שיבת ציון
נמצאו 169 תוצאות חיפוש
זמנה של מגילת אסתר
בין בית המלך לבית המקדש
פרופ' יונתן גרוסמןנראה שהאירועים המתוארים במגילה התרחשו כשלושים שנה לאחר שיבת ציון. עובדה זו מעוררת בנו אי נוחות: בעוד היישוב היהודי בארץ ישראל נאבק על קיומו נהנים יהודי שושן מסעודות פאר שמארגן המלך. המגילה מקבילה בין בית אחשורוש ובין בית ה' בירושלים, מה המסר העולה מהשוואה זו?
הפטרות חנוכה - חומה או דלתות
הרב משה ליכטנשטייןלאחר ההתייחסות לגויים המציקים לישראל השבים לארצם, פונה הנביא לעם ישראל ומבהיר כי קביעת אופי הגאולה נתונה בידיו.
הפטרת בהעלותך - להקדים רפואה למכה
הרב משה ליכטנשטייןהגאולה המובטחת בהפטרה בזכריה היא גאולה של אודים מוצלים מאש למרות החטאים. אולם שלמות הגאולה תלויה במעשיהם של בני דור שיבת ציון. הנבואה היא גם ליהושע הכהן הגדול וגם לזרובבל שאמורים לעבוד יחדיו למען המטרה המשותפת: בנית בית המקדש. אמנם מלא הפוטנציאל שבגאולה לא מומש בשיבת ציון אולם יש לשמוח על ההישג החלקי.
ותחזינה עיננו בשובך לציון – הערגה למקדש והחשש מבניינו במהלך הדורות
ד"ר ברכי אליצורבעיונינו זה ננסה לעקוב אחר עדויות שמהן ניתן ללמוד על היחס לבניין המשכן והמקדש ולעבודתם. נבדוק את יחסם של דורות שהיו צריכים להכריע אם לבנות משכן או מקדש בימיהם, נבחן את מידת מרכזיותו של המשכן/מקדש בקרב דורות שזכו לליווי משכן או מקדש בתקופתם ונדון בעדויות המתארות תגובות של העם למציאות של חורבן.
פרק ח' - מלחמת היהודים
הרב יעקב מדן |נעסוק באגרות המלך אחשורוש. מה משמעות הרשות המלכותית ליהודים לעמוד על נפשם? מתברר שהיהודים קיבלו כאן זכויות מיוחדות, של עם אוטונומי, ובכך נסללה הדרך לאפשרות להקים צבא-הגנה יהודי, ע"י נחמיה, שלחם כנגד הגויים שניסו להפריע לבניית המקדש וירושלים.
איגרת רחום
ד"ר מרדכי סבתואחת הבעיות הנוגעות בשאלת עריכת ספרי עזרא ונחמיה קשורה באיגרת רחום, שאינה מתאימה כלל למסגרת שבה היא נתונה - לא מצד תוכנה ולא מצד זמנה. נביא כמה אפשרויות לפתרון הבעיה, וננסה להעלות אפשרות נוספת, הנותנת משמעות למיקום האיגרת לפני איגרת תתני: מההשוואה ביניהן ניתן ללמוד שהבית נבנה מכוח ה' בניגוד לשיקוליו האישיים של מלך פרס
תגובה - 'איגרת רחום' - לתכניו ומבנהו של פרק ד' בספר עזרא
שמואל הכהןש' הכהן מציע דרך להבנת איגרת רחום והקשרה הספרותי (עזרא ד'), דרך השונה מזו שהוצגה ב'מגדים' ד על-ידי מ' סבתו.
יום ייסוד היכל ה' (על-פי נבואות חגי וזכריה)
הרב ד"ר יואל בן נוןנעסוק בנבואות חגי וזכריה, על פי סדרן הכרונולוגי. נראה שמראות זכריה ערוכים במבנה גיאומטרי, כדוגמת צורת המנורה שבמראה המרכזי. נדון בתאריך עשרים וארבעה בכסלו, שבו נאמרה נבואת חגי על יום ייסוד היכל ה', ונראה כי הוא תאריך משמעותי במהלך הדורות, וקביעת חג החנוכה בימים אלה איננה מקרית, אלא תואמת את יום ייסוד היכל ה' בראשית שיבת ציון, ואת העונה החקלאית.
מבוא למאמרו של ח' חפץ על מלכות פרס ומדי
הרב יעקב מדןכמבוא למאמרו של ח. חפץ, ננסה לסקור לפני הקורא משהו מתולדות המחלוקת בין המחקר ההיסטורי לבין שיטת המסורת היהודית בנושא הנדון - התקופה הפרסית, שיבת ציון וימי הבית השני
מלכות פרס ומדי בתקופת בית שני ולפניה - עיון מחודש
ד"ר חיים חפץהתקופה הפרסית מתוארת בכתבי היוונים ובמקורות היהדות, וכן ע"י ממצאים ארכיאולוגים, אך אין ביניהם התאמה. מטרת מאמר זה היא להאיר כיוון זנוח זה של החקירה ההיסטורית, שיש בו כדי להעמיד את המסורת ההיסטורית היהודית לפחות במעמד מדעי-היסטורי שווה לזה של הספרות ההיסטורית היוונית
אני אתכם נאם ה' - המבנה הפנימי של נבואות ספר חגי
שמואל אפקספר חגי מכיל ארבע נבואות. שלושת הנבואות הראשונות עוסקות בבניין המקדש, ואילו הנבואה הרביעית אינה מזכירה את המקדש. נעיין בתוכן כל אחת מהנבואות, ובמבנה הספר, ומתוך כך נראה את הקשר בין הנבואה הרביעית לקודמותיה. כל הנבואות שייכות למשימתו העיקרית של חגי הנביא - הבאת שבי הגולה לייסוד ההיכל, בניית בית המקדש והפיכת הקללה לברכה.
תגובה - חגי וזכריה, בית שני וחג החנוכה
תגובות והערות
הרב צבי קורן (אנקר)מאמר תגובה למאמר "יום ייסוד היכל ה'". נראה כי בעליית שבי ציון מבבל היו שני פגמים: א. שלא עלו כולם; ב. שבנו את המקדש ברשיון מלכי פרס, ולא נבדלו מבחינה רוחנית ומעשית מן העמים שסביבם. הפגם השני גרם לכך שלא שרתה שכינה בבית שני בתחילת דרכו. אולם, בימי החשמונאים תוקן מעוות זה, ושכינה שבה לשרות במקדש.
בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים
תגובות והערות
גרשון פרושנעקוב אחר הופעתה של מילה מנחה אחת – התעוררות - בספרי התנ"ך העוסקים בתקופת שיבת ציון, תוך התייחסות אל גורמים שונים הנוטלים חלק בתהליך שיבת ציון. נמצא גם התאמה בין אופי הספר לבין הגורם שאליו מתייחסת ההתעוררות (מי הוא המתעורר בכל אחד מהספרים?) ישראל בגלות משולים לאדם הישן, והגאולה משולה להתעוררות העם והוצאת כוחותיו אל הפועל.
יום קטנות- שיבת ציון כבסיס לתפיסה הציונית
הרב פרופ' יהודה ברנדסתאריך פרסום: תשסו | | שעה ו- 10 דקות
התהליכים והאתגרים אשר עמדו בפני העולים לארץ בימי שיבת ציון, ומתוארים בספרי עזרא ונחמיה, חגי, זכריה ומלאכי, דומים מאד לאתגרים המלווים את הגאולה בימינו: אנשים רבים שנשארים בגלות; עמידה מול אויבים; מניעת התבוללות; חיזוק התרבות וקיום המצוות, ועוד. עלינו להבין שהגאולה לא מגיעה בבת אחת בשלמות, אלא בתהליך, שאנו נמצאים בעיצומו.
שיבת ציון בימינו לאור נבואות ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשסז | |
שלושת הנביאים הגדולים מנבאים על שיבת ציון. בשיעור נסקור חלק מהנבואות וננסה להבין מה המגמות המוטיבים והרעיונות שגלומים בנבואות, וכיצד כל אלו משליכים על מציאות ימינו?
