שתי גישות למידת הביטחון. הראשונה עניינה אמונה מלאה שהקב"ה ניצב לימין האדם ויעזור לו בכל עת, ואילו השניה עניינה ההבנה שאפילו אם יהיה רע נישאר תלויים בקב"ה ודבקים בו.

 

שתי גישות למידת הביטחון... על פי הגישה הראשונה, הביטחון מתבטא בשכנוע פנימי, שהקב"ה ניצב לימינו של הבוטח ויעמוד בעזרו... אך ישנה גישה שניה לביטחון... אין היא טוענת ש'יהיה טוב' מבחינה אישית או לאומית. אדרבא, היא מבטאת החלטה נחושה, שאפילו אם יהיה רע, נישאר תלויים בקב"ה ודבקים בו... היא תובעת שאנחנו, כביכול, נעמוד לימינו. 

... שניות תכונת הביטחון, משתקפת בבירור בפרקי שיר המעלות שבתהילים. מצד אחד, נראה, למשל, את פרק קכ"א: 
(ב) עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ (ג) אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ... (ז) ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ (ח) ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

לפנינו דוגמא קלאסית של הביטחון המקווה והנאמן, המשוכנע שיהיה טוב. מאידך, פרק קל"א מצייר לפנינו אווירה שונה לגמרי:

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד ה' לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי. (ב) אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי. (ג) יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

מה חושב התינוק בהתרפקו על אמו? האם הוא פונה אליה כמי שתחלץ אותו ממצוקה? אולי, אינסטינקטיבית, הוא מרגיש אף את זה, אך לא הצפייה המעשית היא בראש מעייניו של התינוק. בראש ובראשונה הוא פונה אליה מפני שהוא פשוט רוצה להיות דבק בה. כרגע הוא אינו חושב על תוכניות עתידיות, אינו מצפה להגשמת חזונות והבטחות. הוא יודע רק דבר אחד: העולם הוא מקום קר ומאיים, ואילו כאן, במחיצת האם, ישנה תחושת חמימות וביטחון. 

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך 

מתוך ספרו של הרב אהרן ליכטנשטיין, 'באור פניך יהלכון', עמ' 125-130.