גדולת ה'
נמצאו 78 תוצאות חיפוש
הפטרת יתרו - הנשגב המשגיח
הרב משה ליכטנשטייןבמתן תורה הקב"ה יורד אל תוך עולמינו ואילו בהפטרה ישעיהו עולה אל כסא הכבוד. ישנו מתח מובנה בכך שמצד אחד הקב"ה נשגב ומרומם מן העולם ומצד שני הוא גם מעורב בו. ההפטרה עוסקת גם במתח שבין האדם כיצור חמרי המקבל את דבר ה' הרוחני שמעבר לעולם החומר. מתח נוסף קיים בין היותו של הנביא אדם בעל בחירה להיותו שליח ה' המעביר את דבר ה' ללא בחירה.
הפטרת שבת ראש חודש - שמים וארץ חדשים
הרב משה ליכטנשטייןספר ישעיהו מסתיים בפרק ס"ו ובו מתוארת גאולה חלקית יחסית לגאולה המתוארת בפרקי 'שבע דנחמתא'. בפרק זה אין הקשר בין ישראל לקב"ה כקשר של שותף - כלה או אפילו עבד או כשל תינוק שהוא פסיבי בלידתו ואינו שותף ליצירה של הקב"ה. הפרק מדגיש את ענוותנותו של האדם מול גדלות ה'. גאולה זו היא פחות אידיאלית אך סיכויי ההגעה אליה גדולים יותר.
גדולה וענווה במקום אחד
הרב משה כהןגבורה וענווה
הרב דוד סבתוגדולת ה' בירידה לפרטים הקטנים
הרב אורי שרקיגדולת ה' וגדולת האדם
נתנאל שפיגלמפי עוללים ויונקים יסדת עז
רש"יהאדם בשפלותו ובגדלותו
ד"ר בני גזונדהייטהשמים מספרים כבוד א-ל
אברהם פרידתהלים כד - מתן על הפרק
פנינה סייברימזמור כד בנוי משלושה חלקים: האל כבורא עולם; מי ראוי לעלות אל הר ה'; פתיחת השערים וביאתו של מלך הכבוד. המזמור בכללותו עוסק בעלייה אל המקדש.
השמש והמצוות
נתנאל שפיגלשירת קולות הרעם
הרב ד"ר יואל בן נוןמזמור לאל בורא העולם
פנינה סייבריסימן שאלה - מזמור כ"ד
ד'ר יחיאל בן נוןבמחקר מקובל לחשוב שמזמור כ"ד הוא בעצם כמה מזמורים שאוחדו למזמור אחד. עיון דקדקני במזמור יגלה שלפנינו מזמור אחיד עם קשרים ברורים בין חלקיו. מה מלכד את שלושת חלקי המזמור ומדוע על אף הבעיות לכאורה שיש במזמור - עדיף לקרואו בצורה אחידה?
הזכרון שמשכיח את הצרות
פרופ' מאיר וייסמיראה לאהבה - עיון במזמורים ק"ל-קל"א
פרופ' יהונתן יעקבסמטרת המאמר היא לעיין בצמד המזמורים ק"ל-קל"א בתהילים. בתחילת המאמר ייבדק מזמור ק"ל, מבנהו ורעיונו, ובהמשכו ינותח מזמור קל"א, וייבדק היחס בין שני המזמורים
במגילת ספר כתוב עלי
הרב יהושע ויצמןבאנו באש ובמים ותוציאנו
דוד נתיביגדל אלוקים
הרב אורי שרקייחד לאורך כל הדרך
ד"ר בני גזונדהייטמלכות שמים - ללא אינטרס אישי
תלמוד בבלי ובמדבר רבהישועה פרטית בעלת משמעות אוניברסלית
הרב אורי שרקיתפילה למשה
הרב ד"ר יואל בן נוןתהלים פ"ט - מתן על הפרק
ד"ר נאוה כהןמזמור פ"ט - החותם את הספר השלישי בתהילים - הוא המזמור היחיד בספר המיוחס ל"איתן האזרחי" ואחד המזמורים הארוכים בספר. המזמור נפתח בקטע פתיחה שמדבר על חסדי ה' בבריאה ובהיסטוריה (ב-ה), קטע זה מהווה פתיח/כותרת לשני הבתים הראשונים במזמור: לבית הראשון שבו מתאר בעל המזמור את כוחו ושבחו של ה' המתגלה במישורים שונים במציאות (ו-יט), ולבית השני שבו מתאר בעל המזמור את חסדי ה' עם בית דוד (כ-לח). הבית הראשון והשני מהווים מצע ניגודי לבית השלישי והמרכזי של המזמור (לט-נג). בית זה כולל תפילת בקשה לאומית שבמרכזה מתואר מלך מבית דוד שהובס ובוזה על ידי כוחות זרים. בעל המזמור אינו מזכיר את שמו של המלך ואף לא את הגוי או הגויים שעלו עליו. כל שניתן לומר הוא שמדובר במלך מבית דוד ושצרתו גדולה ונוראה.