חלום חגי וזכריה ושברו
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשסט | |
חגי וזכריה, נביאי שיבת ציון, ניבאו נבואות מרחיקות לכת אודות הגאולה בתקופתם. אך במרחק דור אחד בלבד, בימי עזרא ונחמיה, התברר, כי נבואות אלו רחוקות מלהתממש. מדוע? ומה הייתה משמעות הנבואות הללו?
ספר יואל: בצֵל - בין חורבן לגאולה
ד"ר טובה גנזלתאריך פרסום: תשסט | |
הרקע ההיסטורי של ספר יואל עודנו שנוי במחלוקת. בשיעור נציע, כי הנבואה בספר יואל משקפת את המציאות ההיסטורית בארץ, בראשיתה של שיבת ציון, עם חזרת ראשוני הגולים לארצם, בשנים שקדמו לבניית המקדש. בדרך זו יש לראות את ספר יואל כמשלים 'לקונה' בספרות הנבואית, בין ספר יחזקאל, שנבואותיו המאוחרות נאמרו כנראה סביב שנת 570 לפנה"ס, ובין נבואות חגי וזכריה, שנבואותיהם המוקדמות נאמרו בשנת שתיים לדריווש, בשנת 520 לפנה"ס.
נחמיה - דמותו של מנהיג בין ביטחון והשתדלות
ד"ר מירי שליסלתאריך פרסום: תשע | | שעה ו- 6 דקות
כמי שפועל בתקופה בה אין התגלות ישירה, והשלטון שבידיו נתון ללחצים ולקשיים מצד אויבים מבית ומחוץ, מציב נחמיה דגם של הנהגה שקולה אך נועזת, יוזמת ומאמינה, המובילה את העם לאמונה ולעשייה כאחד. בשיעור נכיר את תקופתו ואת פועלו, ונבחן את מניעיו ואת החלטותיו.
הצהרת כורש - ההיית או חלמתי חלום?
עמרם (רמי) ינאיתאריך פרסום: תשע | |
שאלת האמת ההיסטורית של המקרא הינה שאלה כבדה, שניצבת בין מחקר המקרא לבין הלימוד המסורתי. ננסה לבחון סוגיה זו באמצעות עיון בסיפור הצהרת כורש – האם לפנינו מסמך היסטורי אותנטי? או שמא היסוד ההיסטורי לא קיים, ולפנינו התאמה של המציאות אל המסרים הנבואיים? ושמא נוכל לסלול דרך חדשה בעניין זה?
פרק א' בנחמיה כהמשך למגילת אסתר
הרב ד"ר בני לאותאריך פרסום: תשע | |
הקריאה הכרונולוגית בתנ"ך משאירה את לומדי מגילת אסתר עם סימן שאלה גדול. איך להמשיך את הסיפור? האם ההמשך הוא השתלבות מחודשת של יהודים במרכז השלטון הפרסי (או בכל תפוצה אחרת), או שיש כיוון אחר. הכיוון המוצע בתנ"ך הוא חיבור של ספר נחמיה לספר אסתר, הן מבחינת התאריכים והן מבחינת הרעיון הרוחני של הספר - עזיבת הגולה ובניית הארץ (עם כל הקשיים שבה). בשיעור נעמוד על מערכת היחסים של היהודים עם השלטון הפרסי באסתר ומשם לטיב היחסים בספר נחמיה.
מדוע פסקה הנבואה מישראל?
הרב יעקב מדןתאריך פרסום: תשע | |
מלאכי הוא אחרון הנביאים. הוא בן תקופתם של עזרא ונחמיה ושותף למפעלם. מדוע פסקה הנבואה אחרי מלאכי? ומה הקשר בין הפסקת הנבואה לבין אליה הנביא? האם יתכן שהנבואה פסקה בגלל מפעלם של עזרא ונחמיה?! ומה היה מפעל זה? איזה משבר המקרא מסתיר כאן, ומה גדולה חומרתו עד כדי הפסקת הנבואה? ומה האלטרנטיבה המוצעת על ידי עזרא ונחמיה לנבואה?
'בשוב ה' את שיבת ציון' - מזמור קכ"ו
הרב אלחנן סמטתאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 11 דקות
בשיעור תיערך השוואה בין מזמור קכ"ו ומזמור קל"ז. שניהם הפכו לפרקים מקדימים לברכת המזון. מדוע? השיעור יעסוק בניתוח הפרק לעומק תוך הבנת רקעו ההסטורי של ימי כורש.
שיבת ציון - בין חזון למציאות
ד"ר ברכי אליצורתאריך פרסום: תשעב | |
שבי ציון עלו לארץ עם ציפיות גבוהות להתגשמות נבואות הנחמה, המבטיחות עלייה ניסית, ארץ רחבת ידיים, מקדש שיוכר על ידי עמי העולם, עושר כלכלי ושלום עם עמי הסביבה. המציאות בארץ טפחה על פניהם, והעלתה בקרבם ספקות ביחס לאמתות הנבואה. האתגר המרכזי של מנהיגי שיבת ציון הוא לטעת בליבם את ההכרה בהתגשמות ההתחלתית של הגאולה במציאות תקופתם. בשיעור נעקוב אחר דרכי פעולתם, באמצעות ניתוח קווי אפיון ייחודיים של ספרות ימי הבית השני.
תוכני סוף הנבואה (מלאכי)
ד"ר שמואל ויגודהתאריך פרסום: תשעב | |
ספר מלאכי הוא האחרון שבספרי הנבואה. הוא חותם תקופה ארוכה מאוד שמייחדת את עיקר התנ"ך. מלאכי מודע שהוא חותם תקופה, ולכן יש למצוא בו משמעות לא רק לימיו, אלא ביתר שאת גם לאחר תום הנבואה כהכנה למערכת יחסים חדשה עם הקב"ה.
הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא?
אליכין בן-נוןתאריך פרסום: תשעב | |
ימי שיבת ציון והקמת המקדש החל מהצהרת כורש וכלה בשנות פועלו של עזרא בירושלים מתוארים בספר עזרא בתיאור ארוך. מבנה הספר מחייב התייחסות לשלוש תקופות - הקמת המזבח בירושלים, הקמת המקדש בירושלים ועלייתו ופועלו של עזרא בירושלים. בשיעור נעיין במבנה הספר לאור שלוש התקופות הללו תוך התמקדות במאפיין משותף לכל תקופה בספר, והוא - קבלת רישיון ממלך האימפריה הפרסית למנהיגי היהודים לטובת המקדש ולטובת עולי בבל. נשווה את שלושת הרישיונות הללו, ונשרטט באמצעותה בצורה מיטבית את מבנה הספר ונבין את ימי שיבת ציון שמתוארים בו. נתייחס גם לממירא של חז"ל בכותרת השיעור, וננסה לברר, האם אכן זיהו חז"ל את של שלושת המלכים כמלך אחד?
חג הסוכות בימי עזרא ונחמיה
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשעב | |
וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא (נחמיה ח' יז). האומנם לא ישב עם ישראל בסוכות מימי יהושע ועד ימי נחמיה? מדוע? תוך כדי עיון בפרשייה זו ניגע במשמעויות של חג הסוכות, מחד, ובמאפייני תקופת נחמיה, מאידך.
שירי המעלות - יחידה ספרותית עם רצף רעיוני
ד"ר בני גזונדהייטתאריך פרסום: תשעג | |
הכותרת "שיר המעלות" (ק"כ-קל"ד) מאחדת את המזמורים ליחידה אחת. נעיין בתוכן המזמורים (ובתוכם קכ"א; קכ"ב; קכ"ו; ק"ל על פי תוכנית לימודים במקרא של חמ"ד), ונציג לפי כללים ספרותיים של "הפרשנות ההקשרית" את מבנה המזמורים ונסביר את סמיכותם זה לזה. נדון בסיפר (narrative) של שלבי העלייה מהגלות לירושלים לאורך כל היחידה, אשר משתלב במבנה של כל ספר תהילים.
