מזמורים קל"ה-קל"ו נקראים יחד "הלל הגדול", ושניהם מהללים ומשבחים את ה' על גדולתו בהנהגת העולם. נראה כי מזמור קל"ה הוא ההקדמה, הקוראת לישראל, העומדים בבית ה', להלל ולברך את ה' על גדולתו הרבה, ואילו מזמור קל"ו הוא מזמור ההודיה עצמו, המדגיש את חסד ה' השופע על כל בריותיו. כל הציבור העומד במקדש משתתף באמירת מזמור זה: שליח הציבור מונה את שבחי ה' אחד לאחד, והציבור עונה "כי לעולם חסדו".

קריאתו של "הלל הגדול" בליל הסדר מזכירה לנו שיציאת מצרים היא דוגמא אחת לחסדי ה' השופעים על עם ישראל ועל כל בני האדם, והיא הנותנת תקווה לכל אדם, בכל דור, שיש אפשרות לצאת ולהגאל, אפילו מן המקומות הנמוכים ביותר.

 

לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

7 עמודים