תפילת דוד לאחר העלאת הארון לקוחה מתהילים ק"ה. במזמור זה מתוארת ההיסטוריה של עמ"י החל מברית בין הבתרים ועד הכניסה לארץ. למרבה ההפתעה, דוד מפסיק לצטט את מזמור ק"ה מיד אחרי איזכור הירידה למצרים. מדוע משמיט דוד בתפילתו את יציאת מצרים?

 

תפילת דוד בהעלאת הארון נמצאת גם בתהילים ק"ה. מזמורי ק"ה- ק"ו בתהילים מתארים את ההיסטוריה של עם ישראל החל מברית בין הבתרים ועד הכניסה לארץ: סיפורי יוסף, ירידת ישראל למצרים, השעבוד במצרים, עשרת המכות, יציאת מצרים ואירועי המדבר וירושת הארץ. ניתן לראות שהמזמורים שיטתיים מאוד ואינם מדלגים על אף אירוע חשוב. 

לאחר העלאת הארון, דוד רוצה להתפלל לה' תפילת הודיה והוא בוחר בתפילה זו - שיש בה הכרה והודיה על חסדי ה' לעמו לאורך ההיסטוריה. הוא מתחיל את המזמור באותו אופן (למעט שינויים קלים) שמתחיל המזמור בתהילים, אך מיד לאחר איזכור הירידה למצרים הוא עוצר ועובר למזמור אחר! (תהילים צ"ו) לבסוף, מסיים דוד את תפילתו בשני הפסוקים האחרונים ממזמור ק"ו.

מדוע דילג דוד על סיפור יציאת מצרים והכניסה לארץ?

יתכן לומר, שתפילתו של דוד לאחר העלאת הארון כללה את סיפור יציאת מצרים, ובעצם הייתה דומה יותר למזמורים ק"ה-ק"ו בתהילים. אולם, ספר דברי הימים בחר להשמיט את תיאור יציאת מצרים באופן מכוון. דבר זה אופייני לספר דברי הימים שממעט להזכיר את יציאת מצרים, ביחס לספרים המקבילים לו. בפרקי רשימת התולדות יציאת מצרים אינה מוזכרת כלל. בהמשך יציאת מצרים אמנם מוזכרת, אך רק שש פעמים, ורק באופן אגבי. 

מדוע ספר דברי הימים מטשטש את קיומה של יציאת מצרים?

ספר דברי הימים נכתב על ידי עזרא בתחילת ימי שיבת ציון. ידועים הפסוקים מירמיהו על כך שבזמן הגאולה: "לֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה..."  (ירמיהו כ"ג, ז-ח). בעקבות פסוקים אלה סובר בן זומא, במחלוקת הידועה לנו מההגדה, שבימות המשיח לא יזכירו את יציאת מצרים. לעומתו, סוברים חכמים שיציאת מצרים לא תעקר לגמרי, אלא שיהיה שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לה. נראה שעזרא נוקט בשיטה זו. הוא ממעט להזכיר את יציאת מצרים ובאופן זה מעצב בקרב שבי ציון את התודעה שהגאולה שבתוכה הם נמצאים היא גאולה העולה אפילו על יציאת מצרים. 

 

סוכם ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך תש"ע

לשמיעת השיעור המלא