סודה של מרכבה
הרב בראון דסברגתאריך פרסום: כ"ג בסיוון התשע"ו |
במאמר זה נעסוק במעשה המרכבה, בהופעותיו השונות בתנך, בעקבות דבריו של הרב צבי יהודה. נבחן לאורך ההיסטוריה היהודית, כיצד הקב"ה מתגלה בעולם, והיכן הוא משרה שכינתו. נראה שכמעט באופן סיסטמתי, כאשר מופיעה מרכבה על הארץ זה סימן לגלות, וכשמרכבה נהרסת, זה סימן לגאולה.
חגי - העידן החדש
הרב ישעיהו הדריחגי ראה בעליית דריווש את סיום תקופת הגלות מפני שבאותו זמן מלאו 70 שנה לעליית בבל. חגי התעלם במכוון מכל שהיה לפניו. הוא ראה עצמו נושא בשורה חדשה על ראשיתה של תקופה חדשה, אשר סמלה הגדול הוא בית ה' האחרון אשר כבודו גדול יהיה אפילו מן הראשון.
חגי א-ב - מתן על הפרק
הרב דוד סבתונבואותיו של חגי סובבות בעיקר סביב בניין בית המקדש השני. חגי מתמודד עם בעיית היאוש וחוסר המוטיבציה של העם לבניית המקדש, ומבקש להפיח בו תקווה ורצון למרות המציאות הקשה השוררת בארץ. נבואותיו פונות לעם ולמנהיגיו – זרובבל בן שאלתיאל, הפחה מטעם השלטון הפרסי, ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות, ביאורי מילים, והרחבה על הקשר בין יכניה לזרובבל.
זכריה ג-ד - מתן על הפרק
הרב דוד סבתובמרכז נבואות המראות ניצבים שני מראות מקבילים: האחד מתמקד בדמותו של יהושע בן יהוצדק, הכהן הגדול (בפרק ג), והשני - מראה המנורה, העוסק בזרובבל פחת יהודה. שני אישים אלה הם שני המנהיגים, הדתי והפוליטי, של שבי ציון.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות, ביאורי מילים והרחבה בנושא מראה המנורה בזכריה וסמל מדינת ישראל.
זכירת העבר ותיקון ההווה
הרב אליעזר קשתיאלעל זה חלמנו?
יובל אבנרימלאכי א-ב - מתן על הפרק
הרב דוד סבתובתחילת פרק א' פונה מלאכי אל העם ומדבר על אהבת ה' לישראל מול שנאתו לאדום. הנבואה השניה מופנית לכהנים ובה ביקורת חריפה על בזיון שם ה' במקדש. בחלקו הראשון של פרק ב' באה נבואת תוכחה נוספת של מלאכי אל הכהנים, ובה אזכורים רבים מהתורה המתייחסים לדמות ולתפקיד הלוי והכהן.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות, ביאורי מילים והרחבה על החקלאות בזמנו של מלאכי.
מלאכי ב-ג - מתן על הפרק
הרב דוד סבתובארבע הנבואות האחרונות בספר מלאכי משתקפות הבעיות שאפיינו את תקופת שבי ציון: נישואי תערובת, והעיסוק בשאלת הגמול שהטרידה רבים משבי ציון בשל מצבם העגום שעמד בסתירה לציפיות הגבוהות מתהליך שיבת ציון, והוליד אכזבה מרה. הספר נחתם בשלושה פסוקים כלליים המהווים גם חתימה לספרי הנביאים כולם.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות, ביאורי מילים והרחבה על דמותו של אליהו הנביא בספר מלאכי.
הנביא של ירושלים
הרב משה ליכטנשטייןכפיות טובה
פז פלגמלאכי ג - נבואה לשעתה ונבואה לעתיד
הרב ישעיהו הדריפרק ג במלאכי עוסק בבעיות הדור, וכן בחזון עתידי. אחת הבעיות בראשית ימי הבית השני, היתה המצב הכלכלי השפל, שהביא כנראה לכך שהעם לא הפריש תרומות ומעשרות. נעיין בפסוקים במלאכי פרק ג ובדברי חז"ל המתארים את ההתמודדות עם נושא זה. החזון העתידי בפרק זה מתאר את בואו של אליהו לקראת הגאולה. נעסוק בחזון זה ובמסורת שהתפתחה בעקבותיו.
בעיית המעשרות בתקופת שיבת ציון
הרב ישעיהו הדרימיהו מלאכי ועל מה ניבא?
הרב יעקב מדןמזמור קכ"א – מזמור ברכת הדרך
הרב אלחנן סמטמהי הסיטואציה שמתוכה צומח מזמורנו? מהי המצוקה שבגללה מחפש הדובר עזר? הפרשנים הראשונים וגם החדשים התלבטו בשאלה זו. בעזרת עמידה על מבנה המזמור ועיון ספרותי מדוקדק בו, הרקע של המזמור יובהר היטב
אין עושה טוב
נתנאל שפיגלתבנה חומות ירושלים?
נתנאל שפיגלכאפיקים בנגב
נגה הראובניתפילה למשה איש האלוקים
ד"ר בני גזונדהייטמסבל הגלות לבניין ירושלים
ד"ר בני גזונדהייטעולם חרב ועולם בנוי
הרב ד"ר יואל בן נוןמזמורם של גאולי ה'
ד"ר בני גזונדהייטתהלים קכ"ו - מתן על הפרק
ד"ר נאוה כהןמזמור תהלים קכ"ו הפותח במילים "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחלְֹמִים", מושר בסעודות שבת, לפני ברכת המזון ונכנס לסדר התפילה של יום העצמאות. קהילות רבות נוהגות לשיר אותו במועד זה במנגינת 'התקוה'. המזמור מתאר את שיבת ציון ואת השמחה שתבוא בעקבותיה וכן תפילה לשיבה המונית של אנשים רבים.
בדף הלימוד שלפניכם תמצאו חלוקה של המזמור, שאלות מנחות ללימוד ועיון ושלל הרחבות והעמקות ממקורות שונים.
השִׁיבה
ד"ר נאוה כהןעלייה המונית
ד"ר יוסף ברסלביבשוב ה' את שיבת ציון
ד"ר בני גזונדהייטחוני המעגל קורא "שיר המעלות"
יעל שלוסברגתאריך פרסום: תשעג | |
לרוב נקרא הביטוי "היינו כחולמים" כהבעת התפעלות ושמחה, אך על פי התלמוד הבבלי חוני המעגל הצטער עליו. מדוע? באמצעות השוואה בין סיפור חוני המעגל בתלמוד הבבלי לזה שבתלמוד הירושלמי נסביר את חשיבות התהליכיות שבגאולה, את משמעות נבואת ירמיהו על משך גלות בבל שבעים שנה, ואת תפקידם של המתנגדים לתהליכים.
שונאים אתכם!
נתנאל שפיגלמ"היינו כחולמים" ל"היינו שמחים"
הרב אלחנן סמטדו שיח בין הגולים לשבים
חביבה שפטרזה קורה!
הרב ד"ר יואל בן נון"היינו כחולמים" - חלום הגאולה בראי השירה העברית
ד"ר מרים וייטמן | שעה ו- 6 דקות"היינו כחולמים" – האם יש כאן הודיה על העבר או תפילה לעתיד? האם החלום מתאר ישועה ניסית ופתאומית או תהליך ארוך ואיטי שמעורבים בו גם מאמצים אנושיים? וכיצד ציטטו אותו ורמזו לו משוררים ישראליים בשיריהם כדי למקד ולהעצים את תוכן השירים?
