ד"ר יושי פרג'ון
נמצאו 121 תוצאות חיפוש
השטנים שקמו על שלמה
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשסז | |
מקריאה פשוטה של פרק יא עולה, שחטאי שלמה הביאו להקמת ה"שטנים", והמסר של הסיפור הוא שיש גמול על מעשים רעים. אולם, יש גם מסר עמוק יותר, שנובע מלימוד מעמיק, המשווה בין פרק יא לפרק ג ולפרקים נוספים: לשלמה היו שטנים כל ימיו, גם כשלא חטא, בגלל חשבונות היסטוריים ארוכי טווח, הקשורים להתנהגותו של דוד כלפי עמים ארחים. המסר המורכב מיועד רק למי שיש לו מספיק יכולות להכיל אותו ולכן המסר הזה מוצפן.
סיפור דוד ובת שבע כדגם להוראת סיפור במקרא
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשסז | |
השיעור יעסוק בלימוד בדרך הפשט לעומת הלימוד בדרך הדרש, וידגים את ההבדל ביניהם דרך לימוד סיפור חטא דוד בבת שבע ותשובתו.
מידת האמת בוויכוח בין שמואל לשאול
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשסח | |
הוויכוח בין שאול ושמואל לאחר מלחמת עמלק, היה מן האירועים הרי הגורל בתקופת ראשית המלוכה. המלך והנביא התעמתו עימות טראגי ומר, שהוליך להסרת שאול מן המלוכה. במהלך השיעור ננסה לבחון את טענות שמואל כלפי שאול, את תגובות שאול לטענות שמואל, ואת היחס בינן ובין העובדות המוצגות בסיפור המלחמה בעמלק. מתוך השוואה זו, ננסה ללמוד על דרכים לאפיון רמת האמינות של דמויות שונות במקרא.
ממשיחה להדחה - עיון בראשית מלכות שאול
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשסט | |
סיפורי ראשית מלכות שאול מאופיינים בכפילויות ובתהפוכות רבות ביחס למלוכה בכלל וביחס לשאול בפרט. אך המוזר מכל הוא המעבר החד וחסר הפשר ממשיחה להדחה, שבא על חטא זעיר, לכאורה, ומבלי כל אזהרה מוקדמת. במהלך השיעור נעבור על חלקים נבחרים מתוך פרקים ט'-י"ד (מומלץ מאוד לקרוא אותם כהכנה לשיעור), וננסה להציע מהלך מסודר, השוזר את כל הפרטים הסותרים והכפולים למהלך הגיוני ורציף. מתוך הבנת דמותו של שאול, מבחירתו ועד הדחתו, נגיע להבנה טובה יותר של המשמעות הרוחנית של מוסד המלוכה בישראל
גישות שונות לחורבן בספר תהילים
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשסט | | שעה ו- 5 דקות
החורבן הנו האירוע הטראומתי ביותר בתנ"ך, אירוע כזה מעורר שאלות באמונה וקריאה להתמודדות דתית. כיצד התמודדו איתו מזמורי תהילים?
"אדם ובהמה תושיע ה' " - על מעמד בעלי החיים במקרא
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשע | |
אחת הסוגיות הטעונות בחברה המערבית בת ימינו, היא סוגית יחסנו לבעלי החיים. במהלך השיעור ננסה לבחון את שאלת מעמדם של בעלי החיים ואת מקומם אל מול האדם, באמצעות עיון בפרשיות מקראיות שונות, מהבריאה ועד לחזון אחרית הימים. בין השאר נעסוק בשאלות הבאות: לשם מה נבראו בעלי החיים? מדוע מותר לאכול אותם? מדוע אסור לאכול אדם? ומה בין ימינו לימות המשיח מבחינת היחס לבעלי החיים?
יענך ה' ביום צרה" (מזמור כ') - מסעו" של מזמור מירושלים למצרים
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשע | | שעה ו- 13 דקות
מזמור כ' שבספר תהלים מוכר היטב לכולנו מתפילת ימות החול. עם זאת, מעטים נתנו את דעתם לשאלה במה עוסק המזמור. מיהו אותו אדם עליו אנו מתפללים: "יענך ה' ביום צרה", מהי ה"צרה", ומהו הלקח הדתי הצפון במזמו? בנוסף ניתן את דעתנו לשאלה כיצד ייתכן שמזמור אלילי בתכלית, אך כמעט זהה לחלוטין למזמורנו, נמצא בחפירות ארכיאולוגיות בעיר יב שבמצרים?
ר' אברהם אבן עזרא - משרתם של שני אדונים
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 11 דקות
כל חייו של ראב"ע עומדים בסימן הנדודים: בצעירותו הוא נדד ברחבי ארצות המוסלמים, ובזקנתו - בארצות הנוצרים. בהיותו בארצות המוסלמים, למד ראב"ע את פרשנות הקראים, שהתנגדו למדרשי ההלכה של חז"ל בשם הפשט. ראב"ע לגלג בחריפות רבה על פרשניהם: "וכל איש כרצונו יפרש הפסוקים, גם במצוות ובחוקים ... ואיך יסמכו במצוות על דעתם, וכל רגע יהפכו מצד אל צד כפי מחשבתם?!". לעומת זאת, במרוצת נדודיו בארצות הנוצרים, למד ראב"ע את הגישה פרשנית-דרשנית, שאפיינה את חכמי היהודים בארצות אלה. על גישה זו כתב ראב"ע בתסכול: "והדורות הבאים שמו כל דרש עיקר ושורש כרב שלמה ז"ל (=רש"י!) שפירש התנ"ך על דרך דרש, והוא חושב, כי הוא על דרך פשט, ואין בספריו פשט רק אחד מני אלף, וחכמי דורנו יתהללו באלה הספרים!" בחיבוריו השונים, מתגלה ראב"ע כמי שמנסה בכל מאודו לשרת שני אדונים: גם את פרשנות הפשט בגילומה הטהור ביותר, אך גם את ההלכה שנמסרה לנו על ידי חז"ל; וכלוחם מר כנגד מי שמתמסר לשירותו של אדון אחד בלבד (או הפשט או מדרש ההלכה). הבחירה להשתעבד ל"שני אדונים" (הפשט וההלכה), לא הקלה על חיי ראב"ע, ולעתים מזומנות יש סתירות ביניהם. מתוך כך, נאלץ ראב"ע ליצור גישה חדשה, מקורית ומרתקת, ליישוב הפערים בין פשט להלכה.
