מזמור זה חובר קרוב לחורבן. הוא מתאר את המצב הנורא בו נמצא העם בגלות הבית הראשון. הביטויים הרבים של הזמן, של תחושת נצחיות הכאב, מבטאים את תחושותיו של אדם בשעת משבר, אשר אינו יכול להרגיש שהשבר ירפא אי פעם.