יחס לקרבנות

נמצאו 53 תוצאות חיפוש

  1. עם זו יצרתי לי - מבוא לתורת כהנים

    הרב יהודה שביב

    בעיקרה, תוכחת ישעיהו ממוקדת בקרבנות שישראל מקריבים, ולא באלו שישראל לא הקריבו. עוד מוכיחה ההפטרה נגד עבודה זרה, ומזכירה כי עם ישראל נוצר להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש.

  2. האם הנביאים חידשו משהו שלא כתוב בתורה?

    הרב יובל שרלו

    תאריך פרסום: תשסט | | 54 דקות

    מן המפורסמות הוא, שהנביאים טענו, שריבונו של עולם אינו חפץ בעבודת הקורבנות, אלא אם כן קיימת תשתית מוסרית ראויה. לכאורה, רעיון זה איננו מופיע בתורה, ואין אנו מוצאים בה התניה של טהרה מוסרית החייבת להקדים את העלייה למקדש. האומנם כך?

  3. ישעיהו א-ב - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרק א' בישעיהו מטלטל את שומעיו בין תוכחה לתשובה, בין פורענות לישועה, בין זעם לסליחה. 

    בפרק ב׳ מופיע חזון הר הבית המתאר שלום עולמי, עליית כל הגויים לירושלים והתאחדותם תחת מלכות ה׳.

     בהמשך, הנביא יוצא כנגד הגאווה האנושית. ישעיהו, בתוכחה הרלוונטית לכל דור, יורד לשורש המרידה בקב"ה ומצביע על הגאווה כיסוד כל רע.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים, באורי מילים, ושיר של זלדה, המתקשר לנושא השלום בתחילת פרק ב'.

  4. האם ה' לא ציווה על הקורבנות?!

    הרב יהודה שביב

  5. בין עבודת הפולחן למוסר הנביאים

    הרב משה כהן

  6. טובל ושרץ בידו

    דוד נתיב

  7. ירמיהו ה-ו - מתן על הפרק

    הרב דוד סבתו

    התקוה לתשובת העם שעלתה בפרקים הקודמים מתנפצת לנגד עיני ירמיהו בפרק ה'. חטאים חמורים בתחומי המוסר והצדק, וכן חטאי בגידה בה׳ פשטו בכל שכבות העם, וקרבו במהירות את קיצה של ירושלים. בפרק ו מנבא ירמיהו על אירועי החורבן העתיד לבוא מצפון.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות וביאורי מילים, וכן הרחבה בנושא יחס הנביאים לקרבנות.

  8. ירמיהו ז-ח - מתן על הפרק

    הרב דוד סבתו

    בפרק ז מנתץ ירמיהו את התפיסות המקובלות בדורו ביחס למקדש ולקרבנות, ובפרק ח הוא מנסה ניסיון נואש אחרון לדבר על לב העם, ולהשיבו בתשובה, אך ללא הועיל . בהמשך דבריו נימת הייאוש מתחזקת והוא מתנבא שוב נבואת זעם ופורענות, המעורבת בכאב והזדהות עמוקים.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות וביאורי מילים, וכן הסבר על הדימוייים מעולם הטבע: "כסוס שוטף במלחמה" והציפורים הנודדות.

  9. תכלית הקורבנות

    מלבי"ם

  10. מוסר ומצוות מול מקדש וקרבנות

    הרב יעקב מדן

  11. חסד ולא זבח

    פרופ' יהודה איזנברג - אתר דעת

  12. פרות הבשן לא שומעות

    הרב ד"ר יואל בן נון

  13. שחיתות היא כעבודה זרה

    יעל כהן

  14. עמוס ה-ו - מתן על הפרק

    הרב דוד סבתו

    במרכזו של פרק ה‘ עומדת הקריאה לדרישת ה‘ באמצעות קיום ’צדקה ומשפט‘,חלקו הראשון של הפרק נאמר בלשון קינה על ’בית ישראל‘  עמוס מוכיח את העם על ההתמקדות בפולחן במקדשים השונים, במקום לדרוש את ה‘ עצמו באמצעות הצדקה והמשפט. בחלקו השני של הפרק מתפלמס עמוס עם העם באשר לטיבו של יום ה‘ שאליו הם מתאווים. בפרק ו' תוקף עמוס את הביטחון והשאננות המאפיינים את העם בתקופתו ומדרדרים את מצבו המוסרי. 