בדף הלימוד תמצאו חלוקה של המזמור, שאלות מנחות ללימוד ועיון ושלל הרחבות והעמקות ממקורות שונים.
ה' עוז התאזר
ד"ר ירחמיאל ברגמןהמגביה לשבת והמשפיל לראות
הרב אברהם צרויהמזמורים תאומים
ד"ר בני גזונדהייטמזמור א'-ב'
דוד נתיבמצב הפיך
חביבה שפטרהללוי-ה
ד"ר בני גזונדהייטהמזמור החסר
הרב יהודה טרופרמזמורי ההלל (קיג-קיח)
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשסה | |
מזמורי ההלל מתחלקים לשתי חטיבות כאשר בכל אחת מהן מובעת עמדה נפשית אחרת ביחס שבין האדם לה'. נבחין בין הודיה לה' לבין הלל ושבח לה', ונראה כי הבחנה זו נכונה גם לפסוקי דזמרא ולהבדל בין נוסח עדות המזרח לנוסח אשכנז במזמורי קבלת שבת, וכן להבדל בין מזמור קלה למזמור קלו.
שיתוף פעולה בין האדם לה'
הרב אורי שרקיתהלים קמ"ה - מתן על הפרק
ד"ר נאוה כהןמזמור קמ"ה נאמר שלוש פעמים בכל יום: בפסוקי דזמרה, בסיום תפילת שחרית ולפני תפילת מנחה והוא אחד מהמזמורים המוכרים והידועים. המזמור בנוי במבנה של אקרוסטיכון והוא עשיר בפועלי שבח והלל כאשר עניינו המרכזי ברכת ה' ותיאור גדולתו וטובו.
בדף הלימוד שלפניכם תמצאו את מבנה המזמור, שאלות מנחות ללימוד ועיון ושלל הרחבות והעמקות ממקורות שונים.
הלל ותהילה
ד"ר בני גזונדהייטבטחון בה'
ד"ר יעל ציגלרשבח על דרך הניגוד
הרב יהודה טרופרבמה גדולתו?
הרב יעקב מדןאשר בידו נפש כל חי
צוות אתר התנ"ךמשגיא לגויים ויאבדם
עמוס חכםאיוב מסכים עם רעיו שחכמת ה' גדולה מאד, אך איוב טוען שהוא משתמש בה כדי להחריב סדרי טבע, וכדי להטעות אנשים. נעיין בפסוק "משגיא לגויים ויאבדם", לפי שתי אפשרויות הקריאה שלו: האחת - ה' מרומם את האדם ואז מפילו, והשניה - ה' גורם לאדם לשגות, לטעות.
אתה הוא אלוקינו בשמים ובארץ
מחבר לא ידועאליהוא בבחינת אליהו
הרב פרופ' יהודה ברנדסמפלתו של המלך הגאוותן
יהודה קיל ושמואל הכהןגזרת דריווש
אריה בודנהיימרביקור שליחי מלך בבל
הרב בראון דסברגהקב"ה, מקומו של עולם
הרב עודד מיטלמןבדרך כלל, אנו מבינים שהקשר בין הקב`ה לעולם מתחיל בעולם: אין מלך בלא עם. המדרש מלמד אותנו שקשר זה, למעשה, מתחיל בקב`ה: הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו. מה משמעות אמירה זו?
על מה אנו משבחים את רבש"ע?
הרב יובל שרלותאריך פרסום: תשע"ז | |
הפרק הנלמד בתוכנית לימוד התנ"ך הציבורית - 929 - הוא תהילים קיג, ואנו נשתתף בלימודו. השיעור יעסוק בניסיון להבין למה אנו מתכוונים כשאנו אומרים "ללמוד פרק בתהלים", ובאופן ממוקד בשאלה מה אנו מחפשים בפרק קיג, ואיזה עולם הפרק הקצר הזה יכול ליצור בנו.