השיבה לציון
ד"ר בני גזונדהייטהעליה בימי שיבת ציון
תלמוד בבליההחמצה
הרב דוד סבתוהיחס בין נחמיה לבין מרדכי במגילה
טפת הלפריןתאריך פרסום: תשעז | | שעה ו- 5 דקות
עיון בפרקי נחמיה א, ב ומחצית יג חושפים לנו את תקופת שיבת ציון, את דמותו של נחמיה בעל שם יהודי משמעותי ומנחם, את תפקידו מול המלך הפרסי, יכולתו להתפלל במקביל לדבריו למלך , לקבל רשותו ועזרתו ולעלות לארץ ולטפל בבעיות המצויות בה כולל מאבק בנישואים לנוכריות . מסתבר שהתקופה מקבילה לספור מגילת אסתר - בסגנון, בהווי חצר המלך, בשמות החודשים המוזכרים בשני הספרים. האם ספר נחמיה מלמד אותנו שאפשר היה גם אחרת ממה שקרה במגילת אסתר?
תעודת הזהות של העליה
הרב יובל שרלואחדות לצד התבוללות
הרב יובל שרלועזרא א-ב - מתן על הפרק
נטע שפיראפרק א' מתאר באופן חגיגי ופיוטי את העליה הראשונה ארצה. אפשר לחוש בהתרגשות ובשמחה שמלווה את גאולת ישראל. הפרק מסתיים בתחושת גאולה, יהודי הגולה עולים לירושלים "עם העלות הגולה מבבל לירושלים".
פרק ב' מפגיש אותנו עם המציאות בצורת רשימה ארוכה של העולים ארצה. הפרק ארוך אבל עיון זהיר ברשימה ילמד אותנו רבות על זהות העולים, מצבם הכלכלי, ועל מאפייניה של עליה ראשונה זו.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על גליל כורש שמשלים את התמונה המקראית.
העליה הראשונה
נטע שפיראלהמשיך במשימה בכל מחיר
יעקב פלגרשימות העולים
נטע שפיראעזרא ג-ד - מתן על הפרק
נטע שפיראפרק ג' מתאר בפנינו את המפגש הראשון בין החזון למציאות של ימי שיבת ציון. הצהרתו החגיגית של כורש כיוונה את העם לגאולת ירושלים ובניית המקדש, אולם פרקנו נפתח בתיאור המצב בתקופה - בני ישראל בערים והאוכלוסייה בארץ עוינת ומאיימת. חלקו השני של הפרק מתאר את חגיגת יסוד המקדש, המלווה ברגשות מעורבים.
פרק ד' נפתח במפגש עם היריבים הגדולים של שבי ציון בארץ הלא הם השומרונים. החלטתם של זרובבל וישוע לדחות את בקשת השומרונים להיות שותפים בבניין המקדש היא צעד ראשון במדיניות בדלנית נחרצת שתגיע לשיא בגירוש הנשים הנכריות בימי עזרא.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על נושא הקרבת הקרבנות ללא בית מקדש.
עליית זרובבל אל מול עליית עזרא
הרב ד"ר יואל בן נוןתאריך פרסום: תשסח | | שעה ו- 12 דקות
עליית זרובבל היא עליה עצומה עם שאיפות גדולות: לחדש את מלכות יהודה ולהקים את בית המקדש הראשון מחדש. שאיפה זו דועכת בעקבות התחזקות צרי יהודה ובנימין וההתבוללות בעם. עליית עזרא היא עליה קטנה יותר ועם שאיפות צנועות יותר: לשקם את יהודה כקהילה דתית אוטונומית תחת שלטון פרס. אנו למדים מכך שכדי לשמר את הגאולה כשאיפה חיה לא מספיקה עליה גדולה אחת. יש צורך בעליות נוספות ובמאמצים בלתי פוסקים.
עזרא - מנהיגות לשם שמים
הרב יובל שרלותפילת אזהרה
הרב יובל שרלוהתקופה הפרסית
הרב ד"ר שוקי רייסבין החזון למציאות
נטע שפיראבחינת הזיקה האנלוגית בין ספר עזרא-נחמיה לבין ספר ירמיהו ומשמעותה
יעל מאירמאמר זה יעמוד על טיבה של הציפייה המשיחית בימי שיבת ציון, כפי שהיא מתבטאת ברצף האנלוגיות לנבואת ירמיהו בספר עזרא-נחמיה. ההקבלה בין שני ספרים אלה מתבקשת בשל תוכנם, שהרי ירמיהו ניבא על השיבה מבבל בתום הגלות, וספר עזרא-נחמיה מתאר שיבה זו. מאמר זה שטוען להקבלה מכוונת בין עזרא-נחמיה לירמיהו, יעמוד על הדמיון המכוון בין שני הספרים ועל הפער שניכר מההקבלה ביניהם.
בין עליית עזרא לעליית זרובבל
הרב ד"ר יואל בן נוןההתנגשויות עם השומרונים
נטע שפיראלפעול במסגרת הנתונים הקיימים
דוד נתיבמי הדמות הראשית בסיפור?
ד"ר נריה קלייןבין בית שני לבית ראשון
הרב יצחק לויגם ירידה היא חלק מתהליך הגאולה
ד"ר נריה קלייןשִׁבְעִים שָׁבֻעִים
ד"ר נח חכםעזרא ט-י - מתן על הפרק
נטע שפיראבפרקנו מתוארת אחת הפרשיות הדרמטיות והקשות של תקופת שיבת ציון. עזרא מגלה מציאות עגומה של נישואי תערובת בין שבי ציון לאוכלוסיה המקומית בארץ.
בפרשיה זו רב הנסתר על הנגלה, ומן הקריאה בה עולות שאלות רבות. גירוש נשים וילדים הוא צעד חסר תקדים ואין לו מקבילות במקרא. מדוע נישאו השרים, הכהנים והעם לנשים נכריות? האם סברו שהדבר מותר? מי הן הנשים ומדוע לא נבחנת אפשרות כלשהי לגיירן ולצרפן לקהל השבים? מה בדיוק אירע במעמד המתואר? האם הנשים גורשו?בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על הסיבה לתופעת נישואי התערובת דווקא בתקופת שיבת ציון.
נישואי התערובת בארץ
נטע שפיראהאתגר הבא של נחמיה בירושלים
הרב צבי הבראיך הכל התחיל
גרשון הכהןהאוירה הדתית בתקופת שיבת ציון
פרופ' מרדכי זר-כבודזר אך מחובר
הרב ד''ר דורי הנמןמחסום בתהליך הגאולה
דוד נתיבלמרות הכל - נבנה
פרופ' יהודה איזנברג - אתר דעתמה קרה בין הצהרת כורש לבניית בית המקדש השני?
ד"ר טובה גנזלתאריך פרסום: תש"ע | |
מה קרה בשנים בין הצהרת כורש לבניית בית המקדש השני? מהו הלך הרוח בתקופה זו בבבל ובארץ ישראל? מהי מציאות של מזבח בלי מקדש? ננסה לענות על שאלות אלו מתוך הנביאים, אריכאולוגיה והיסטוריה.
נחמיה - השראה למנהיגות
דוד נתיב |נעסוק בדמותו של נחמיה, מה תפקידו וכיצד הוא מנהיג את העם בתקופה מורכבת זו. נלמד מפעולתו על דוגמא אישית של מנהיג, כיצד מנהיג עושה שינויים בצורה חכמה וכיצד הוא מטמיע בעם את הערכים וההשקפות ולא משאיר את השינוי רק בפאן החיצוני.
סוציאליזם בבסיס המדינה
הרב אורי שרקישמחת החנוכה של חומת ירושלים
הרב מרדכי פרנקוחגיגת חגי תשרי
נטע שפיראאכלוס ירושלים
נטע שפיראוידוי ותפילה
נטע שפיראמחזירים עטרה ליושנה
הרב ד"ר בני לאושיבה ותשובה
הרב אורי שרקיגדר הפרדה
ד"ר נריה קלייןחידת יציאת מצרים וכיבוש הארץ בדברי הימים
ד"ר מרים וייטמןתאריך פרסום: תשע | | שעה ו- 7 דקות
אירועי יציאת מצרים וכיבוש ארץ ישראל אינם מסופרים בספר דברי הימים. יתרה מכך, באף אחת מרשימות היחס בפרקים א'-ט' לא מוזכר שהשבטים ירדו למצרים, יצאו ממצרים או נכנסו לארץ ישראל. להיפך, מרשימות היחס של חלק מן השבטים מתקבל רושם ברור, שעם ישראל ישב בארץ ישראל מאז ומעולם. מצרים אמנם מוזכרת באופן אגבי במספר הקשרים, אך גם שם בצורה פחות מפותחת מאיזכוריה באותם הקשרים בספרים המקבילים. מה פשר העלם זה בספר דברי הימים? בשיעור נציע פיתרון לבעיה זו.
