כיצד ניתן לגשר על הפער שבין כותרת המזמור המעידה על המזמור שהוא נאמר על ידי דוד ובין חתימת המזמור שלכאורה מתאימה לימי שיבת ציון?

 

בכותרת המזמור נכתב כי מזמור זה נאמר: "בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע" (ב). ואכן המזמור שלפנינו הוא מזמור יחיד שבו דוד מודה על חטאו. אמנם במזמור כולו אין רמז לחטא דוד ובת שבע, אבל מזמורי תהילים בדרך כלל כלליים שכן הם משמשים לתפילות עתידיות.

יחד עם זאת, משני הפסוקים החותמים את המזמור נראה לכאורה שמדובר בתקופת שיבת ציון, בזמן שהחומות והמקדש עדיין לא בנויות: "היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים" (כ). כיצד ניתן לגשר על הפער שבין כותרת המזמור המעידה על המזמור שהוא נאמר על ידי דוד ובין חתימת המזמור שלכאורה מתאימה לימי שיבת ציון?

רש"י פירש שאת הבקשה שבסוף המזמור אכן אמר דוד: "לבנות בית מקדשך בתוכה בימי שלמה בני". לעומתו רד"ק מבין שדוד מדבר כאן ברוח הקודש על בית המקדש השלישי: "היטיבה ברצונך. בשני הפסוקים האלה האחרונים נראה ששבה אליו רוח הקודש... כי ראה ברוח הקודש שעתיד בית המקדש להחרב, ראשון ושני, על העוונות... ובימי המשיח יהיו הקרבנות רצויים שיהיו כל ישראל בלב אחד לעבוד את ה', לפיכך אמר: היטיבה ברצונך את ציון". אבן עזרא מביא בפירושו פירוש בשם 'אחד מחכמי ספרד': "כי אלה השנים פסוקים הוסיפם אחד מהחסידים שהיה בבבל שהיה מתנפל לפני השם ומתפלל המזמור הזה והצריכו לדבר זה בעבור שלא נודע כי ציון הוא המקום הנבחר רק בעת זקנות דוד". כלומר שני הפסוקים האחרונים שבמזמור לא היו חלק מהמזמור שנכתב בימי דוד, ובימי גלות בבל נוספו שני פסוקים אלה למזמור.

עמוס חכם ב'דעת מקרא' מביא את פירוש הראב"ע ואף נותן סיוע לפירוש זה: "שמצינו שכן דרך המתפללים לקחת תפלות שנאמרו בימי קדם, ולחדש בהן דברים כפי צרך שעתם... האחרונים מבקשים כשם שענית לקדמונים שהתפללו לפניך כן תענה לנו".