פרק ד' עוסק בשירים המושרים בשעת חתונתם של הדוד והרעיה, ומתוך כך הרעיה מכונה כאן 'כלה'. נעסוק בשיר המופיע בפסוקים י-יא, ונראה את מודל האהבה ששיר השירים מציע: דגם של הערצה הדדית.