"וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה, נָתַן ה' מְאָרְבִים עַל-בְּנֵי עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר-שֵׂעִיר הַבָּאִים לִיהוּדָה--וַיִּנָּגֵפוּ" (דברי הימים ב כ', כב)
איכה רבה (בובר) פתיחתא ל
ארבעה מלכים היו. מה שתבע זה לא תבע זה.
ואלו הן: דוד, אסא, יהושפט, וחזקיהו.
דוד אמר: "ארדוף אויבי ואשיגם..." (תהלים י"ח, לח),
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני עושה כן, הדא הוא דכתיב [=זהו שכתוב]: "ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם" (שמואל א ל', יז) ...
עמד אסא ואמר: אני אין בי כח להרוג להם, אלא אני רודף אותם ואתה עושה,
אמר לו: אני עושה, שנאמר: "וירדפם אסא והעם אשר עמו... כי נשברו לפני ה' ולפני מחנהו" (דברי הימים ב י"ד, יב),
'לפני אסא' אין כתיב כאן, אלא "לפני ה' ולפני מחנהו".
עמד יהושפט ואמר: אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף, אלא אני אומר שירה ואתה עושה,
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני עושה, שנאמר: "ובעת החלו ברנה ותהלה נתן ה' מארבים על בני עמון מואב והר שעיר..." (דברי הימים ב כ', כב).
עמד חזקיהו ואמר: אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה, אלא אני ישן על מטתי ואתה עושה,
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני עושה, שנאמר: "ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור..." (מלכים ב י"ט, לה) ...
איכה רבה - מדרש אגדה פרשני על מגילת איכה. המדרש נערך בארץ ישראל, ככל הנראה במאה החמישית או השישית לספירת הנוצרים. לאחר עריכתו נעשה שימוש רב במדרש בדרשות בציבור בתשעה באב, וכך במשך הזמן הפך לשני חיבורים נפרדים, המשקפים נוסחים שונים של המדרש. נוסחים אלה התפתחו במקומות שונים: נוסח אחד התפתח באיטליה ובאשכנז והנוסח השני התפתח בספרד ובמזרח; לכל אחד מן הנוסחים נוספו מקורות שונים ומגוונים שעניינם אבל ונחמה. בידינו שתי מהדורות דפוס של המדרש המשקפות את שני נוסחיו: מדרש איכה רבה, בתוך 'מדרש חמש מגילות', ומדרש איכה רבה במהדורת בובר (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)