מזמור לאל בורא העולם

מזמור כ"ד בספר תהילים פותח בשבחו של האל בורא העולם ואדון כל הארץ. וממשיך לתאר את העליה למקדש ה' בירושלים. למעשה, חז"ל מציינים שהמזמור חובר בעת שדוד קנה את גורן ארונה היבוסי, המקום שבו נבנה לאחר מכן בית המקדש (שמואל ב כ"ד, כה). כיום נוהגים בקהילות רבות לומר מזמור זה שעניינו מקדש ה' בירושלים, כשמחזירים את ספר התורה להיכל לאחר קריאת התורה, כיוון שארון הקודש בו נמצא ספר התורה, הוא כנגד קדש הקדשים שבו היה ארון הברית. נוסף על כך ראשיתו של המזמור רומזת לתיאור היום הראשון של בריאת העולם בספר בראשית והוא המזמור שנבחר "לשיר של יום" ביום ראשון בשבוע.

האל כבורא העולם (פסוקים א-ב)

א. מזמור זה מתחיל בכותרת המוכרת "לדוד מזמור": ל - דוד, מזמור. המונח "מזמור" מופיע 57 פעמים בהתחלות של פרקים בספר תהילים. אבל אינו מופיע במקומות אחרים בתנ"ך, וגם לעולם אינו מופיע בתוך פרקי התהילים עצמם אלא רק בכותרותיהם. מה משמעות כותרת זו? במיוחד כאשר אנו מביאים בחשבון את הסדר ההפוך שמופיע בתחילת הפרק הקודם, פרק כ"ג, "מזמור לדוד": מזמור של דוד.

עיינו במדרש המעיין בכמה כותרות בספר תהילים. איזו תובנה עולה מהמדרש לגבי המזמור שלנו?

מדרש תהלים (בובר) מזמור כד: שנו רבותינו כל פרשה שאמר דוד בספר תהילים, כנגד עצמו וכנגד כל ישראל אמרה, כל פרשה האמורה בלשון יחיד, כנגד עצמו אמרה, ובלשון רבים כנגד כל ישראל, וכל מקום שנאמר למנצח בנגינות, אינו אלא לעתיד לבא, וכל מקום שנאמר מזמור לדוד, היה מנגן, [ואחר כך היתה שורה עליו רוח הקדש, לדוד מזמור היתה שורה עליו רוח הקדש ואחר כך היה מנגן]. משכיל לדוד, על ידי תורגמן. שיר מזמור, על ידי משוררים. וכל כך למה, לפי שאין רוח הקודש שורה לא מתוך עצלות, ולא מתוך עצבות, לא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, לא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה, שנאמר ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו (רוח) ה'.

ב. לאחר הכותרת, באות שתי הכרזות מקבילות. אם שני חלקי הפסוק הם נרדפים, מה משמעות החזרה של החלק השני על החלק הראשון? האם תוכלו למצוא הבדלים בין המילה "ארץ" לבין המילה "תבל"? ראו גם את פירושיהם של רש"י והמלבי"ם:

1. רש"י תהלים פרק כד פסוק א: לה' הארץ - ארץ ישראל, תבל - שאר ארצות.

2. מלבי"ם תהלים פרק כד פסוק א: לה' הארץ ומלואה הוא כלל כדור הארץ, וגם תבל וישובי בה הוא החלק המיושב, ומפרש נגד מ"ש לה' הארץ ומלואה.

ג. שאלה דומה יכולה להישאל גם על פסוק ב בו חוזרות המילים "ימים" ו"נהרות". המלבי"ם מפרש זאת כך:

מלבי"ם תהלים פרק כד פסוק ב: כי הוא על ימים יסדה, שתחלה היתה הארץ כולה מכוסה במים וצוה ה' שיקוו המים אל הימים ועי"כ נתיסדה היבשה, ונגד מ"ש תבל ויושבי בה כי על נהרות יכוננה, שגמר בנין הארץ שתהיה ראויה לישוב בני אדם היה ע"י הנהרות שעי"כ ימצאו מים ויכוננו עיר מושב.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"