'שיר חנוכת הבית' - עיון במזמור ל'
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 6 דקות
מזמור ל' הוא מן המזמורים המוכרים ביותר בספר תהלים. הוא נאמר כל יום בתחילת תפילת שחרית, ובחג החנוכה – כ"שיר של יום", וכמזמור המלווה בחלק מעדות ישראל את הדלקת הנרות. עם זאת, עיון במזמור עצמו מעלה קשיים רבים: על חנוכתו של איזה בית מדובר? מדוע מתמקד המזמור בתיאורי מחלה ותפילה? ומה הקשר בין המזמור לבין חג החנוכה? במהלך השיעור נבקש להציע קריאה רציפה למזמור, אשר תסביר את המזמור גופו, את הנסיבות לשמן חובר, ואת הפשר הדתי הגלום בקריאתו בחג החנוכה.
גאולה באופק
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשעב | |
מזמור ק"ז הוא אחד ממזמורי הגאולה המרגשים והמוכרים בספר תהלים. נראה, שהמזמור - שתוקן על ידי הרבנות הראשית להיאמר ביום העצמאות - כמי שנכתב מלכתחילה למטרה דומה: להראות את התגשמות נבואותיו הגדולות של ישעיהו, במאורעות שיבת ציון. מה רבה, אפוא, ההפתעה, כאשר אנו מגלים כי עם ישראל וארץ ישראל אינם נזכרים במזמור אפילו פעם אחת. לעומת זאת, רבה ההתייחסות דווקא למין האנושי בכללותו. הפתעה זו מתעצמת, כשאנו נותנים דעתנו לדמיון הרב בין חלקים ממזמור ק"ז לבין המנון מסופוטמי קדום. במהלך השיעור נעמיק בתורת הגאולה של מזמור ק"ז, ונראה, כיצד מבקש המזמור להציע אופק גאולי רחב, אשר בו כרוכים בד בבד גאולת ישראל וגאולת העולם כולו.
עיון במבוא לקהלת
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשעב | | שעה ו- 6 דקות
ספר קהלת הוא אחד הספרים המפתיעים ביותר במורשתנו, וחכמים ביקשו לגונזו "מפני שדבריו סותרין זה את זה", ומפני "שמצאו בו דברים שהן מטים לצד המינות"! נדמה, שבדיוק בגלל חששות אלו, זכה ספר קהלת ל'מסגרת' ייחודית: דברי פתיחה וסיום המתמודדים עם בעיית הסתירות ועם ההשלכות האמוניות המורכבות של הספר. בשיעור נתמקד באחד עשר פסוקי המבוא של הספר (קהלת א' א-יא), ונראה, שהם נועדו להתפרש בשני אופנים סותרים בתכלית: כתלונה בדבר חוסר התוחלת שבקיום קצר ימים וכתלונה בדבר חוסר התוחלת שבקיום נצחי. מתוך סתירה זו, נבקש לבאר את מהותן של הסתירות הרבות בספר קהלת, ואת מקומו של הספר בהגות הדתית.
משמשון לגולית
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשעב | | שעה ו- 6 דקות
חדירתם של גויי הים הפלשתים אל ארץ כנען והיאחזותם בה, הציבה אותם ואת בני ישראל בעימות מתמיד. עימות זה נבע כמובן מניגודי אינטרסים, אבל ניכר שהיה בו יותר משמץ של מאבק רוחני. בשיעור נדון בשני סיפורי עימות בין ישראל לבין הפלשתים: הראשון הוא סיפורו של שמשון, אשר דמותו כוללת אלמנטים רבים המאפיינים את גיבורי האפוס היווני. שמשון נראה כמי שממלא את זמנו במלחמות ונקמות, נשים ומשתאות. אשר למרות כוחו האדיר, יש לו "עקב אכילס", אשר סופו שיוליך אותו לגורל טראגי ובלתי נמנע. השני הוא סיפורו של קרב ביניים בין שני גיבורים, אשר אמור להכריע את גורלה של מלחמה שלמה. מן העבר האחד ניצב גולית, והגיבור השני אינו אלא דוד, נער רך ויפה מראה, הנושא את שם ה' על שפתיו וקלע רועים בידיו. מתוך עיון בסיפורים הללו ננסה להגיע להבנה עמוקה יותר של המלחמה הרוחנית בין ישראל לפלשתים ושל האופנים בהם היא מתנהלת בכתובים.
מגילה בגולה - עיון בפן הגלותי של מגילת אסתר
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשעג | |
מגילת אסתר שונה מרב ספרי התנ"ך בכך שנכתבה על ידי יהודים היושבים בגלות, עבור יהודים היושבים בגלות, ובמרכזה סוגיות מהותיות הנוגעים לקיום היהודי בתנאי גלות. במהלך השיעור ננסה לזהות את המרכיבים ה'גלותיים' המאפיינים את המגילה, מתוך כך ננסה לעמוד על המתח הרוחני הגלום במגילה, ועל המסר הייחודי אותו היא מבקשת להפנות ללומדיה.
(השיעור בוידאו הועבר במסגרת שיעור זום לקראת פורים שנת תשפ"ד)
האם יש משמעות לחיים? עיון בחטיבה הראשונה של קהלת
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשעג | |
חלקו הראשון של ספר קהלת, מתאר את ניסיונותיו של החכם לעמוד על משמעות החיים. קהלת מעמיד למבחן את שלושת הענפים העיקריים בעולמו של האדם: המעשה, המחשבה והרגש, בכדי לגלות 'מהי דרך טובה שיבור לו האדם'. בשיעור נתחקה אחרי מחשבותיו וניסיונותיו של קהלת, וננסה להבין, מדוע אין הוא מוצא מנוחה לנפשו בכל שלושת התחומים שהוא מעמיד לבדיקה. מתוך כך נגיע להבנה עמוקה יותר של הייאוש הגלום בפילוסופיה של קהלת.
נכרי בשם עברי?!
ד"ר יושי פרג'וןחצי אבלות
ד"ר יושי פרג'וןתשלום ארבעתיים
ד"ר יושי פרג'וןהמניפולציה של אבשלום
ד"ר יושי פרג'וןמי חיסל את בית שאול?
ד"ר יושי פרג'וןשליח לטוב או לרע?