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות, ביאורי מילים והרחבה על הפסוק "עושה כימה וכסיל"

     

  15. Amos 5-6 - Matan Al HaPerek

    Rabbi David Sabato

    Central to perek 5 is the call to “seek the Lord” through righteousness and judgment, contrary to what was happening among the people at that time. The first section of the chapter uses the language of a lament for “the house of Israel” (1-17). Amos rebukes the people for focusing on the idolatrous rites in various temples instead of seeking God Himself through righteousness and judgment. In the second secton of the perek Amos argues with the nation about the nature of the day of the Lord which they are longing for (18-20). 

    In Chapter 6, Amos again argues with the people of Israel about their attude toward “the day of the Lord”, and shatters their illusions about the nature of the day.

    This study guide includes guided questions and an appendix about Orion and the Pleiades constellations.

     

  16. מה בין בלעם למיכה?

    הרב משה ליכטנשטיין

  17. יחס הנבואה לקורבנות

    הרב ד"ר שוקי רייס

  18. בדרכם של הנביאים הראשונים

    נתנאל שפיגל

  19. כיצד הדת תשרוד?

    הרב ד"ר יואל בן נון

  20. בין הפרטי לכללי

    נתנאל שפיגל

  21. שיויתי ה' לנגדי תמיד

    דוד נתיב

  22. להתנקות מעוונות

    רד"ק

  23. האם ה' חפץ בקרבנות?

    רד''ק

  24. בתאבון!

    נתנאל שפיגל

  25. מי צריך קורבנות?

    דוד נתיב

  26. בלשון ציורית, לא פילוסופית

    הרב ד"ר יואל בן נון

  27. הקורבן המשופר

    ד"ר בני גזונדהייט

  28. ותפילת ישרים רצונו

    נתנאל שפיגל

  29. רגע לפני הזבחים

    הרב ד"ר יואל בן נון

  30. פתיחה לתורת הקרבנות

    פרופ' יונתן גרוסמן

    כהקדמה לעיסוק בתורת הקרבנות, יש להדגיש את מהותה ומשמעותה. ראשית, בהבנה כי בפרטי הפרטים שלה מסתתרים העקרונות העמוקים של עבודת ה'; ושנית, בהבנת היחס בין קרבנות ה' לקרבנות שאר העמים והקרבה שהם מבטאים בין ישראל לה': לעומת התפיסות האליליות במרחב, מודגש כי הקרבנות אינם סיפוק צרכי ה' אלא בעיקר הבעת מחויבותו של האדם כלפיו.

  31. הקרבן ככלי לתשובה

    אלישבע יכמן

  32. דין פיגול במקרא ובחז"ל

    הרב אמנון בזק |

    דין הפיגול בפשט המקרא מתיחס למצב בו אדם עבר ואכל את בשר הזבח לאחר זמנו. אצל חז"ל הפך הדין לתלוי במחשבתו של האדם בזמן ההקרבה בלבד, באופן שניתק לכאורה את פשט הפסוקים. נסביר בהתאם לשד"ל ולרמב"ן, שחידוש זה של חז"ל נעשה בכחם המיוחד לעקור מצוה על מנת לשמור על עולם התורה. מטרת החידוש היא להדגיש, בעקבות הנביאים, את הכוונה ותהליכי הנפש שמאחורי הקרבת הקרבן.

  33. חסרון המקדש (ב) - תורה, עבודה וגמילות חסדים

    הרב יצחק לוי

    בשיעור השני נתייחס למקדש כמקום תורה, עבודה וגמילות חסדים וננסה להסביר את זיקת הסנהדרין ועולם המשפט אליו.

