פרק נ"ו מכוון לתקופת שיבת ציון בה הייתה תופעה רחבה של גיור. ישעיהו ראה לנכון לייחד נבואה לקבוצה זאת של הגרים. הנביא מעודד את הגרים ומבקש לתת להם מעמד שווה ככל העם. ישעיהו מעמיד את היהדות על הצד הפנימי שלה ונותן חשיבות רבה לעצם היות האדם עובד ה'.