כאשר קוראים סיפור כתוב, ובמיוחד בכתיבה מתומצתת ככתיבת המקרא, מידע רב מושלם על ידי השערות הקורא מתוך ההקשר וההגיון ועל בסיס תפישתו את מטרת הקריאה. נראה כי בעצם המחלוקות הגדולות בסיפורי המקרא, ובתוכם סיפור דוד ובת שבע, נובעים משלוש שיטות עקרוניות שונות לקריאת פשט - האם אני מצפה להבין את דעת הכותב, את היצירה כפי שהיא כתובה, או את האופן שבו אני כקורא חווה את הכתוב.

ימי עיון בתנך - תשע"ט