  34. עולותיכם ספו על זבחיכם - צויתי או לא צויתי

    הרב יהודה שביב

    לדברי ירמיהו, הקב"ה לא ציווה ביציאת מצרים על דברי עולה וזבח. האמנם לא ציווה הקב"ה על הקרבת הקרבנות?

  35. היחס למקדש ולקרבנות

    צוות אתר התנ"ך

    ירמיהו מוכיח את העם על התפיסה הדתית המעוותת הרואה את המקדש (וכן את הארון, המזבח, ועבודת הקרבנות) כבעל כח להגן על העם בכל מצב. בעקבות התפיסה הזו, החטאים והעיוותים המוסריים הלכו והתגברו, מפני שהעם לא ראה צורך לתקנם כל עוד יש מקדש שמכפר ומחפה על הכל. העם היה מקובע בתפיסה זו, עד שלא היה מסוגל עוד לשנות את צורת החשיבה. ולכן לא שמעו לנביא ואף טענו שהוא נביא שקר והתנכלו לו. 

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
    לחצו כאן ​לדף מקורות

  36. מבוא למלאכי

    ד"ר יהושע רוזנברג - אתר דעת

    הכותרת של ספר מלאכי אינה מביאה את זמנו או את מוצאו של הנביא, אך לפי הכתוב בספר ניתן לשער שניבא בימי נחמיה. הדעות חלוקות בשאלה האם מלאכי הוא שם הנביא או כינויו - המלאך שלי, מלאך ה'. מלאכי מנבא על אהבת ה' לעמו, על המקדש, על עבודת ה' ועל הכהנים, הוא מגנה נישואי תערובת ומדבר על חורבנה של אדום ואף עוסק ביום ה' ובאחרית הימים. הוא מוכיח את העם ואת הכהנים על הזלזול במקדש. מלאכי משתמש באמצעים רטוריים, מנהל דו שיח עם העם ומשתמש בניגודים ובכך מתאים את הצורה אל התוכן.

    נערך ע"י צוות אתר דעת מתוך שיחות ששודרו ב"קול ישראל" במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"

  37. עבודת ה' - בעדיפות עליונה

    פרופ' אביעד הכהן

  38. מלאכי - סיום הנבואה

    צוות אתר התנ"ך

    מלאכי מנבא  בתקופה בה בית המקדש השני כבר בנוי, אך יש קשיים רבים. בשיעור נראה כיצד הוא מלווה את העם בהתמודדויות ובשאלות המטרידות אותם, וכיצד הוא מכין אותם לקראת התקופה הבאה, בה לא תהיה נבואה: הצהרה ברורה על אהבת ה' לישראל; נטיעת ציפיה לגאולה העתידית בלבו של העם; והכוונה לשמירת הקשר עם ה' ע"י שמירת התורה והמצוות.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  39. למצוא את אלוקים בקרבנו

    הרב אביה הכהן

  40. כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הַשָּׁמַ֣יִם כִּסְאִ֔י וְהָאָ֖רֶץ הֲדֹ֣ם רַגְלָ֑י אֵי־זֶ֥ה בַ֙יִת֙ אֲשֶׁ֣ר תִּבְנוּ־לִ֔י וְאֵי־זֶ֥ה מָק֖וֹם מְנוּחָתִֽי׃

    ישעיהו ס"ו, פסוק א'

  41. וְלֹא־אֹתִ֥י קָרָ֖אתָ יַֽעֲקֹ֑ב כִּֽי־יָגַ֥עְתָּ בִּ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

    ישעיהו מ"ג, פסוק כ"ב

  42. שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה קְצִינֵ֣י סְדֹ֑ם הַאֲזִ֛ינוּ תּוֹרַ֥ת אֱלֹהֵ֖ינוּ עַ֥ם עֲמֹרָֽה׃

    ישעיהו א', פסוק י'