ד"ר יושי פרג'וןדמי מלחמה בשלום
ד"ר יושי פרג'וןירמיהו מצאצאי עלי
ד"ר יושי פרג'וןחורבן שילה כרקע לנבואות החורבן
ד"ר יושי פרג'וןאין סיכוי לשינוי
ד"ר יושי פרג'וןהנביא הוא גם אדם
ד"ר יושי פרג'וןנביא בעל כרחו
ד"ר יושי פרג'וןהמאבק המשפטי על אמיתות הנבואה
ד"ר יושי פרג'וןנביא אמת מול נביא שקר
ד"ר יושי פרג'וןברית חדשה
ד"ר יושי פרג'וןניבא ולא ידע מה ניבא
ד"ר יושי פרג'וןחוסר אמון בנביא
ד"ר יושי פרג'וןפרשנות ההיסטוריה
ד"ר יושי פרג'וןכוחו של המלך מכוחו של ה'
ד"ר יושי פרג'וןהַשֶּׁמֶשׁ כמְשַׁמֵּשׁ
ד"ר יושי פרג'וןמיהו המלך המושיע?
ד"ר יושי פרג'וןמשלווה ובטחון לנפילה
ד"ר יושי פרג'וןמי אשם בחורבן?
ד"ר יושי פרג'וןמלכות ה' על העולם כולו
ד"ר יושי פרג'וןהכאב יהיה לנצח?
ד"ר יושי פרג'וןלך בכחך זה והושעת את ישראל
ד"ר יושי פרג'וןהפרת ברית
ד"ר יושי פרג'וןזימה ומזימה- עיון בחטא בעל פעור
ד"ר יושי פרג'ון | שעה ו- 9 דקותסיפור בעל פעור כתוב בצורה הפוכה. בסיפור ישנם כמה וכמה עובדות מפתיעות אשר גורמות לנו להבין כי ההשערות הראשוניות הן מוטעות. מדוע בחרה התורה לכתוב בצורה חריגה זו את הסיפור? מה רצתה התורה להשיג בכך?
כתב קטרוג, עם תקווה לישועה
ד"ר יושי פרג'וןחידה ופשרה
ד"ר יושי פרג'וןהציד המצונזר
ד"ר יושי פרג'ון"כי נאמן שמואל לנביא" - היש גבול לנאמנות הנבואית?
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשעז | | שעה ו- 7 דקות
במהלך השיעור נעיין בכמה מן הפרקים המרכזיים בסיפורי שמואל הנביא, ונבחן את האתגרים בפניהם הוא עומד. נבקש להראות כי תפיסותיו ואמונותיו של הנביא נוטלות מקום מרכזי – לעתים מכריע, בשליחותו הנבואית. לבסוף נסקור בקצרה כמה פרשיות נבואיות אחרות, ונראה שהקונפליקט בין החלק האנושי של הנביא לבין שליחותו הא-לוהית, רווח למדי גם אצל שאר נביאי המקרא – לא פעם אפילו ביתר שאת
קודם לדאוג למשפחתך
ד"ר יושי פרג'וןהשגחה לוחצת או מיטיבה
ד"ר יושי פרג'וןבטחון באלילים מול בטחון בה'
דוגמא לפולמוס של מזמורי תהלים עם מזמורים מהמזרח הקדום
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשסח | | שעה ו- 5 דקות
במזמור יש פולמוס עם העולם האלילי הסובב את עם ישראל בתקופת המקרא. בשיעור נבין את הטענות שבפולמוס, נעמוד על זיקתו לטקסטים מהמזרח הקדום ונסביר את מקומו ואת משמעותו בתוך המזמור.
מבנה שיר השירים
ד"ר יושי פרג'וןרמז לנמשל של השיר
ד"ר יושי פרג'וןהערצה הדדית
ד"ר יושי פרג'וןהאם החשד מוצדק?
ד"ר יושי פרג'וןבשבח המונוגמיה
ד"ר יושי פרג'וןמבנה מתפורר
ד"ר יושי פרג'וןהמרדף הבלתי אפשרי אחרי ההנאות
ד"ר יושי פרג'וןהיש יתרון לחכמה?
ד"ר יושי פרג'וןהמסגרת של קהלת
ד"ר יושי פרג'וןיאוש מוביל להדוניזם
ד"ר יושי פרג'וןחכמה או קדושה?
ד"ר יושי פרג'וןמדוע לא נכנס משה לארץ - סיפור מי מריבה על רקע סיפורי הנהגת משה
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשעז | | שעה ו- 8 דקות
חטא מי מריבה נראה קטן מאוד, ואילו העונש חמור מאוד. בשיעור נטען שהחטא גדול ממה שנדמה, ושאת מה שאירע במי-מריבה, יש לקרוא כסופו של סיפור ארוך על קרע הנהגתי בין משה ובין העם. לעומת זאת העונש קטן ממה שנדמה, ויש בו גם יסודות של חמלה על משה המתבררים מתוך עיון בסיפורים הבאים.
ספר תולדות אדם
המאבק על ההמשכיות
ד"ר יושי פרג'ון | 23 דקותמדוע רשימת תולדות האדם שבפרק ה' חוזרת שוב על לידת שת ואנוש מצד אחד, ומצד שני אינה מזכירה את הבל ואת קין וצאצאיו? נברר שאלה זו באמצעות הבנת התכונות של קין ושל צאצאיו ועמידה על ההבדלים בין שושלת קין לשושלת שת.
מבנה פרשת הבריאה
ד"ר יושי פרג'וןבריאת בעלי החיים והאישה
ד"ר יושי פרג'וןבעיית הרע בעולם
ד"ר יושי פרג'וןהמקוריים והלא מוצלחים
ד"ר יושי פרג'וןמדוע נח אמור לנחם?
ד"ר יושי פרג'וןבני האלהים ובנות האדם
ד"ר יושי פרג'וןהבהמה הטהורה?
ד"ר יושי פרג'וןהבהמות כמאכל
ד"ר יושי פרג'וןשבעים העמים
ד"ר יושי פרג'וןשיר השירים- הסיפור שמאחורי השיר
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 5 דקות
שיר השירים הינו הספר שאולי נקרא הכי הרבה פעמים במהלך השנה, אך לא תמיד עומדים על משמעותו. בחלק הראשון של השיעור נעמוד על שאלת האלגוריה במגילה: האם המגילה נכתבה כאלגוריה או שמא מדובר בפרשנות מאוחרת? מדוע היה דיון לגבי הכנסתה של המגילה לתנ"ך? בחלק השני נעסוק בתוכן המגילה: כיצד ניתן לקרוא את שיר השירים כשיר אחד רצוף עם סיפור מתמשך ומתפתל, ומה המשמעות של הסיפור של המגילה?
