השמש והמצוות

א. חלוקת הפסוקים ומבנה המזמור: המזמור נחלק לשני חלקים ברורים. בחלק הראשון (ב-ז) יש עיסוק בגרמי השמיים ביחס להקב"ה ובחלק השני (ח-טו) שבח לתורה. שני החלקים האלה נחלקים כל אחד לשני בתים נפרדים גם כן. בחלק הראשון: ב-ה1 – גרמי השמיים מספרים בכבוד ה'; ה2-ז – שבח לשמש. ובחלק השני: ח-יא – שבח כללי לתורה ולמצוות ה'; יב-טו – בקשת המשורר. כך למעשה כל חלק בנוי מכלל ופרט: גרמי השמיים - השמש; תורת ה' ומצוות ה' -המשורר שומר את מצוות ה' ובקשת המשורר.

ב. חלק מן החוקרים העדיפו לומר שלפנינו שני מזמורים נפרדים, מכיוון שבמבט ראשוני נראה שאין קשר בין שני חלקי המזמור. החלק הראשון לטענתם הוא המנון להקב"ה והחלק השני עוסק בתורת ה'. אך גם אם מסבירים שמדובר בשני מזמורים נפרדים יש לבאר מדוע הצמידו את המזמורים למזמור אחד: מה היחס בין העיסוק בגרמי השמיים ובין מצוות ה'? 

קשרים שונים הוצעו בין שני חלקי המזמור כבר בפרשנות הקלאסית. ונראה שכדי לענות כדאי להבין את נושאו הכללי של המזמור. המזמור עוסק בשבח לה', או בצורה יותר מדוייקת: שני הבתים הראשונים של כל חלק (ב-ה1; ח-יא) עוסקים בשבח לה'. הבתים השניים שבכל חלק (ה2-ז; יב-טו) עוסקים באובייקט בודד: השמש או המשורר. המטרה של תיאור ההתפעלות מהשמש היא לא כדי לפאר את השמש, אלא כדי לשבח את הקב"ה, ולהראות כיצד השמש 'מספרת כבוד א-ל'. כך גם היחס בין הבית שבו בקשת המשורר ובין הבית העוסק בתורת ה': המשורר שומר על תורת ה' ולכן מבקש מאת ה' שיזכה למה שתואר בבית הקודם. כך המזמור לא רק בנוי כלל ופרט מצד העיסוק בגופים שונים, אלא גם הבתים השניים שבכל חלק מדגימים את הבתים הקודמים להם (בית ב מדגים את בית א ובית ד מבהיר את בית ג). למעשה המזמור כולו מתקדם ממבט אובייקטיבי לסובייקטיבי: אם המזמור פתח בשבח לה' מגרמי השמיים שאין עוררין על קיומן, המזמור מסיים בעדות המשורר על שמירתו את מצוות ה'.

ג. במזרח הקדום ראו בשמש אליל, ואפילו אל חזק, ופולחן לשמש התקיים במסופוטמיה ובמצרים ובאזור כולו. יש חוקרים שמניחים שתיאור השמש במזמורנו קשור למזמורים שנכתבו לאל שמש. למשל בתפיסה האלילית מקובל שלאל שמש יש בת זוג, וכך מתקבל יפה התיאור "והוא כחתן" (ו). משורר תהילים משתמש בתפיסה האלילית, מתפלמס ומגיב לה, ובכך יוצא נגד התפיסות האליליות הרווחות בתקופתו. ראה עוד אצל עמוס חכם בדעת מקרא שמזכיר את העניין בסיכום המזמור (וכדאי לעיין עוד: N. Sarna, PSALM XIX AND THE NEAR EASTERN SUN-GOD LITERATURE בתוך: דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות כרך א', עמ' 171-175)  (עוד על נושא זה ניתן לשמוע בשיעורו של ד"ר יושי פרג'ון)