תקציר ישעיהו פרק ב'
צוות אתר התנ"ךחוסן לאומי
הרב פרופ' יהודה ברנדסקצר ולעניין
הרב פרופ' יהודה ברנדסתקציר ישעיהו פרק מ'
צוות אתר התנ"ךהגאולה וההכרה בגדולת ה'
צוות אתר התנ"ךנבואות הנחמה נותנות פרספקטיבה רחבה על המהלך האלוקי הגדול של ההיסטוריה, כמוביל להכרה בה'. הבחירה בעם ישראל, וכל האירועים שיתרחשו לעם ישראל במהלך ההיסטוריה, במיוחד לקראת הגאולה, יהוו עדות על קיומו של ה' וגדולתו. הנביא מתאר את בריאת העולם, את השינויים שה' עושה בטבע ובהיסטוריה ואף לועג לאלילים כחלק מהמהלך הגדול של הכרה בכוחו של ה'.
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
לחצו כאן לדף מקורותלהתבונן על התמונה השלמה
ד"ר טובה גנזלתקציר תהילים פרק ח'
צוות אתר התנ"ךהתבוננות בבריאה ובתורה
צוות אתר התנ"ךמה מרגיש המשורר המתבונן בפלאי הבריאה ובחוקיה? כיצד משפיעה התורה על נפש האדם? ומה הקשר בין השניים?
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
תקציר תהילים פרק י"ט
צוות אתר התנ"ךיש מקום למעשי האדם
הרב ד"ר בני לאומפי עוללים ויונקים
עמוס חכםבמזמור ח', המשורר עומד נפעם אל מול גדולתו של הבורא, המתבטאת הן בבריאה של עולם הטבע והן בפער בינו ובין האדם. נראה את נקודות הפליאה שמציין המשורר, וכיצד הדברים שנאמרו בדורות הרחוקים בימי קדם הולמים את דורנו בכל פרטיהם.
מעמד האדם מול בוראו בספר תהלים
עמוס חכםהיחסים בין האדם לאלקיו מתוארים במזמורי תהלים בדימויים שונים. לעתים הם מתוארים כיחסי עבד ואדון; לעתים כיחסי אב ובן ואפילו כדימוי לתינוק ואמו. משוררי תהלים מבטאים קרבה רבה לאלקים, ומביעים הכרה באפסות ערכו של האדם יחד עם בטחון בה' ובעזרתו. המזמורים מתארים את האדם כנתון בידי ה' וכל מחשבותיו ואפילו תפילותיו ידועות לה' מראש.
תקציר תהילים פרק ע"ו
צוות אתר התנ"ךגדולת ה' ויראת ה'
צוות אתר התנ"ךמזמור קי"א עוסק בגדולת ה' הבאה לידי ביטוי בבריאה, בתורה, בהשגחת ה' על כל בני האדם והשגחתו המיוחדת על עם ישראל. מזמור קי"ב עוסק באדם ירא ה'. בשיעור נעיין בכל מזמור בנפרד ונראה כי הסמיכות בין המזמורים והדמיון הצורני ביניהם מובילים להבנת הקשר והרצף בין שני המזמורים: ההתבוננות בגדולת ה' מביאה ליראת ה' ולרצון של האדם להדימות לבוראו ולהיטיב עם הבריות.
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
עיון במזמורי ההלל
צוות אתר התנ"ךמזמורים קי"ג - קי"ח מוכרים לנו מתפילת ההלל. מהי הנקודה העיקרית עליה אנו מהללים את ה' במזמורים אלה, ומהו התהליך המתרחש במהלך המזמורים? היכן וכיצד שותף הקהל באמירת ההלל? מה ההבדל בין הלל להודאה, ומה מקומו של כל אחד מהם בתפילת ההלל? ואיך כל זה קשור למועדים בהם נאמר ההלל?
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
הלל הגדול
ד"ר יכין אפשטייןאנה אלך מרוחך
הרב דוד מנחםהלל הגדול - כי לעולם חסדו
צוות אתר התנ"ךמזמורים קל"ה-קל"ו נקראים יחד "הלל הגדול", ושניהם מהללים ומשבחים את ה' על גדולתו בהנהגת העולם. נראה כי מזמור קל"ה הוא ההקדמה, הקוראת לישראל, העומדים בבית ה', להלל ולברך את ה' על גדולתו הרבה, ואילו מזמור קל"ו הוא מזמור ההודיה עצמו, המדגיש את חסד ה' השופע על כל בריותיו. כל הציבור העומד במקדש משתתף באמירת מזמור זה: שליח הציבור מונה את שבחי ה' אחד לאחד, והציבור עונה "כי לעולם חסדו".
