חוסן לאומי

המפתח להבנת היסודות של הנבואה בפרקים מ'-מ"א, הפותחת את פרקי הנחמה בישעיהו, הוא מילית השאלה: "מי".

בתחילה מתארת הנבואה את גדולת ה' כאלהי הטבע, בורא העולם בגבורתו. שאלות המפתח בפרק זה (מ') הן: "מי מדד בשעלו מים..." (יב), "מי ברא אלה..." (כו), השאלות הרטוריות: "מי תכן את רוח ה'..." (יג), "את מי נועץ ויבינהו" (יד), ושאלות ההשוואה: "ואל מי תדמיון אל..." (יח) "ואל מי תדמיוני ואשוה..." (כה)

בחלק השני (פרק מ"א) מתארת הנבואה את גדולת ה' כא-להי ההיסטוריה, המנהיג את העולם ומשגיח עליו מעת בריאתו ועד עתה: "מִי פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ אֲנִי ה' רִאשׁוֹן וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא". (ד) "מִי הִגִּיד מֵרֹאשׁ וְנֵדָעָה..." (כו)

את אלה משלימה ההכרה בבחירתו של עם ישראל ובמחויבות של ה' אליו. "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ...?" (ב), הלא הוא אברהם אבינו אוהב ה' ובחירו (ח).

אלו הם שלשה יסודות של אמונה, הנדרשים כדי להתגבר על הספקות המתעוררים בדבר אפשרות הגאולה.

עם ישראל מתקשה להאמין באפשרות הגאולה: "לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה' וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר" (מ' כז).  על הנביא לחזק ידיהם: אל תירא... אל תשתע.. אמצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צדקי. (מ"א, י) מחזיק ימינך... אני עזרתיך. אל תיראי תולעת יעקב ... אני עזרתיך נאם ה' וגאלך קדוש ישראל". (יג-יד).

ההכרה בגדולת ה', הן כבורא והן כמנהיג המקיים את העולם בכל עת, והידיעה כי ה' מחויב לעם ישראל, בני יעקב, זרעו של אברהם, הן האמונות שמעצבות את חוסנו הרוחני של עם ישראל. בכוחן להפוך את תולעת יעקב למורג חרוץ חדש בעל פיפיות שיכול לדוש הרים ולשים גבעות כמוץ. (טו)

מי שעולמו האמוני אינו מבוסס, גם כשהוא רואה ישועות ה' השם "מדבר לאגם מים" (יח-יט), אינו משכיל להבינן ולהעריכן כיאות והוא ממשיך להיות ספקן וחרד. אלו שאמונתם מגובשת, הם אלו ש"יִרְאוּ וְיֵדְעוּ וְיָשִׂימוּ וְיַשְׂכִּילוּ יַחְדָּו כִּי יַד ה' עָשְׂתָה זֹּאת וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּרָאָהּ" (כ).