האם אלישע היה פציפיסט - חידת יחסו של הנביא לאויב הארמי
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 7 דקות
בשיעור נעין בסיפורי אלישע. נראה שפעמיים אלישע נוקט בדרך של שלום ומסרב להלחם בארמים, אך לקראתו סוף ימיו הוא כועס על יהואש מלך ישראל שאינו מכה פעמים רבות בקשת ולכן לא יזכה להכות את ארם עד כלה. מה פשר השינוי הזה אצל אלישע? מסתבר שאלישע פעל לא ממניעים פציפיסטים אלא בעקבות הנבואה שניתנה לאליהו - אלישע יודע שארם יהרגו בישראל באכזריות ומנסה לצמצם את הגזירה על ידי יצירת מצב שבו ארם חבים לישראל. ואכן, בסוף ימיו, לאחר קיום הנבואה אלישע הוא יכול לחזור ולנהוג כלפי ארם כפי הראוי להם.
מסעו של תרח ומסעו של אברהם
ד"ר יושי פרג'וןמרד הים במקרא על רקע ספרות המזרח הקדום
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 8 דקות
בכמה מתיאורי הבריאה בנביאים ובכתובים, נכללים רמזים למלחמה בראשיתית בין הקב"ה לבין הים, רהב, תנין ולווייתן. במהלך השיעור ננסה לדלות את הסיפור השלם, המפוזר בין המקורות המקראיים השונים; נדון בזיקות שבין מרד הים במקרא לבין הופעות המלחמה בים באגדות המזרח הקדום; ונסביר כיצד סיפור המלחמה בים משתלב בעולמה של מחשבת המקרא.
צעדיו הראשונים של משה רבנו כנביא
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשע"ז | |
מסע חייו של משה רבנו נחתם בדברי שבח מופלגים (דברים ל"ד, י-יב): "וְלֹא־קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל־פָּנִים: לְכָל־הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל־עֲבָדָיו וּלְכָל־אַרְצוֹ: וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל:" גדלותו של משה זורחת באור יקרות כזה, עד שרק מעטים נותנים דעתם לכך שמשה לא נולד כ"רבם של הנביאים", ובראשית דרכו "טירון היה משה לנבואה" (שמו"ר ג', א). בשיעור זה ננסה להתחקות אחרי צעדיו הראשונים של משה כאדם וכנביא, החל בסיפור לידתו ומעשיו לפני התגלות ה' אליו, דרך שליחותו הנבואית הראשונה לפרעה וכלה בהקדשתו המחודשת בתחילת פרשת וארא. מתוך סיפורי התורה הללו נבקש לעמוד על האתגרים שעמם נאלץ משה להתמודד בראשית דרכו - עוד בטרם זכה למעלה נבואית שאין גדולה ממנה.
הנאומים האחרונים של משה - עיון בספר דברים
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 7 דקות
מדוע ספר דברים, נאומיו האחרונים של משה הוא חלק מהתורה? עמידה על מבנה הספר ועיון בנאומים השונים בו מגלה תובנות מפתיעות - מתברר שמשה כותב את ספר דברים כפרשנות לתורה ולמצוות, המקבלת את אישור ה'. בנאומיו משה מביא נימוקים שונים לשמירת התורה - שכר ועונש, האהבה בין ה' לעמו והטעם שבמצוות, אך מתברר בסוף הספר שכל זה לא מספיק כיוון שהעם עתיד לחטוא ולכן ה' מצווה את משה להוסיף את שירת האזינו, המהווה חתימה שנייה לתורה.
מהו פשט - הגישות המשתנות להבנת הכתוב והוויכוח על סיפור דוד ובת שבע
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 7 דקות
כאשר קוראים סיפור כתוב, ובמיוחד בכתיבה מתומצתת ככתיבת המקרא, מידע רב מושלם על ידי השערות הקורא מתוך ההקשר וההגיון ועל בסיס תפישתו את מטרת הקריאה. נראה כי בעצם המחלוקות הגדולות בסיפורי המקרא, ובתוכם סיפור דוד ובת שבע, נובעים משלוש שיטות עקרוניות שונות לקריאת פשט - האם אני מצפה להבין את דעת הכותב, את היצירה כפי שהיא כתובה, או את האופן שבו אני כקורא חווה את הכתוב.
תהילים כ"ז: מסה על אמונה ויראה - חלק א
פתיחה למזמור כ"ז
ד"ר יושי פרג'ון | 51 דקותהשיעור פותח סדרה של שיעורים בתהילים. לאחר הקדמה קצרה נלמד את הפתיחה ואת הפסוקים הראשונים במזמור כ"ז. נעסוק בכותרת של המזמור ובאמצעים הספרותיים בפסוקים א-ג - כגון: מילים עם קונטציה עוצמתית ומצלול. המשורר פותח בהצהרת אמונה על כך שהוא אינו מפחד מכלום כי הוא בוטח בה' ולאחר מכן מביא דוגמאות מהקל לכבד: גם אם יתקרבו אויבים, יחנו עליו ויקומו להרוג אותי במלחמה איני מפחד.
תהילים כ"ז: מסה על אמונה ויראה - חלק ב
פירוש מזמור כ"ז
ד"ר יושי פרג'ון | 54 דקותבשיעור נעסוק בפירוש מזמור כ"ז. נלמד את המזמור על הסדר ונעסוק בין השאר בשאלות הבאות: מהי "בזאת" שבה המשורר בוטח? מדוע פירוש "לך אמר ליבי בקשו פני"? מדוע הוא אומר "אחת"? מה פירוש "לבקר" בהיכל ה'? מדוע הוא אומר :קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וחוזר ואומר וקוה אל ה'?
תהילים כ"ז: מסה על אמונה ויראה - חלק ג
מבנה מזמור כ"ז
ד"ר יושי פרג'ון | שעה ו- 30 דקותבשיעור נעמוד על המתח בין שני חלקי המזמור: הצהרת ביטחון בה' מול תפילה ובקשה. נעסוק בשאלת חלוקת מזמורי תהילים. נראה שבמקרים מסוימים קיימת חלוקה שונה מאיתנו של מזמורים מסוימים, אך במזמור כ"ז אין עדות לחלוקה שלו לשני מזמורים ולכן ננתח אותו כמזמור אחד שמתאר את התבגרות של דוד המלך בפרט ושל האדם המאמין בכלל. חלקו הראשון של המזמור מתאר עמידה של העקרונות הכללים של הנהגת ה' את העולם, חלק זה מתאים לראש השנה ואילו החלק השני מתאר עמידת אחרת לפני ה' של האדם הפרטי העומד לפני ה' וחלק זה מתאים ליום כיפור.