קריאתו של "הלל הגדול" בליל הסדר מזכירה לנו שיציאת מצרים היא דוגמא אחת לחסדי ה' השופעים על עם ישראל ועל כל בני האדם, והיא הנותנת תקווה לכל אדם, בכל דור, שיש אפשרות לצאת ולהגאל, אפילו מן המקומות הנמוכים ביותר.
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
דברי אגור בן יקה
הרב מרדכי פרנקונתק בין שמים לארץ
הרב ד"ר בני לאומעשי האדם לא משפיעים על ה'
מלבי"םמַתְרֶה תחילה
שמות רבהסיפורי דניאל - הכרונולוגיה, המבנה והמסר
הרב צבי הבר | 55 דקותבשיעור נתחיל בהסבר היסטורי על התקופה המתוארת בספר דניאל, ונבין כיצד מסתדר המידע העולה מהספר עם מקומות אחרים בתנ"ך ועם המחקר ההיסטורי. בהמשך נסקור את מבנה החלק הראשון של הספר ונסביר מהו המסר החורז את ששת הפרקים שלו.
להמליך את ה'
הרב יהושע ויצמן | 20 דקותחלק מדברי השירה עוסקים בגדלותו של הקב"ה ובאדנותו על כל העולם. דברים אלו מתקשרים לימים בהם אנו נמצאים- ערב ראש השנה הוא הזמן בו אנחנו מבקשים מה' שימלוך עלינו וייתן כבוד לעמו.
הגאולה תבוא ובגדול
ד"ר חגי בן ארצי | 49 דקותהנביא מחזק את העם שבגלות: הגאולה אפשרית בגלל כוחו הבלתי מוגבל של ה' שברא את העולם ומשגיח על כל פרטיו. אנו איננו מבינים מדוע הגלות ארוכה אך אנו צריכים להאמין שתבוא גאולה ניסית והעם חסר האונים יהפוך להיות עַם עִם עוצמה אדירה. הנבואה הזו התקיימה בדורנו.
גדולת הבורא וייחודו של האדם
ד"ר חגי בן ארצי | 21 דקותבמזמור ח' מתאר דוד את נפלאות הבריאה ואת גדולת ה' אל מול שפלות האדם. מצד שני, אל מול גדולת ה' בבריאה, ניתן לראות את ייחודו ותפקידו המשמעותי של האדם בעולם. הקב"ה מעניק לאדם כוחות יצירה וחכמה רוחנית, שמאפשרים לו לשלוט בכוחות החומריים של הטבע על מנת לעשות את רצון בוראו.
משפטי ה'
הרב אליעזר קשתיאל | 35 דקותבמזמור י"ט משווה דוד את התורה לשמש. כמו השמש כך גם התורה הינה גורם עוצמתי המשפיע ומאיר בעולם, אבל בניגוד לשמש שחמתה לא תמיד נעימה התורה משיבה נפש לומדיה. התורה מנחה את האדם כיצד לחיות על פי משפטי ה' שהם טובים יותר מזהב, דבש ונופת צופים.
בטחון בה' ואפסות בני האדם
ד"ר חגי בן ארצי | 22 דקותאל מול רדיפות שאול המתמשכות, דוד מתפלל לה' ואיננו סומך על בני אדם. הסתמכות על בני אדם תוביל לאכזבה, אך בטחון בה' יוביל לישועה.
נצחיות הא-ל ואפסיות חיי האדם
ד"ר מרדכי סבתו | 47 דקותהניגוד בין נצחיות הא-ל לאפסיות חיי האדם, מביא לתחושת תסכול על כך שהחיים חולפים מהר ועוברים כבלא כלום. במזמור יש בקשה להרגיש את תחושת הסופיות אשר מגיעה בסוף החיים כבר בתחילת החיים, בקשה לקרבת א-לוהים, לאחיזה בנצח ולחיים של משמעות.
צדק שיהיה פה!
ד"ר מרדכי סבתו | 52 דקותאיוב עונה לבלדד ולאליפז תוך שהוא משתמש בדבריהם ומראה כיצד הם מוכיחים את טענותיו. בדבריו הוא קובל על אפסות האדם מול ה' שמונעת, לטענתו, משפט צדק.
אל תתיימרו להבין
ד"ר חגי בן ארצי | 36 דקותבדבריהם לאיוב ניסו הרֵעים להסביר לו מדוע קיבל ייסורים. איוב מוכיח אותם על כך, וטוען שגם אם תעמוד לרשותם כל החכמה האנושית, לא יוכלו להבין את החכמה האלוקית ואת דרכי הנהגתה.