בתחילת המזמור המשורר מצהיר שהוא יהלל את ה' ולאחר מכן הוא פונה לחסידי ה' ואומר שגם הם צריכים להלל את ה' - אך לא בגלל המקרה הפרטי שלו אלא בגלל שהמקרה שלו מלמד על משהו כללי יותר. המשורר מספר שכאשר הוא היה בשלוה הייתה לו האשליה שהוא לא ימוט לעולם אך אז הגיעה צרתו והוא גילה שהוא חי רק ברצון ה' ואם ה' יכעס עליו הוא עלול למות. בעת צרתו גילה שכדי לא להגיע לשאול - לעולם המתים - יש להלל את ה' ולהכיר בכך שהוא חי בזכותו. משום כך, הוא אומר לחסידי ה' להלל את ה' כי מה שקרה לו עלול לקרות גם להם. באופן מכוון המשורר מתאר את צרתו בצורה כללית, ולא אומר בצורה מובהקת האם צרתו הייתה מחלה או אויבים, כדי שתתאים לאנשים שונים ולמקרים שונים.

הודיה לה'
השגחת ה'
ישועה מתוך צרה
מזמור הודיה
מתוך אתר ישיבת אורות שאול