  43. לָמָּה־זֶּ֨ה לִ֤י לְבוֹנָה֙ מִשְּׁבָ֣א תָב֔וֹא וְקָנֶ֥ה הַטּ֖וֹב מֵאֶ֣רֶץ מֶרְחָ֑ק עֹלֽוֹתֵיכֶם֙ לֹ֣א לְרָצ֔וֹן וְזִבְחֵיכֶ֖ם לֹא־עָ֥רְבוּ לִֽי׃ (ס)

    ירמיהו ו', פסוק כ'

  44. כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹלוֹתֵיכֶ֛ם סְפ֥וּ עַל־זִבְחֵיכֶ֖ם וְאִכְל֥וּ בָשָֽׂר׃

    ירמיהו ז', פסוק כ"א

  45. מָ֤ה אֶֽעֱשֶׂה־לְּךָ֙ אֶפְרַ֔יִם מָ֥ה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ֖ יְהוּדָ֑ה וְחַסְדְּכֶם֙ כַּֽעֲנַן־בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֥ים הֹלֵֽךְ׃

    הושע ו', פסוק ד'

  46. בֹּ֤אוּ בֵֽית־אֵל֙ וּפִשְׁע֔וּ הַגִּלְגָּ֖ל הַרְבּ֣וּ לִפְשֹׁ֑עַ וְהָבִ֤יאוּ לַבֹּ֙קֶר֙ זִבְחֵיכֶ֔ם לִשְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶֽם׃

    עמוס ד', פסוק ד'

  47. שָׂנֵ֥אתִי מָאַ֖סְתִּי חַגֵּיכֶ֑ם וְלֹ֥א אָרִ֖יחַ בְּעַצְּרֹֽתֵיכֶֽם׃

    עמוס ה', פסוק כ"א

  48. בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְהוָ֔ה אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃

    מיכה ו', פסוק ו'

  49. בֵּ֛ן יְכַבֵּ֥ד אָ֖ב וְעֶ֣בֶד אֲדֹנָ֑יו וְאִם־אָ֣ב אָ֣נִי אַיֵּ֣ה כְבוֹדִ֡י וְאִם־אֲדוֹנִ֣ים אָנִי֩ אַיֵּ֨ה מוֹרָאִ֜י אָמַ֣ר ׀ יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת לָכֶם֙ הַכֹּֽהֲנִים֙ בּוֹזֵ֣י שְׁמִ֔י וַאֲמַרְתֶּ֕ם בַּמֶּ֥ה בָזִ֖ינוּ אֶת־שְׁמֶֽךָ׃

    מלאכי א', פסוק ו'

  50. זֶ֤בַח וּמִנְחָ֨ה ׀ לֹֽא־חָפַ֗צְתָּ אָ֭זְנַיִם כָּרִ֣יתָ לִּ֑י עוֹלָ֥ה וַ֝חֲטָאָ֗ה לֹ֣א שָׁאָֽלְתָּ׃

    תהילים מ', פסוק ז'

  51. מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֵ֤ל ׀ אֱ‍ֽלֹהִ֡ים יְֽהוָ֗ה דִּבֶּ֥ר וַיִּקְרָא־אָ֑רֶץ מִמִּזְרַח־שֶׁ֝֗מֶשׁ עַד־מְבֹאֽוֹ׃

    תהילים נ', פסוק א'

  52. כִּ֤י ׀ לֹא־תַחְפֹּ֣ץ זֶ֣בַח וְאֶתֵּ֑נָה ע֝וֹלָ֗ה לֹ֣א תִרְצֶֽה׃

    תהילים נ"א, פסוק י"ח

  53. וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל אֹתִ֨י שָׁלַ֤ח יְהוָה֙ לִמְשָׁחֳךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ עַל־עַמּ֖וֹ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה שְׁמַ֔ע לְק֖וֹל דִּבְרֵ֥י יְהוָֽה׃ (ס)

    שמואל א ט"ו, פסוק א'