תהילים כ' - מסעו של מזמור מירושלים למצרים - חלק א
מזמור כ' - בקשה לישועה של המלך ושל העם
ד"ר יושי פרג'ון | 53 דקותבשיעור נעמוד על דימיון בין מזמור כ למזמור ממצרים שכנראה נכתב בעקבותיו. לאחר מכן נעמוד על פירוש המילים של המזמור ועל מבנהו. הצרה שבה המזמור עוסק היא יציאה למלחמה. נראה שהמזמור מתחלק לשני חלקים, כאשר החלק הראשון עוסק במלך שמתפלל לה' במקדש לפני יציאתו לקרב ומבקש שייתן בליבו תכסיסים טובים ואילו החלק השני עוסק בעם כולו שמבקש תשועה במלחמה. הפסוק המסיים את המזמור קושר בין הושעת המלך והעם. בשיעור ההמשך נלמד את המזמור המצרי ונשווה בינו לבין מזמור כ'.
תהילים כ' - מסעו של מזמור מירושלים למצרים - חלק ב
השוואה בין מזמור כ' בתהילים למזמור ממצרים
ד"ר יושי פרג'ון | שעה ו- 8 דקותבשיעור שעברנו עמדנו על הקשר בין מזמור כ' למזמור המצרי ופירשנו את מזמור כ'. בשיעור זה נפרש את המזמור המצרי ונשווה בינו לבין מזמור כ'. נציע שהמזמור המצרי נכתב על ידי שארית הפליטה שירדה למצרים לאחר חורבן בית ראשון. אנשים אלה המשיכו לחבר מזמורים ולהתפלל תפילות אך לא לקחו מוסר מהנביא ירמיהו ולא הבינו את הבעיה בעבודת אלילים לצד עבודת ה'. אנו רואים זאת במזמור שנמצאים בו גם שם ה' אך גם שמות אלילי התקופה.
תהילים מ"ב-מ"ג - מריחוק לתפילה - חלק א
בית ראשון - חוויה פנימית של ריחוק מה'
ד"ר יושי פרג'ון | 54 דקותבשיעור נתחיל לעסוק בתהילים מ"ב-מ"ג. נראה שפרקים אלה הם בעצם מזמור אחד - הבנוי משלושה בתים ושני פזמונים ועוסק בבעיית הריחוק של היחיד מה' ובפתרונה. הבית הראשון עוסק בחוויה הפנימית של המשורר שמרגיש שהוא במדבר, מבודד ורחוק מה' כמו אייל צמא על אפיקי מים יבשים. מוטיב המים מתגלגל - במקום מים יש לו דמעות כשהאויבים מלגלגים עליו אך מה ששובר אותו אינו האויבים אלא הריחוק מה'. המשורר, שהינו לוי שחי בגלות, נזכר בעבר כאשר ראה את עולי הרגלים החוגגים ובמקום לשמוח הוא נעצב. בעקבות זאת הוא אומר את הפזמון שבו הוא פונה לנפש בבקשה להפוך את הכאב שלה לתפילה.
תהילים מ"ב-מ"ג - מריחוק לתפילה - חלק ב
בית שני - צרות פיזיות
ד"ר יושי פרג'ון | 40 דקותבניגוד לבית הראשון שמתאר חוויה פנימית של ריחוק מה', הבית השני מתאר חוויה פיזית של אויבים שמפעילים עליו לחץ. בנוסף משתנים גם האיזור הגיאוגרפי - ממדבר לאיזור מרובה מים, והזמן - מעבר להווה. בבית מתאר שני גלים של צרות - הגל הראשון תחושה כללית שה' עזב אותו ולא עוזר לו ובגל השני - אויבים שבאים עליו. באמצע נמצאת אמירה של תקווה, אמונה ותפילה : "יוֹמָם, יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה, שִׁירֹה עִמִּי-- תְּפִלָּה, לְאֵל חַיָּי."
תהילים מ"ב-מ"ג - מריחוק לתפילה - חלק ג
ד"ר יושי פרג'ון | 49 דקותבשיעור נשלים את לימוד המזמור. הבית השלישי (פרק מ"ג) עוסק בעתיד - המשורר מבקש מה' שיושיע אותו ואז אורו של ה' ינחה אותו והוא יבוא לבית המקדש. אולם, לא כתוב שה' נענה לתפילתו. מתברר שהצרה האמיתית שאיתה מתמודד המשורר, וחוזרת שוב ושוב בפזמון היא שהנפש משתוקקת לה' ולא מצליחה להתפלל. המסר הוא שאם הנפש תצליחי לתעל את הכאב לתפילה אז הנפש תיגאל. התפילה נותנת לאדם כוח לחיות ברגעים של משבר.
תהילים ל' - שיר חנוכת הבית - חלק א
ד"ר יושי פרג'ון | 52 דקותבשיעור זה נתחיל ללמוד את מזמור ל' בתהילים שעוסק באדם שנושע מצרה ומודה לה'. נלמד תחילה את גוף המזמור ולאחר מכן (בשיעור השלישי) נעסוק בקשר של הכותרת למזמור. במהלך לימוד המזמור נתוודע לסגנון ספר תהילים שמתבטא בצורה כללית ולעיתים קרובות המילים והביטויים שבו מכילים בתוכם מספר משמעויות שצירופן יביא למשמעות הכוללת של הפסוק. בפתיחת המזמור המשורר מודיע שהוא ירומם את ה' משום שה' הרים אותו מתחתית הבור, מעולם המתים שהיה בדרכו אליו.
תהילים ל' - שיר חנוכת הבית - חלק ב
ד"ר יושי פרג'ון | 46 דקותבתחילת המזמור המשורר מצהיר שהוא יהלל את ה' ולאחר מכן הוא פונה לחסידי ה' ואומר שגם הם צריכים להלל את ה' - אך לא בגלל המקרה הפרטי שלו אלא בגלל שהמקרה שלו מלמד על משהו כללי יותר. המשורר מספר שכאשר הוא היה בשלוה הייתה לו האשליה שהוא לא ימוט לעולם אך אז הגיעה צרתו והוא גילה שהוא חי רק ברצון ה' ואם ה' יכעס עליו הוא עלול למות. בעת צרתו גילה שכדי לא להגיע לשאול - לעולם המתים - יש להלל את ה' ולהכיר בכך שהוא חי בזכותו. משום כך, הוא אומר לחסידי ה' להלל את ה' כי מה שקרה לו עלול לקרות גם להם. באופן מכוון המשורר מתאר את צרתו בצורה כללית, ולא אומר בצורה מובהקת האם צרתו הייתה מחלה או אויבים, כדי שתתאים לאנשים שונים ולמקרים שונים.
