מזמור זה יסודו בהימנון ניצחון במלחמה. המזמור נפתח בכותרת: "לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר" (א).
גדולת ה' (ב-ד)
המזמור נפתח בקריאה על גדולת ה' במקום משכנו - ביהודה ובמיוחד בירושלים: "נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ. וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן" (ב-ג). שכינתו מגנה על ירושלים ולכן ישברו כלי הנשק של האויבים העולים למלחמה עליה: "שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה" (ד).
תיאור הניצחון במלחמה (ה-י)
בפסקה זו מתואר כוחו הרב של ה', המגיח כחיית טרף והאויבים מפוחדים מהתערבותו במלחמה: "אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹא מָצְאוּ כׇל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם. מִגַּעֲרָתְךָ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס. אַתָּה נוֹרָא אַתָּה וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז אַפֶּךָ." (ו-ח). המשורר משבח את ה' על התערבותו במלחמה, אשר מוציאה את הצדק לאור: "מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה. בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעַ כׇּל עַנְוֵי אֶרֶץ" (ח-י).
הודיה על הניצחון (יא-יג)
הפסוק הפותח את הפסקה על ההודיה קשה: "כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר", וייתכן לפרש כמו רד"ק "אותם בני אדם אשר נאספו להלחם והיתה חמתם אליך - הם יודוך על כרחם". המשורר מצווה את השומעים לנדור ולשלם לה' על הישועה: "נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם כׇּל סְבִיבָיו יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא" (יב). כתוצאה מכל התהליך, תושפל גאות המלכים: "יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ" (יג).
כתיבה: נתנאל שפיגל