מזמור זה יסודו במזמור בקשה לאומי. המזמור נפתח בכותרת: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת" (א).
החלום (א-ג)
הדוברים מתארים את 'שיבת ציון' כחלום: "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" (א), שבעקבותיו פיותיהם יתמלאו בשחוק ושמחה: "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה" (ב), וכן הגויים יכירו בכך שה' היטיב עם עמו: "אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים" (ב-ג).
הבקשה (ד-ו)
הפסקה השנייה הינה בקשה המתכתבת עם החלום שבפסקה הראשונה: "שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב" (ד), שהרי אז הדברים יתהפכו לטובה וירושלים תשתקם, אלו שזרעו בדמעה - יקצרו בשמחה, ואלו שהלכו וזרעו בבכי, יבואו וישאו את אלומות התבואה בשמחה: "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו" (ה-ו).
כתיבה: נתנאל שפיגל