תהילים ל' - שיר חנוכת הבית - חלק ג
ד"ר יושי פרג'ון | 56 דקותבשיעור נסיים ללמוד את המזמור ולאחר מכן נעסוק ביחס בין הכותרת למזמור עצמו. המשורר אומר שאין "רווח" לה' מירידתו לשאול שהרי רק אנשים חיים מודים לה' ומסיים בכך שהוא יודה לו לעולם. המזמור מלמד אותנו שהבעיה המרכזית של האדם היא שהוא שוכח להתפלל ולהודות לה'. המשורר אומר שהוא למד לקח שכדי שאדם יישאר בשלווה הוא צריך להכיר תודה לה' שנתן לו את השלווה והבנה זו גורמת לו לא להסתפק בהודיה שלו עצמו אלא ללמד את כולם שהם צריכים להלל את ה'. הכותרת נראית לכאורה לא קשורה למזמור שאינו עוסק בחנוכת בית - לא של בית המקדש ולא של דוד. נציע שמדובר במזמור שנכתב כדי לומר בחנוכת בית שבה לאדם יש תחושת הצלחה ושלוה שיש חשש שהוא ישכח שהצלחתו היא מה'. כאשר אנו אומרים את המזמור בחנוכה, חג שהציונות ניסתה להעלים ממנו את ניסי ה', אנו נזכרים שהניצחון בחנוכה וגם בימינו הוא מאת ה'.
גישות שונות לבעיית החורבן בספר תהילים - חלק א
מזמור קל"ז - החורבן בא בשל האויבים - חלק א
ד"ר יושי פרג'ון | 48 דקותבשיעורים הקרובים נעסוק בגישות שונות לחורבן בספר תהילים - מי האשם: האויבים שהחריבו, עם ישראל או ה'? נתחיל מהגישה שנראית לנו הפשוטה ביותר, אך בתנ"ך היא דווקא הגישה החריגה - הגישה שאומרת שהחורבן בא בגלל האויבים. נלמד את מזמור קל"ז בתהילים. בשיעור זה נראה שהמזמור עוסק בזיכרון. הבית הראשון עוסק בחווית ההווה הקשה של הגולים ואילו הבית השני עוסק בעתיד. המשורר יודע שלמרות שכרגע חווית החורבן עוצמתית היא לא תישאר כך לנצח ולכן נשבע שלא ישכח את ירושלים. בשיעור הבא נעסוק בבית האחרון שמתייחס לאויבים.
גישות שונות לבעיית החורבן בספר תהילים - חלק ב
מזמור קל"ז - החורבן בא בשל האויבים - חלק ב
ד"ר יושי פרג'ון | 42 דקותבשיעור נעסוק בבעיית האחרון שעוסק באויבים ומטיל עליהם את האשמה בחורבן. האויבים הינם גם המחריבים עצמם - בבל, וגם המעודדים אותם - אדום. המשורר שחווה את החורבן לפני זמן קצר איננו מסוגל עדיין לתאר את מה שהאויבים עשו לו. במקום זאת הוא מבקש מה' שישיב את גמולם - ינפץ את עולליהם על הסלע ומתוך כך אנו מבינים שזה מה שהם עשו לו. המשורר משתמש באמירה זו לבטא את הכאב, ולא דווקא בגלל הרצון העז לנקמה. מלבד זאת, אנו איננו יכולים לשפוט את המשורר על בקשה זו, כשהוא מצוי זמן קצר אחרי שבבל עשו את המעשה הנורא הזה כלפיו. זו תחושה הגיונית לאותה נקודת בזמן, ובאופן טבעי היא אינה נשארת כחלוף הזמן.
גישות שונות לבעיית החורבן בספר תהילים - חלק ג
מזמור ק"ו - החורבן בא בשל חטאי ישראל
ד"ר יושי פרג'ון | 51 דקותנעיין במזמור ק"ו שמביא את הגישה הרווחת בתנ"ך שהאשמים בחורבן הינם ישראל - חטאנו ולכן בא חורבן. אולם, הוא מתאר זאת בעין קשה מאוד - המשורר מתאר את ההיסטוריה כרצף של חטאים של עם ישראל. הבית חרב מחטאי כל ישראל לאורך כל ההיסטוריה שלהם - מאז יציאת מצרים ישראל חוטאים שוב ושוב עד ימי המשורר שגם שם חטאו והגיע חורבן. ישראל היו ראויים לחורבן כבר בתחילת ההיסטוריה, אך ה' המתין ולא הביא את החורבן דורות רבים משום שהוא רחום.
גישות שונות לבעיית החורבן בספר תהילים - חלק ד
מזמור פ"ט - הכרה מובלעת בחטא, תוך האשמת ה' בחורבן
ד"ר יושי פרג'ון | 54 דקותהמשורר מתאר שתי בריתות שה' כרת - ברית עם העולם וברית עם בית דוד - שיהיו לעולם. לאחר מכן, המשורר מביט על החורבן ומכיר בכך שישראל חטאו ולמרות זאת ה' אשם בחורבן מכיוון שהוא הפר את הברית עם בית דוד והחטאים לא מצדיקים את הפרת הברית. אחרי שה' הפר את הברית עם דוד, יש חשש שהוא יפר את הברית השניה שלו - הברית עם העולם, ויחזיר אותו לתוהו. על מנת שזה לא יקרה הוא מתחנן לה' שישיב את בריתו עם בית דוד.
גישות שונות לבעיית החורבן בספר תהילים - חלק ה
מזמור מ"ד - הכחשת החטא והאשמת ה' בחורבן
ד"ר יושי פרג'ון | 52 דקותהמשורר בנוי מעבר, הווה ואז עתיד: בעבר שמרנו את הברית וה' עשה איתנו ישועות, אולם בהווה המשכנו לשמור את הברית וה' עזב אותנו ונתן לנו צרות. הוא מבקש לעתיד שה' יושיעם. המשורר מכחיש את חטאי ישראל ומאשים את ה' בחורבן. הוא טוען שנעשה לנו עוול - שהרי בימי צדקיהו לא הייתה עבודה זרה. לאור זאת הוא מבקש שה' ישוב לחדש את בריתו איתם, כפי שמגיע להם. אולם בניגוד למזמור פ"ט הוא אינו מתנסח בצורה תוקפנית והבקשה לישועה שמופיעה בסוף נאמרת בצורה מפויסת.