המסרים של דברי הימים לשבי ציון
ד"ר ברכי אליצורתאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 9 דקות
במהלך השיעור נשווה בין תיאור אירועים בספרי נביאים ראשונים לשחזורם בדברי הימים, ונבחן כיצד ספר דברי הימים, בדומה למדרש, מעצים אירועים ומעצב אותם מחדש בהתאם למסרים חינוכיים וערכיים הרלוונטיים לדור שבי ציון, בו נכתב החיבור.
המסר של כיבוש ירושלים
ד"ר ברכי אליצוריהודה במלוא הודה
הרב ד"ר יואל בן נוןמגמת ספר דברי הימים באזכור יציאת מצרים
ד"ר יואב ברזליתאריך פרסום: תשסו | | שעה ו- 13 דקות
יציאת מצרים מוזכרת כיסוד תיאולוגי מרכזי לאורך התנ"ך. על רקע זה בולטת העובדה שדווקא ספר דברי הימים, המספר את ההיסטוריה של עם ישראל, ממעט להזכיר את יציאת מצרים. בשיעור נתבונן במקומות הבודדים שבהם נרמזת יציאת מצרים בספר. נשווה בין הניסוח בדברי הימים לניסוח בספרים המקבילים ונעמוד על הדגשים השונים. מתוך כך ננסה לדלות את מגמות בעל ספר דברי הימים ולהבין את פשר ההשתקה של סיפור יציאת מצרים.
לאן נעלמה יציאת מצרים?
ד"ר מרים וייטמןמדוע נעדרה יציאת מצרים מתפילת דוד?
ד"ר מרים וייטמןמטרת חיבור דברי הימים בימי הבית השני
הרב מנחם ליבטאגתאריך פרסום: תשסה | | שעה ו- 8 דקות
בשיעור נסקור את הספר ונראה את ההבדלים בין שמואל ומלכים לדברי הימים. מתוך כך נראה שספר דברי הימים הוא ספר עידוד לבני הבית השני - המעודד לנהוג כדוד וכשלמה בבית המקדש הראשון ולבנות את המקדש. נראה את הדימיון בין עזרא ונחמיה לדברי הימים במגמה זו, ואת המגמות של הספרים ההיסטוריים האחרים.
המהפכה הרוחנית של עזרא ונחמיה - פשט ודרש
ד"ר יונתן פיינטוךתאריך פרסום: תשעח | | 59 דקות
בשיעור נעסוק בשתי אגדות חז"ל במסכת יומא : האחת עוסקת בביטולו של יצר עבודה זרה , והשניה - באמירת "גדול גיבור ונורא". נראה שמדובר במדרשים לפסוקים מנחמיה העוסקים בקריאת התורה ובאמנה. נראה שהסיפורים מציגים לנו שני פנים של המעבר מתקופת הנבואה לתקופת החכמה בבית שני : צמצום בנוכחות השכינה מחד, וחידושה של התורה שבעל פה מאידך.
עם ישראל חוזר לעיר דוד - הסיפור של הספר החמישי בתהלים
ד"ר בני גזונדהייטתאריך פרסום: תשע"ז | |
בשיעור זה נעיין בספר החמישי בתהלים (ק"ז-ק"נ) לאור ממצאיה של ה'פרשנות ההקשרית', לפיה יש לעיין לא רק במזמור הבודד ובמשמעותו אלא גם בהקשרו בתוך ספר תהלים. הנחת המוצא של הפרשנות היא שהמזמורים ערוכים ומסודרים בסדר ובמבנה מסוים היוצר סיפור. לשם הבנת הסיפור יש להתבונן בקשרים בין מזמורים סמוכים ורחוקים ובמבנה שנוצר מקשרים אלו. הספר החמישי הוא האחרון בספר תהלים המתאר את סיפור גאולתם של עם ישראל בתקופת שיבת ציון. בשיעור נעסוק במבנה הספר, ברצף הרעיוני והנרטיבי לאורך היחידות השונות שלו.
השקפות נבואיות נבדלות על שיבת ציון : ישעיהו (מ-סו), חגי וזכריה
הרב עדיאל כהןתאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 4 דקות
בשיעור זה נעסוק בתקופת ראשית שיבת ציון. נעיין בנבואות הנביאים על אותה התקופה, ונראה כיצד הם מתנבאים באופנים שונים על אותם מאורעות. בנוסף, נקביל את הפנים השונות המצויות במקרא לקולות השונים שנשמעו בשיבת ציון בדורות האחרונים.
חזון ומציאות בימי בית שני
פרופ' אליהו עסיסתאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 3 דקות
הפער בין נבואות הנחמה של הנביאים למציאות ששררה בשיבת ציון ואף לאחר התבססות השבים בארץ, הוא קשה מאוד, והוא מוביל לתחושת העם שאין מדובר בגאולה. בשיעור נעמוד על הפער במגוון תחומים ונראה את הדרכים שבאמצעותן הנביאים מתמודדים אותו ומעודדים את העם שאכן הם בתקופת גאולה, שתתממש במלואה בעתיד.
נבואות ומזמורים מזמן שיבת ציון
ד''ר יוסי ברוכיתאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 6 דקות
בעזרת המקורות ההיסטוריים של התקופה - מקראיים ואחרים - ננסה לראות את האירועים ההיסטוריים דרך עיניהם של בני הדור, ולחוות את תחושותיהם. נחוש את הציפיות ואת האכזבות, את השאלות האמוניות הקשות ואת התשובות הלא פשוטות, כפי שהם משתקפים ביצירות הספרותיות שנשתמרו במקרא מתקופה זו - נבואות חגי וזכריה ומספר מזמורי תהילים.
בעיות שמיעה
הרב פרופ' יהודה ברנדסתקציר ישעיהו פרק נ"ב
צוות אתר התנ"ךחגי וזכריה - איך נראית גאולה?
צוות אתר התנ"ךחגי וזכריה מתנבאים לאחר תקופה ארוכה בה יושבים שבי ציון בארץ ללא התקדמות בבנייתה ובבניית בית המקדש, למרות שלשם כך עלו לארץ. הנביאים מתמודדים עם תחושותיהם של העם, בהם יאוש ואמונה מוטעית שאין העת והמצב הלאומי מתאימים לגאולה, ומעודדים את העם כי גם גאולה הבאה מתוך עוני ובצעדים קטנים היא גאולה ראויה, ובידם הדבר לפעול על מנת להשיג את יעדה המרכזי - השבת השכינה לציון.
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
ה' לא גבה לבי
עמוס חכםמהן דרכי הגאווה מהן צריך להתרחק, ומה הקשר בין הענווה לבטחון בה'? במה ייחודו של התיאור "כגמול עלי אמו"? ואת מי מתאר המזמור - את דוד המלך הענוותן? או את שבי ציון המתקשים להשלים עם ה"קטנות" של שיבת ציון?
תקציר תהילים פרק קכ"ו
צוות אתר התנ"ךבית דוד והמקדש
ד"ר בני גזונדהייטספר מלאכי-מבנה ומשמעות
יעל שלוסברגתאריך פרסום: תשפ"א | | שעה ו- 5 דקות
המבנה של ספר מלאכי הוא מבנה מיוחד של דו-שיח. השיעור יעסוק בשאלה מהו הקשר המהותי בין המבנה לתכני הספר ובשאלה באיזה אופן משקף מבנה זה את התקופה בה מנבא מלאכי - תקופת שיבת ציון.
על מה חלמו שבי ציון הראשונים, דת או מדינה?
