בתחילת השיעור נציג את הגישות הקודמות שמנינו לחורבן: 1. החורבן בא בשל האויבים. 2. החורבן בא בשל חטאי ישראל. 3. ישראל חטאו אך החורבן בא בשל הפרת הברית על ידי ה'. 4. הכחשת החטא והאשמת ה' בחורבן. לאחר מכן, נתחיל ללמוד את מזמור ע"ד. נראה שהמשורר מיואש מההווה הקשה - ה' עזב אותנו ואפילו נביא לא נמצא איתנו. בהמשך הוא מדבר על ישועת ה' וגבורתו בעבר ומתוך כך מבקש שה' לא ישכח אותם לנצח וישוב לגאלם, אך גם בתוך הבקשה לעתיד שיש בה תקווה - נכנס היאוש - המשורר יודע שה' יכול לעשות גבורות והוא מבקש שישוב לגאלם אך הוא כל הזמן חוזר לתחושתו בהווה שבו הם עזובים לגמרי ואין עוד תקווה.

גלות - תחושת יאוש
ייאוש מן הגאולה
סיבת החורבן
מתוך אתר ישיבת אורות שאול