גישות שונות לבעיית החורבן בספר תהילים - חלק ו
מזמור ע"ד - על גבול הייאוש
ד"ר יושי פרג'ון | 46 דקותבתחילת השיעור נציג את הגישות הקודמות שמנינו לחורבן: 1. החורבן בא בשל האויבים. 2. החורבן בא בשל חטאי ישראל. 3. ישראל חטאו אך החורבן בא בשל הפרת הברית על ידי ה'. 4. הכחשת החטא והאשמת ה' בחורבן. לאחר מכן, נתחיל ללמוד את מזמור ע"ד. נראה שהמשורר מיואש מההווה הקשה - ה' עזב אותנו ואפילו נביא לא נמצא איתנו. בהמשך הוא מדבר על ישועת ה' וגבורתו בעבר ומתוך כך מבקש שה' לא ישכח אותם לנצח וישוב לגאלם, אך גם בתוך הבקשה לעתיד שיש בה תקווה - נכנס היאוש - המשורר יודע שה' יכול לעשות גבורות והוא מבקש שישוב לגאלם אך הוא כל הזמן חוזר לתחושתו בהווה שבו הם עזובים לגמרי ואין עוד תקווה.
תהילים קי"ד - בצאת ישראל - מהיסטוריה להגות
ד"ר יושי פרג'ון | שעה ו- 2 דקותנעיין במזמור, וננסה לפרש את המילים הקשות. נראה שהמזמור מוצג כחידה - במקום לפתוח בקביעה שה' הוציא את ישראל ממצרים, הוא בנוי ככתב חידה שאנו מגיעים להבנה התיאולוגית המלאה רק בסוף המזמור.נראה את הצעתו של שטראוס לפיה למזמור יש שני מבנים - המבנה הראשון מציג את מהלך המזמור: מהיסטוריה להגות: החלק הראשון מציג את ההיסטוריה - המאורע והתוצאה בעקבותיו ובחלק השני המשורר עוסק בהגות - הוא שואל על התוצאה ומתוך כך מגיע להבנה עמוקה יותר של המאורע - השינויים בטבע קרו בעקבות בחירת ישראל. המבנה השני מציג את תחום המאורע : אנושי לעומת קוסמי. זהו מבנה כיאסטי. בהתחלה הוא מציג מאורע אנושי בהיסטוריה האנושית, לאחר מכן מאורע קוסמי בטבע. לאחר מכן הוא שואל על הקשר ביניהם והתשובה היא שאותה יד ה' שולטת גם בטבע וגם בהיסטוריה האנושית.
בין שני השירים שבפרק
ד"ר יושי פרג'וןהאם כתב רש"י את פירוש רש"י לתורה?
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשפ"א | | שעה ו- 5 דקות
רבנו שלמה יצחקי – רבן של ישראל, הוא ללא ספק הפרשן האהוב והנלמד בתולדות עמנו. לכאורה, היה פירושו של רש"י לתורה צריך להיות זך ונקי מטעויות נוסח, שיבושים ותוספות, אך למעשה מסתבר כי פירוש זה עבר גלגולים רבים עד שהגיע לנוסח המוכר לנו היום. מתוך עיון בכתבי-יד קדומים של פירוש רש"י, נדון בשאלות: עד כמה היה פירוש רש"י המקורי שונה מן המוכר לנו? מדוע עבר דווקא פירושו של רש"י שינויים כה גדולים? ומה ניתן ללמוד מן השינויים הללו על מקומו של רש"י בתודעת תלמידיו ובתודעת לומדיו בדורות הבאים?
השקר בגן עדן
ד"ר יושי פרג'וןבדרך כלל אנו רגילים לראות בא-לוהים את מקור האמת הנצחי, בניגוד לבני האדם שמשקרים ומטעים זה את זה באופן תדיר. אולם כבר בסיפור הראשון בתנ"ך מתגלה שה' לכאורה משקר כשאומר לאדם שאם יאכל מעץ הדעת ימות. דווקא הנחש שאומר שהעץ לא ימית את האדם אלא ייתן בו דעת נראה כדובר אמת.
בעיה זו מצריכה אותנו לדקדק ולעיין בדבריו של א-לוהים, להבין את משמעות הביטוי 'מות תמות' וללמוד לקח חשוב על המידות בהן יש לשפוט את החוטאים.
’למה א-הים זנחת לנצח‘ – התמודדות עם החורבן במזמורי תהלים
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשף | | 48 דקות
חורבן ירושלים הוא אחד האירועים המרכזיים במזמורי תהילים. במהלך השיעור נציג את הגישות השונות אל החורבן במזמורים השונים: החל ממזמורי קינה והכאה על חטא דרך תפילות לנקמה באויבים ועד למזמורי תלונה מתריסים וקשים שמטילים את האשמה בחורבן בקב"ה בלבד. נלמד כיצד גישות שונות כל כך יושבות בכפיפה אחת בספר תהילים וננסה להבין את המציאות המורכבת של דור החורבן.
זימה ומזימה - תעלומת בעל פעור
ד"ר יושי פרג'ון | 46 דקותסיפור בעל פעור מנוסח בפסוקים כסיפור בלשי, כאשר פרטי עלילה נחשפים שלא במקומם ומשנים אצל הקורא את התמונה העולה מהסיפור שוב ושוב. (לדוגמה: רק לאחר שהמגפה נעצרת אנחנו מגלים שהיא בכלל פרצה). בשיעור נקרא את הסיפור כאילו זו הפעם הראשונה שלנו, ונחוש את הבלבול והמתח שהוא יוצר. אחר כך נוכל לענות על השאלה- מה מרוויחה התורה מצורת כתיבה זו?
מאבקו של ירמיהו בנביאי השקר
ד"ר יושי פרג'ון | שעה ו- 5 דקותבספר ירמיהו יש פזמון חוזר לפיו הבעיה של העם היא שהם אינם שומעים לנביאי האמת ומקשיבים דווקא לנביאי השקר, אך איך מבדילים בין נביא אמת לנביא שקר? סוגיה לא פשוטה זו מקיפה מקומות רבים בתנ"ך. בשיעור נסקור את שורשי הבעיה של נביאי השקר בתורה, נברר האם בכלל אפשר לזהות את נביאי השקר ונראה כיצד ירמיהו מנהל מאבק בהם ללא אותות ומופתים.
בעקבות הדוד הנעלם - עיון בשיר השירים ה'-ח'
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות
שיר השירים מספר את סיפור האהבה הגדול בין הדוד לבין הרעיה. סיפור אהבה זה אינו מוצג רק בתמונות של קרבה ואור, אלא גם בזמנים של ריחוק וחושך. בשונה מסיפורי אגדות, שבהם החתונה היא סוף התלאות ומאז הם חיים באושר ועושר, שיר השירים מקדיש חצי מהספר (פרקים ה'-ח') לקורות הזוג אחרי חתונתם. במהלך השיעור נעסוק במחצית השנייה של שיר השירים. נתחיל בהחמצה הגדולה של 'אני ישנה ולבי ער', נמשיך לחיפוש הנואש של הרעיה אחרי הדוד, דרך המפגש הטעון בין הרעיה והדוד כשהם שבים ונפגשים, ונסיים בלקח שלמדו באשר לדרך הנכונה לשוב ולכונן את האהבה.
