המשורר מתאר שתי בריתות שה' כרת - ברית עם העולם וברית עם בית דוד - שיהיו לעולם. לאחר מכן, המשורר מביט על החורבן ומכיר בכך שישראל חטאו ולמרות זאת ה' אשם בחורבן מכיוון שהוא הפר את הברית עם בית דוד והחטאים לא מצדיקים את הפרת הברית. אחרי שה' הפר את הברית עם דוד, יש חשש שהוא יפר את הברית השניה שלו - הברית עם העולם, ויחזיר אותו לתוהו. על מנת שזה לא יקרה הוא מתחנן לה' שישיב את בריתו עם בית דוד.