הרב ד"ר בני לאותאריך פרסום: תשפ"א | |
בשיעור נלמד את נבואות הגאולה אצל הנביאים הראשונים והאחרונים ונראה כיצד כל נביא חזה את הגאולה ואת שיבת ציון. מה בין שיבת ציון הראשונה בימי כורש לשיבת ציון השנייה בימי עזרא ונחמיה? על מה חלמו שבי ציון ומה קרה בפועל בחזרתם ארצה?
שיבת ציון - גאולה רוחנית
צוות אתר התנ"ךתקופת שיבת ציון מתאפיינת בהתמקדות בהיבט הרוחני של שיבת עם ישראל לארצו. הצהרת כורש פתחה פתח לשיבת היהודים לארץ מגלות בבל, במטרה לבנות את בית המקדש. רשיון ארתחששתא לעזרא הסופר נתן ליהודים אוטונומיה דתית. פעילותו של עזרא הפכה ירושלים למרכז התורה לכל ישראל שבתפוצות.
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
שיבת ציון - חזון מול מציאות
צוות אתר התנ"ךהעם השב אל הארץ מגלות בבל, ציפה לגאולה גדולה ועוצמתית כחזון הנביאים, אולם המציאות אתה נאלצו להתמודד הייתה קשה מאד, האתגרים היו רבים, והתחושה הכוללת הייתה של קטנות, ולא של התרוממות רוח. בשיעור נכיר את האתגרים שעמדו בפני העם, את הציפיות והאכזבות, ואת דרכי ההתמודדות, ונראה כיצד כל זה רלוונטי לשיבת ציון של ימינו.
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
לחצו כאן לדף מקורותמנהיגות נחמיה - תיקון חברתי
צוות אתר התנ"ךאחת הבעיות איתה מתמודד נחמיה במהלך שנות המנהיגות שלו, היא בעיית הפערים החברתיים. בשיעור נראה כיצד מתמודד נחמיה עם בעיה זו, כיצד הוא מצליח להשיג שיתוף פעולה של אנשי המעמד הגבוה, ומדוע הוא רואה חשיבות עליונה לטפל בבעיה החברתית, תוך כדי האתגרים הבטחוניים הקשים שעמדו לפתחו.
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
מנהיגות עזרא ונחמיה - תיקון רוחני וזהות יהודית
צוות אתר התנ"ךאחת ההתמודדויות הקשות בתקופת שיבת ציון היתה בנושא הזהות היהודית של ההתיישבות המתחדשת בירושלים. עזרא ונחמיה פועלים באופן עקבי ונחרץ ללימוד התורה ולחיזוק קיום המצוות ומעמד המקדש. במקביל לכך הם מרחיקים את היהודים מעמי הארץ ומתרבותם הזרה. לשם כך הם מונעים השתתפות של עמי הארץ בבניית המקדש ופועלים באופן נחרץ כנגד נישואי התערובת. ההיבדלות מעמי הארץ הייתה קשה ומסובכת, ויצרה חיכוכים ומאבקים בין היהודים לשכניהם עמי הארץ.
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
לעודד גיור
ד"ר מרדכי סבתו | 47 דקותפרק נ"ו מכוון לתקופת שיבת ציון בה הייתה תופעה רחבה של גיור. ישעיהו ראה לנכון לייחד נבואה לקבוצה זאת של הגרים. הנביא מעודד את הגרים ומבקש לתת להם מעמד שווה ככל העם. ישעיהו מעמיד את היהדות על הצד הפנימי שלה ונותן חשיבות רבה לעצם היות האדם עובד ה'.
למרות הכל, הגאולה תגיע!
ד"ר חגי בן ארצי | 42 דקותבפרקנו מופיע תיאור קשה של מצבו המוסרי של עם ישראל בגלות בתקופת שיבת ציון. הפרק מבשר לנו בשורה גדולה, ישנה ברית חזקה בין עם ישראל לקב"ה ולכן הגאולה תגיע למרות מצבו הירוד של העם. אם כן, מתי תגיע התשובה של עם ישראל?
חייבים להמשיך לבנות
הרב אליעזר קשתיאל | 40 דקותבפרק א' הנביא חגי מתאר כיצד העם ממאן לבנות את בית המקדש, בטענה כי עדיין לא הגיע הזמן ובגלל שישנם קשיים בבנייה: קשיים בירוקרטים וחוסר בציוד וכלים. לכן, מוכיח חגי את העם בשתי דרכים. הראשונה, שיבת ציון היא אות לסיום הגלות, והשנייה, מטרת החזרה לארץ היא בניית המקדש שיהווה מרכז רוחני שישפיע ברכה לעולם החומרי. חגי מצליח לעורר את העם מבחינה רוחנית ובניית המקדש מתקדמת.
הגלות והגאולה במראה הארבע
הרב אליעזר קשתיאל | 36 דקותבפרק ב' רואה זכריה במראה הנבואי ארבע קרנות, שמסמלות ככל הנראה ארבע מלכויות שיציקו לעם ישראל. בהמשך, הוא רואה מראה נוסף של מלאך שבא למדוד את ירושלים, ובעקבות כך מבשר זכריה כי לא תהיה אפשרות למדוד את ירושלים מרוב גודלה ותפארתה. לבסוף, קורא זכריה לגולים לצאת מהגלות, לא לפחד מהגויים, ולהתכנס חזרה לבנות את המקדש ואת ירושלים.
הגלות והגאולה במראה הארבע
הרב אליעזר קשתיאל | 36 דקותבפרק ב' רואה זכריה במראה הנבואי ארבע קרנות, שמסמלות ככל הנראה ארבע מלכויות שיציקו לעם ישראל. בהמשך, הוא רואה מראה נוסף של מלאך שבא למדוד את ירושלים, ובעקבות כך מבשר זכריה כי לא תהיה אפשרות למדוד את ירושלים מרוב גודלה ותפארתה. לבסוף, קורא זכריה לגולים לצאת מהגלות, לא לפחד מהגויים, ולהתכנס חזרה לבנות את המקדש ואת ירושלים.
גלות או גאולה ומטרתן של התעניות
הרב אליעזר קשתיאל | 40 דקותבפרק ו' מצטווה זכריה להכין שתי עטרות, אחת מכסף ליהושע הכהן הגדול והשנייה מזהב למלכות - האם היא מיועדת לזרובבל או למלך לעתיד לבוא? בפרק ז' שואלים גולי בבל את הכהנים בישראל האם לצום בתשעה באב? כתגובה, משיב ה' בתמיהה: האם תיקנתם את המעשים שגרמו לצום? האם אתם עושים משפט וצדקה, חסדים עם חלשי העם והולכים בדרך ה'?
מאחורי הקלעים של הצהרת כורש
הרב דוד סבתו | 51 דקותבשיעור ננתח את הפרק העוסק בהצהרת כורש, ונראה מה היחס בין ההצהרה לבין קטעים מקבילים בתנ"ך. נבחן את הרקע להצהרה, נסביר מה היא מבטאת, ונלמד מה גרם להצהרה ומה היו תוצאותיה.
הפערים שבהצהרת כורש
הרב יובל שרלו | 34 דקותבשיעור נציג את הרקע להצהרת כורש, ונברר כיצד התקבלה ההצהרה בקרב עם ישראל. נבדוק אילו ציפיות היו בעם ביחס לתהליך הגאולה, האם ההצהרה עומדת בציפיות אלו, וכיצד הגיב העם בפועל.
מפקד העולים וייחוסם
הרב דוד סבתו | 52 דקותבשיעור נסקור את רשימת העולים, ונעמוד על תפקיד הרשימה ועל משמעותה. נזהה את המבנה שלה ואת הקבוצות השונות המפורטות בה, ונדלה מתוכה פרטי מידע לגבי כל קבוצה.
הפער בין הציפייה למימוש
הרב יובל שרלו | 23 דקותבשיעור נלווה את שבי ציון כשהם חוזרים לציין את החגים בירושלים, מחדשים את עבודת המזבח ומתחילים בבניית המקדש. נסביר את מצבם המורכב של היהודים בארץ, ונעסוק בפער שבין הציפיות שהיו להם לבין המציאות שהם חווים בפועל.
