החוויה האיומה של שעבוד מצרים והפלא העצום שביציאה משם, נועדו מראשיתם להיות זיכרון מכונן לבני ישראל. אולם מצרים מרכזית לא רק בניסיונה של התורה לעצב את בני ישראל, אלא גם באופן שבו ישראל מעצבים את מצרים בזיכרונותיהם. בכל משבר שפוקד אותם בדרכם, בני ישראל שבים ונזכרים במצרים, וככול שמצרים הממשית מתרחקת והעתיד המאיים מתקרב הם נזכרים במצרים טובה יותר ופחות מפחידה. במהלך השיעור נלמד כמה מהופעות הזיכרון של מצרים בסיפורי התורה ובחוקיה, ודרכם נציג את המאבק האדיר על תודעה וזיכרון: מה טיבו של העם שעתיד לצמוח מן הזיכרונות של מצרים?

 

שיעור זה מוקדש לרפואה שלמה של חיה שיינדל בת פייגא

ימי עיון בתנך - תשפ"ג