אין ביטחון באדם

רבות כבר שמענו במזמורים על ביטחון בה', בניגוד חריף לרשע האנושי, אך המזמור הזה מפליג לעבר הכללה, כמו במזמורי ההלל (קטז, יא) – "כל האדם כֹּזֵב". אם נשקול "במֹאזנים" (סב, י) בני אדם רבים, גם גדולים וחשובים, "בני איש", כולם "יחד" ישקלו אך "הבל", כמו אוויר חם עולה ומתפזר.

לא קשה לשמוע מחשבה כזאת מעולמו של נרדף כדוד, נרדף על ידי אויבים מבחוץ כמו יריבים ומקנאים מבפנים, וניצל פעם אחרי פעם בנס של 'חוּט השַׂעֲרה' (שאול בחנית ובקיר; בבית בלילה עם מיכל; בגת; במדבר מעון; שמואל א יח, יא; יט, יא-יב; כא, יב-טז; כג, כו-כח), וכדברי דוד ליהונתן (שם כ, ג) –

"חַי ה' וחֵי נַפְשְׁךָ, כִּי כְפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת"!

אבל מי שר את המזמור "עַל יְדוּתוּן מזמור לדוד"? – המשורר יְדוּתוּן (הנזכר בדברי הימים א טז, מא; כה, א-ג), או דוד? או משורר אחר, אולי מצאצאי יְדוּתוּן, שהקדיש את שירו לשתי הדמויות כאחד (כדברי ראב"ע)?
ספק אם נוכל לדעת.

באדיבות אתר 929