה' בפס' א-ג ובאיזה גוף מדבר בעל המזמור לה' בפס' ד-ו.

1. מדוע לדעתכם השינוי מתרחש דווקא בפס' ד?

2. בתמונה הראשונה בעל המזמור מערב בין המשל לנמשל. באיזה פסוק הוא רומז לנמשל ומה משיג בעל המזמור באמצעות עירוב המשל בנמשל?

ד. שלוש אפשריות הוצעו על ידי הפרשנים בנוגע לשאלה מה מצבו של בעל המזמור בעת אמירת המזמור:

1. שלווה וביטחון  2. היחלצות מצרה  3. שעת הצרה עצמה.

עיינו בפשט המזמור וברש"י ורד"ק ומצאו סימוכין לכל אחת מן השיטות.

רש"י: במדבר הזה שאני הולך בו...בארץ חושך ועל מדבר זיף אמר

רד"ק: המזמור הזה אמרו דוד כשיצא מצרה לרוחה, או נאמר על ישראל שיאמרו כן בצאתם מהגלות.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"