’כי אותי מאסו‘ - האם המקרא מתנגד למלוכה?
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשפא | | 54 דקות
בספר דברים אנחנו מוצאים פרשה העוסקת במצווה למנות מלך. אך למרבה ההפתעה, כאשר בני ישראל מבקשים משמואל הנביא למנות להם מלך – הבקשה נתפסת כחטא. אז מה דעת התורה על מוסד המלוכה? בחלק הראשון של השיעור, נעיין בפרשת המלך על רקע חוקי ספר דברים, ונראה כי יחס התורה למלוכה אינו חיובי ביותר. בחלק השני של השיעור, נבחן את שני הניסיונות הראשונים למינוי מלך – גדעון ושמואל – וננסה להסיק מתוך כך על עמדתם באשר לחסרונות של המלוכה.
רבם של כל הנביאים
ד"ר יושי פרג'וןלמות פעמיים
ד"ר יושי פרג'וןבגדי מלכות
ד"ר יושי פרג'וןהתפילה, השירה והקינה
ד"ר יושי פרג'וןמה יושיענו זה?
ד"ר יושי פרג'וןלקיחת אחריות
ד"ר יושי פרג'וןסיפורי צדיקים
ד"ר יושי פרג'וןתכלית המשכן ותפקיד הקטורת
ד"ר יושי פרג'וןמה למד משה בהר סיני?
ד"ר יושי פרג'וןאוהל מועד מחוץ למחנה
ד"ר יושי פרג'וןאסיר תודה לה'
ד"ר יושי פרג'וןהמאבק של אלישע בארם
ד"ר יושי פרג'וןהישארות הנפש במקרא ובמזרח הקדום
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשע"ו | | שעה ו- 5 דקות
האמונה בכך שהאדם אינו כלה עם מות גופו, והאמונה שהקב"ה עתיד לשפוט את האדם אחרי מותו, הן שתיים מהאמונות הרווחות ביותר בעם ישראל. עם זאת, כשאנו מעיינים בספרי המקרא, ניתן למצוא רק הדים קלושים ומבלבלים לעיסוק בנושא.
במהלך השיעור ננסה להשוות בין האמור במקרא לבין האמונות שרווחו בעולם הקדום, וננסה להבין מיהו בעצם האדם: הגוף, הנפש, או אולי שניהם גם יחד? מהו החלק ששורד אחרי המוות? האם יש עולם של מתים? האם יש בעולם המתים שכר ועונש? האם ניתן לתקשר עם המתים? ומה ביקשה התורה לחדש לבני דורה באשר למקומו של עולם החיים מול עולם המתים?התמורות בזיכרון מצרים אצל דור יוצאי מצרים
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 5 דקות
החוויה האיומה של שעבוד מצרים והפלא העצום שביציאה משם, נועדו מראשיתם להיות זיכרון מכונן לבני ישראל. אולם מצרים מרכזית לא רק בניסיונה של התורה לעצב את בני ישראל, אלא גם באופן שבו ישראל מעצבים את מצרים בזיכרונותיהם. בכל משבר שפוקד אותם בדרכם, בני ישראל שבים ונזכרים במצרים, וככול שמצרים הממשית מתרחקת והעתיד המאיים מתקרב הם נזכרים במצרים טובה יותר ופחות מפחידה. במהלך השיעור נלמד כמה מהופעות הזיכרון של מצרים בסיפורי התורה ובחוקיה, ודרכם נציג את המאבק האדיר על תודעה וזיכרון: מה טיבו של העם שעתיד לצמוח מן הזיכרונות של מצרים?
שיעור זה מוקדש לרפואה שלמה של חיה שיינדל בת פייגא
”ואלה המשפטים“ – בין מצוות התורה לחוקי המזרח הקדום
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 5 דקות
בשיעור זה נתמקד בשאלת היחס בין חוקים מן העולם הקדום לבין מצוות התורה. מה נוכל ללמוד מנקודות הדמיון בין החוקים הקיימים בעולם לבין החוקים שעליהם התורה מצווה? מה נוכל ללמוד מנקודות השוני והניגוד בין קובצי החוקים? ומה הצורך בחוקי התורה בעולם שכבר יש בו מערכות חוקים? בחלקו האחרון של השיעור נציג ארבע גישות של חכמי ישראל שביקשו להתמודד מבחינה רוחנית עם עצם קיומן של המקבילות.
שיעור זה מוקדש לעילוי נשמת דוד ומילו ג'מאל, משה וזיסל (נעמי) שפירא על ידי דוד ורבקה כהן
”הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמֹות הָאֵלֶה?“ מסעו של יחזקאל מחורבן לגאולה
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 6 דקות
יחזקאל שונה משאר הנביאים - הוא מתנבא על החורבן בגולה, מקום בו ההשפעה שלו על המתרחש נמוכה; הוא מצווה להישאר בבית, כך שאין לו סיכוי רב למנוע את האסון; והוא מחוקק חוקים חדשים, חלקם סותרים את חוקי התורה. מתוך עיון בפסוקים עולה כי מטרת שליחותו האמיתית של יחזקאל היא לא למנוע את החורבן, אלא ללמד את העם להפיק לקחים מהחורבן וליצור מצב בו ניתן יהיה לחדש את הברית, כדי למנוע חורבן נוסף.
נבואה והתגלות בספר בראשית
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשפג | | שעה ו- 5 דקות
ספר בראשית מציג בפנינו תמונה יוצאת דופן של תופעת הנבואה. מצד אחד, ה' מרבה להתגלות לבני אדם. מאידך, יש משהו מפתיע בזהותם של נמעני ההתגלות, שכן לצד דמויות כמו נח ואברהם, ניצבים גם קין, אבימלך ולבן. גם תפקידם של נביאי בראשית מעט מפתיע, שכן לא מסופר על אף נביא הפועל כשליח ה' ועושה מופתים בשמו, כפי שאנו רגילים מספרי המקרא האחרים. בשיעור זה נלמד כמה מסיפורי ההתגלות בספר בראשית, ובאמצעותם נתחקה אחרי אופייה המיוחד של הנבואה הבראשיתית ואחרי מקומה ומשמעותה בתולדות הנבואה.