בתחילת פרק ד' עומד קהלת בפני שוקת שבורה, בתחושה שעדיף המוות על פני החיים, ועדיף אף יותר שלא להיוולד כלל. המשבר מתבטא במבנה המתפורר של הספר: בהתחלה המבנה היה מסודר, ובפרק ד' הוא מתפורר, ומתחיל להציע אנקדוטות קטנות.