תקציר ישעיהו פרק נ"ב

עוררות ירושלים (א-ו)

כמו בפרק הקודם, הנביא קורא לירושלים להתעורר מתחושת החורבן והפורענות ולהבין שכעת הוא זמן הגאולה "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת־צִיּוֹן" (ב).

בשורת שיבת ציון והיציאה מהגלות (ז-י)

הנביא כאן מדמה עצמו כמי שעומד כצופה על גג העיר ורואה כיצד רבים מגיעים לעיר "מַה־נָּאווּ עַל־הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר" (ז). יחד הם נושאים קול ושמחים מכיוון ש"עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן" (ח). הנביא פונה אל היושבים בגולה ואומר להם לצאת משם "סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל־תִּגָּעוּ צְאוּ מִתּוֹכָהּ... כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי־הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (יא-יב)

עבד ה' – שיר רביעי (יג-יד)

פסקה זו פותחת את השיר הרביעי במסגרת שירי עבד ה', שממשיך גם לפרק הבא. השיר נפתח בהצלחתו העתידית של העבד ותמיהת הגויים על רוממות העבד.