המסר של כיבוש ירושלים

בתקופת שיבת ציון, אז חי מחבר ספר דברי הימים, מצבה של ירושלים עגום, מעמדה ירוד, והיא נחשבת לעיר רפאים שמפחיד ללכת אליה ולהסתובב בה. מחבר דברי הימים הכותב מחדש את סיפורי התנ"ך, וכמו מדרש מעצב אותם בהתאם למסרים המתאימים לדורו, מנסה להתמודד עם בעיה זו באמצעות סיפור כיבוש ירושלים. 

באמצעות הסיפור הלקוח משמואל ב' (פרק ה') מנסה המחבר לשנות את תודעת בני דורו, להפוך את ירושלים לעיר משמעותית ולעודד את הישיבה בה. לשם כך הוא מזכיר את כיבוש ירושלים בתור המעשה הראשון של דוד כמלך, ומשנה מהמסופר בשמואל. בשמואל נאמר כי המשתתפים בכיבוש העיר הם דוד ואנשיו, ואילו על פי דברי הימים כל העם שותף בכיבוש – "וַיֵּלֶךְ דָּוִיד וְכָל־יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם" (ד). בנוסף, מספר שמואל עולה כי דוד לא כבש את כל העיר, ואילו כאן מתואר כיבוש מלא. גם בפסוק "וְיוֹאָב יְחַיֶּה אֶת־שְׁאָר הָעִיר" (ח) יש מעין קריצה לשבי ציון. המחבר מכיר את הקשיים והטרדות המעסיקים את אנשי דורו ורומז להם שלא ידאגו, אחרי שיושלם כיבוש ירושלים תהיה להם גם רווחה כלכלית.

רשימת הגיבורים הצמודה לכיבוש ירושלים, קשורה גם היא למסר של המחבר. בספר שמואל רשימת הגיבורים כתובה בסוף הספר, פרקים רבים אחרי כיבוש ירושלים, אך בדברי הימים בחר המחבר להצמיד אותה לכיבוש העיר, כדי להראות שאחרי כיבוש ירושלים יש תמיכה של הגיבורים במנהיג.

כך, באמצעות מיקום הסיפור, שינוי פרטים ורמיזות לגבי רווחה כלכלית ותמיכה במנהיגות, מבקש המחבר לעורר בשבי ציון שינוי תודעתי, לגרום להם להבין את חשיבותה ומשמעותה של ירושלים ולעודד אותם להתיישב בה.
 

סוכם ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך

לשמיעת השיעור המלא