אגרת השטנה והשפעתה
הרב יובל שרלו | 26 דקותבשיעור נלמד את אגרת השטנה ששלחו צרי יהודה ובנימין למלך הפרסי ואת תשובת המלך. נסביר במה מאשימים עם הארץ את היהודים ולמה גורמת האגרת ששלחו, ונעסוק במצבם ההולך ומדרדר של מהיהודים בארץ.
מה עושה כאן אגרת השטנה?
הרב מנשה וינר | 28 דקותמדוע הצרים מאשימים את היהודים בבניית עיר וחומה אם הם בונים מקדש בלבד? איך מסתדר סדר המלכים המתואר בפסוקים עם הנתונים ההיסטוריים? בשיעור נציג תשובה של ביקורת המקרא לשאלות אלה, נסביר את הקשיים שבה, ונציע כיוון אחר לפתרון.
ההתמודדות הנפשית של הבונים
הרב מנשה וינר | 44 דקותבשיעור נעסוק במצבם הנפשי והאמוני של שבי ציון המחדשים את בניין המקדש. נעלה תמיהות בנוגע לתשובת הזקנים למשלחת הפרסית ובנוגע לתגובת דריווש, ונסביר את הקושי הנפשי אתו מתמודדים העולים.
מגילת אסתר כהכנה לבניית המקדש
הרב אליעזר קשתיאל | 50 דקותבעזרת רמזים ממגילת אסתר נברר מה מצבם של היהודים בארץ במשך 18 השנים בהן מושבתת בניית המקדש, ונבדוק אילו תהליכים הובילו לחידוש הבנייה. נגלה בקרב היהודים יאוש עמוק לצד אמונה גדולה, ונלווה אותם במתח הקשה עד לשמחת חנוכת המקדש.
עזרא - סמכות מדינית והשפעה דתית
הרב יובל שרלו | 23 דקותבשיעור נבחן את תפקידו של עזרא העולה ארצה, ונבאר את כתב המינוי שמעניק לו המלך הפרסי. נבין את תפקידו ההיסטורי של עזרא בהשתלשלות התורה בעם ישראל, ונסביר את הזכויות הרבות הניתנות לו בכתב המינוי ואת משמעותן.
היחס הפרסי והייחוס של עזרא
הרב מנשה וינר | 48 דקותבשיעור נבאר את הפרק, נסביר את השינוי שמשקף כתב המינוי של עזרא במדיניות הפרסית כלפי היהודים, ונברר מיהו עזרא: האם הוא הכהן הגדול ומה הקשר שלו ליהושע בן יהוצדק הכהן הגדול שעלה עם זרובבל.
משמעות הכסף בעליית עזרא
הרב מנשה וינר | 49 דקותבשיעור נלמד את חלקי הפרק, ונתמקד בהבנת משמעות הכסף והרכוש המוזכרים כמה פעמים במהלך הפרק. באמצעות השוואה ליציאת מצרים נסביר מה מסמל הכסף, ומדוע עזרא לוקח את הכסף שמביא המלך הפרסי, אך אינו נעזר בהגנה שהמלך יכול לספק לו.
מי ומה בעליית עזרא
הרב צבי הבר | 56 דקותבשיעור נעיין בתיאור עליית עזרא ונדגיש נקודות שונות בתיאור זה. נעיר כמה הערות על רשימת העולים, נסביר את בעיית היעדרות הלויים מהעליה ואת הגורמים האפשריים להיעדרותם, ונעסוק ברכוש הגדול שמובא בעליה.
זעקת עזרא והשפעתה
הרב מנשה וינר | 43 דקותבשיעור נבין כיצד בתגובתו החריפה לידיעה על ההתבוללות מבטא עזרא את כאבו הגדול ומזהיר מפני ההשלכות הקשות של מעשה זה. בנוסף, נבחן את תשובת העם, ונסביר מה מיוחד באנשים הכתובים ברשימה הסוגרת את הספר.
ההתמודדות עם בעיית הנשים הנוכריות
הרב צבי הבר | 49 דקותבשיעור נסקור את מהלך ההתמודדות עם בעיית הנישואין לנשים הנוכריות. נסביר את הזעזוע של עזרא ואת תגובתו, נבחן את מעשיו ואת תפקודו בהשוואה למעשי העם, ונדון בהצלחת המהלך.
בעיית ההתבוללות - משבר ופתרון?
ד"ר מרדכי סבתו | 42 דקותבשיעור נעסוק בבעיית ההתבוללות בשיבת ציון, ובנסיונו של עזרא לעורר את העם לשינוי ולחזרה בתשובה בנושא זה. נברר מהי עמדתו של עזרא בעניין, נבחן את התייחסות העם, ונדון בתוצאות המהלך שעזרא מנסה לחולל.
נחמיה - תפילה ומעשה
הרב יובל שרלו | 22 דקותבפרק הראשון של נחמיה אנו שומעים על מצבם הקשה של שבי ציון, ומתוודעים לתגובתו של נחמיה המגלמת את המסר התנ"כי ומשלבת בין תפילה למעשה, ובין המישור הרוחני למישור מעשי.
חיזוק הבטחון היהודי
הרב מנשה וינר | 39 דקותבפרק ג' נסביר את תוואי החומה הנבנית, ונבאר ביטויים קשים שיבהירו את פעולות הבונים. בפרק ד' נעקוב אחר מאמצי הגויים להפריע למלאכת היהודים ולהחליש אותם, ואחר תגובות נחמיה ופעולותיו לחיזוק הבטחון היהודי. לחץ כאן לשיעור נוסף העוסק בנושא.
ככה בונים חומה!
הרב יובל שרלו | 27 דקותבפרק ג' נסקור את תוכניתו של נחמיה לשיקום חומת ירושלים ולבניינה ואת תגובות היהודים והגויים לתוכנית זו. בפרק ד' נבחן את ההתמודדות עם האיום מצד הגויים ואת תהליך שינוי התודעה והקמת המערך המלחמתי הראשון של שבי ציון.
בונים בטחון
הרב צבי הבר | 45 דקותבשיעור נעסוק בהדרגתיות שבמעשי צרי יהודה ובנימין ובניסיונותיהם לפגוע בבניית החומה, ונסביר את הצעדים שנוקט נחמיה במטרה להקנות ליושבי ירושלים בטחון ויכולת להמשיך בבניית החומה. לחץ כאן לשיעור נוסף העוסק בנושא.
תיקון בעיית העבדות
הרב מנשה וינר | 49 דקותבפרק מובאים מצוקתם של חלק מאנשי ירושלים הסובלים מחובות רבים ונאלצים להפוך לעבדים, ופעולותיו של נחמיה לסייע להם ולבטל את חובותיהם. בשיעור נלמד מקורות נוספים בתנ"ך המתארים בעיה דומה, נסביר את יחסה של התורה לבעיה זו, ונבין איך הצליח נחמיה להתמודד עמה.
התמודדות עם פערים חברתיים
הרב יובל שרלו | 30 דקותבשיעור נסקור את הבעיה הכלכלית-חברתית שנוצרה בקרב שבי ציון, נדון ביחס התורה אליה ונלמד ממנהיגותו של נחמיה ומדרך התמודדותו עם בעיה זו.
להמשיך בעוז ובאמונה
הרב מנשה וינר | 47 דקותבשיעור נעקוב אחר הלחצים שמפעילים צרי יהודה על נחמיה, נבין כיצד הם מתנכלים לו, ונתרשם מבטחונו ומנחישותו. בנוסף, נעסוק בהצלחת הבניה ובהשוואה בין רשימת עולי בבל שבפרק ז לרשימה שבספר עזרא. (פרשנות אחרת לחזרה על רשימת העולים ראה באבן עזרא)
המאבק הסמוי בין צרי יהודה ונחמיה
הרב צבי הבר | 37 דקותהפרק מספר על תכסיסיהם של צרי יהודה לפגוע בנחמיה, במטרה להכשיל את סיום בניית החומה. בשיעור נפרט את מזימות הצרים ואת דרך פעולתם, ונראה כיצד נחמיה מגיב ומזים את ניסיונותיהם להרע לו.
ביסוס מהותה של ירושלים
הרב אליעזר קשתיאל | 42 דקותבפרק ז' נסביר כיצד העמדת הדלתות בחומות ירושלים מבטאת את ביסוס מעמדה וכבודה של העיר, ונבין מה תפקידה של רשימת היחס. בפרק ח' נעמוד על ייחודו ומשמעותו של המעמד הנשגב המתואר בפרק, ונבין כיצד באמצעותו מתחבר העם אל ירושלים ואל מהותה.
מאז יהושע לא היה חג כזה!
הרב מנשה וינר | 52 דקותבשיעור נעלה תמיהות שונות על החגיגות המתוארות בפרק, ונתמקד בשאלת חגיגת חג הסוכות - האמנם מאז יהושע בן-נון לא חגגו ישראל את החג? לשאלה זו נביא תשובות שונות, נסביר את הקשיים שבהן, ונבאר למה הכוונה באמירה זו וכיצד היא עונה לתחושותיהם של שבי ציון. (לפרשנות נוספת לענין זה ראה בפוסט של פרופ' יהודה פליקס)
הוידוי שאחרי החגיגה
הרב צבי הבר | 55 דקותיש הטוענים כי פרק ט' בנחמיה אינו שייך לרצף האירועים המתוארים בפרקים ח' וי', אלא הוכנס כאן שלא במקומו. בשיעור נסביר את הטענות, נענה להן, ונבין מדוע נראה שזהו מקומו הטבעי של הפרק, ומה תפקידו בתוך רצף האירועים המתוארים. (להסבר נוסף למיקומו של יום הצום ברצף הסיפור לחץ כאן)
הכדור עובר לידיים שלנו!
הרב אליעזר קשתיאל | 36 דקותהסקירה ההיסטורית שבפרק ט' מבליטה את מקומה של ההנהגה האלוקית בהובלת ההיסטוריה של עם ישראל עד לימי שיבת ציון, ומחדדת את השינוי שמתחיל בתקופה זו. בשיעור נבין מהו השינוי וכיצד האמנה שבפרק י' והתקנות שבה נובעות משינוי זה ומבטאות אותו. (לשיעור נוסף בנושא זה, לחץ כאן)
האמנה וייחודה
הרב צבי הבר | 49 דקותבפרק מופיעה אמנה מיוחדת של אנשי שיבת ציון שיש בה תקנות שונות. בשיעור נעסוק בפרטי האמנה, נעמוד על החידושים שבה, ונסביר את ייחודה ואת משמעותה.
הדור קיבלוה!
הרב מרדכי פרנקו | 48 דקותבשיעור נלמד מה עולה מהסקירה ההיסטורית שבפרק ט', וכיצד שבי ציון מתקנים זאת באמצעות האמנה בפרק י'. נסביר את משמעות האמנה, נעסוק במצוות המצויינות בה, ונבין כיצד היא מהווה תיקון לחטאי בית ראשון וביטוי למגמה הרוחנית שבזמן בית שני. (לשיעור נוסף בנושא זה, לחץ כאן)
שמחת חנוכת החומה
הרב אליעזר קשתיאל | 39 דקותבשיעור נתייחס למאמץ ליישב את ירושלים ולעבודת הלויים הנזכרת בפסוקים, ונרחיב בעניין חנוכת החומה. באמצעות הבנת מקומם של השירה וקורבן התודה במעמד החנוכה, נבין את משמעותו ואת השמחה הגדולה שהייתה בו. (לשיעור נוסף בנושא לחץ כאן)
הכבוד שברשימות
הרב צבי הבר | 44 דקותבשיעור נעיין בשתי הרשימות המופיעות בפרק: רשימת השמות ורשימת היישובים. בעזרת השוואה לדברי הימים נברר מיהם האנשים המוזכרים ברשימה הראשונה ומדוע הם מצויינים כאן, וברשימה השניה נגלה מה משותף למקומות המוזכרים ומה הם מבטאים.
חיזוק ירושלים והמרחב היהודי
ד"ר חגי בן ארצי | 31 דקותבשיעור נסקור את רשימת השמות ואת רשימת היישובים היהודים, נברר מה תפקיד הרשימות ומה עולה מהן לגבי היישוב היהודי בירושלים ובארץ בכלל.
המאבקים על קדושת המקום, הזמן והאדם
הרב אליעזר קשתיאל | 45 דקותבשיעור נעסוק במאבקיו של נחמיה על הצביון היהודי של שבי ציון ושל תקופת בית המקדש השני, ונראה כיצד הוא מתמודד עם השפעת טוביה העמוני, עם ההתרופפות בשמירת השבת ועם נישואי התערובת.
למה נעלמו יציאת מצרים ומתן תורה?
הרב מנשה וינר | 52 דקותפרק ה' הוא אחד המקומות היחידים בדברי הימים בו נזכרת יציאת מצרים, והמקום היחיד בו נזכר מעמד הר סיני. מדוע הספר כמעט מתעלם משני אירועים משמעותיים אלו? כיצד התעלמות זו מבטאת התגשמות של נבואות גאולה? וכיצד היא קשורה לימי שיבת ציון?
המקדש בנבואת חגי: קריאה חדשה
ד''ר הלל מאליתאריך פרסום: תשפ"ג | | 59 דקות
נבואת חגי עוסקת בקריאה לבניית מקדש. בנבואותיו קושר הנביא בין האדמה החרבה למקדש החרב (א 1–11), מציע פשר פולחני למצב החקלאי שבו מצוי העם ש'זרע הרבה' וגילה כי 'הִנֵּה לִמְעָט' (א 6, 9–11), ומבטיח כי אם יתעורר העם ויבנה את המקדש תשוב הברכה לאדמה (ב 15–19). בין נבואות אלו מצויה יחידה (ב 10–14) שבה מתואר כיצד נצטווה הנביא לשאול את הכוהנים שאלות הנוגעות לדרכי העברת הקדושה והטומאה, מ'תורה' זו נגזרת מסקנה על אודות טומאת העם. הנבואה מעוררת שאלות קשות: מדוע הנביא, שעודד את העם לבנות מקדש מתאר ביום חג ייסוד ההיכל את העם, שנענה לקריאה, כגוי טמא? כיצד נגזרת מסקנת הנביא מהדיאלוג? ומהו טיב הטומאה שאותה מייחס הנביא לעם? בהרצאה אסקור את הפירושים שהוצעו לנבואה ואטען כי אין לפרש את תורת הכוהנים באופן מטפורי (כחיווי מוסרי על מצב העם) אלא עדיף לפרשה כמסקנה פולחנית הקשורה למפנה שנגרם בעקבות ייסוד ההיכל.
ראש השנה של שבי ציון
הרב אלחנן סמט |בשיעור נלמד את תיאור חנוכת המזבח בעזרא ונברר מתוכו ומתוך המסופר בנחמיה כיצד ציינו שבי ציון את ראש השנה. בנוסף, נדון במצבם של שבי ציון בארץ ובמעמד ייסוד המקדש.
באדיבות ישיבת ברכת משה מעלה אדומים
חדוות ה' היא מעוזכם
הרב יובל שרלו |בשיעור נדון בעמדתם הנפשית של האנשים השומעים ומקבלים את התורה שעזרא מקריא, ונעסוק בשמחה שנובעת ממעמד של קדושה. נבין מדוע העם מגיב בבכי לשמע דברי התורה, וכיצד מורים להם עזרא ונחמיה לנהוג.
המהפכה התורנית של עזרא
הרב מרדכי פרנקו |הפרק מתאר מעמד מיוחד שיש בו מעין קבלת תורה מחודשת, ומשקף מהפכה רוחנית שמחולל עזרא. בשיעור נבין מהי מהפכה זו, כיצד היא באה לידי ביטוי בפסוקים, ואיך היא מסבירה קשיים שונים העולים מהפרק. בסוף השיעור נסביר גם את הקשר בין פורים למהפכה זו.