חילול השם
נמצאו 39 תוצאות חיפוש
קרבן עולה ויורד
הרב יהודה ראקהשיעור יעסוק ב'קרבן עולה ויורד', דהיינו הקרבן המובא על שבועת העדות, טומאת מקדש וקודשיו בשוגג ושבועת ביטוי, והמשתנה בהתאם למעמדו הכלכלי של החוטא. בשיעור נעלה מספר קשיים הנוגעים לקרבן זה, ונפתור אותם על ידי מציאת המכנה המשותף של החטאים בגינם מובא הקרבן - העיקר בחטאים הללו הוא כוונת הלב, ולא מעשה החטא.
בא הקץ!
ד"ר טובה גנזלבפני יחזקאל עומד האתגר לשכנע את יושבי ירושלים ואת הגולים כי החורבן קרוב, ומאידך כי גלות יהויכין אינה מבשרת את ניתוקם מעם ישראל. נדון בסיבות לקשיים אלו, ובאמצעים בהם יחזקאל משתמש על מנת לשכנע את העם.
מתחיל בגנות ומסיים בשבח
הרב יעקב מדןמדוע נצרך משה לשקר לפרעה? מדוע ביקש ממנו לשחרר את ישראל רק לשלושה ימים, כאשר התכוון לברוח לתמיד? נסביר את שני הפנים של גאולת ישראל: זכות אבות וחילול השם ונבהיר ששלושת הימים מהווים סמל לכוחו ולאלוקיותו הבלעדיים של הקב"ה
הצרעת כעונש במקרא ובדברי חז"ל
ד"ר ראובן גפניתאריך פרסום: תשנ"ט |
במאמר זה נסקור את המקרים השונים בתנ"ך בהם נענשו דמויות שונות בעונש הצרעת ונחפש אחר המכנה המשותף. נראה שהצרעת באה כנגד חטא של פגיעה בה' על ידי הכפשת שמו. בכך נסביר גם מקרים נוספים בהם חז"ל דרשו שדמויות שונות נענשו בצרעת.
פרשת הגבעונים – סיפור של נקמה וחסד
הרב אליהו ידיד | 58 דקותפרשת הגבעונים היא אחת הפרשיות המסעירות בחיי דוד המלך, סיפור של נקמה וחסד, שבועה שהופרה ושבועה שקוימה, סיפור המתחיל בימי יהושע בן נון עובר לשאול המלך ומסתיים בחיי דוד. עיון מדוקדק בפרשה מעלה שאלות רבות: מפני מה בא הרעב על הארץ? איך העז שאול לפגוע בגבעונים ולהפר את השבועה שנשבעו להם בימי יהושע? אם שאול הוא שחטא מדוע ניתן העונש בימי דוד? כיצד יתכן שדוד הסכים לפייס את הגבעונים בצורה כ"כ נוראה ואכזרית עד כדי נתינת בני שאול והריגתם? איך בחר דוד את מי מבני שאול לתת לגבעונים? ומדוע נזכר דוד רק עכשיו לקבור את שאול ויונתן כדין? על שאלות אלו ועוד בשיעורנו זה.
נגד מזבח בית אל וכהניו (ז)
מערכה שניה, פסקה שלישית
הרב אלחנן סמטבפסקה השלישית נשלמים שני תהליכים שהחלו בפסקה השנייה של מערכה זו, ושניהם כרוכים זה בזה: עונשו הפומבי של איש הא-לוהים,ותהליך הפיכת הנביא הזקן למי שמקומם את הנבואה שהייתה בפי איש הא-לוהים מ'נפילתה'. בפסקה זו מגיעה אל שיאה פעילותו של הנביא הזקן שנועדה להפוך את חילול השם שנעשה בבית אל לקידוש השם בה.
יחס פגום
הרב יהודה ראקלמנוע חילול השם
הרב אורי שרקימצבת מישע מול התיאור התנ"כי
הרב אלחנן סמטהאמונה בה' מושפעת ממצב עם ישראל
הרב אורי שרקימחילול השם לקידוש השם
ד"ר טובה גנזלחרפה בגויים
פרופ' יהודה איזנברג - אתר דעתגאולה לעם חוטא
דוד מישקיןאין ארוחות חינם
הרב יעקב מדןהדת המושפלת
פרופ' יהודה איזנברג - אתר דעתשלושת המנאצים את ה'
חנן פורתחרפת השכינה
הרב יעקב מדןחרפת העם
הרב יעקב מדןתשובה ללא חילול השם
הרב אורי שרקידברי הרֵעים הם חילול השם
הרב יובל שרלוחינוך מחדש בספר דניאל
ד"ר תמר ורדיגרתאריך פרסום: תשסט | |
משחר האנושות ה' מחנך את ברואיו לאמונה בהיותו משגיח וכל יכול, על ידי התגלותו במציאות כמסייע לנבחריו ולעמו. החורבן גרם לחילול ה' מאין כמותו. המציאות הוכיחה, כביכול, שה' איננו כל יכול. על רקע משבר אמוני זה בא החינוך מחדש בספר דניאל. בשיעור נבחן את הסיפורים הראשונים בספר ונראה כיצד נבוכדנצאר משנה את תפיסתו מאמונה שאלהיו ניצח את ישראל לאמונה שה' הוא מלך מלכי המלכים, השולט במציאות- כל יודע וכל יכול. הכרה זו של נבוכדנצאר מביאה להכרת העם הבבלי והעולם כולו בכוחו של ה'.
חינוך מחדש לאמונה
ד"ר תמר ורדיגרהמקלל כמחלל שם ה'
הרב מנשה וינר |בסוף פרקנו לאחר פרשת המועדות מופיעה פרשיית המקלל. מה היא עושה כאן? דומה כי בעוד פרשת המועדות באה לבטא את שותפות ישראל בקדושה ככהנים הרי שהמקלל מבטא את חילול הקדושה ולכן אין מקומו במחנה.
בלי חילול השם
רש"יעיקרון-העל של דוד
הרב יובל שרלולא צריך לשאול
אביב רזניקאחריות כבדה
הרב יגאל אריאלשלא יתחלל שם ה'
במדבר רבהלמעני למעני אעשה
הרב ד"ר בני לאושלילת חירות האדם - חילול ה'
יהודה גליקנבואות הגאולה ביחזקאל
צוות אתר התנ"ךתיאורי הגאולה בספר יחזקאל דומים במובנים רבים לתיאורי הגאולה אצל נביאים אחרים. אולם, יחזקאל מתאר גאולה אשר באה ללא תשובה של עם ישראל. במקרה כזה, הגאולה איננה אידיאלית ואיננה משמחת. היא קשה וכואבת, ביד חזקה ובחמה שפוכה, במלחמה ובהרס. אולם לבסוף ה' ידאג לטהר את העם ולברוא להם לב חדש, והם יזכו לשפע טוב. בכך יחזקאל נותן לעם תקווה, שבכל מקרה תגיע הגאולה.
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'
פגיעה בשם ה'
יהודה גליקהפרת הברית עם בבל
הרב יובל שרלו | 24 דקותבפרק י"ז, נלמד משל על הנשר הגדול שעוקר את עץ הארז ממקומו ומשאיר גפן שפופה תחתיו, שסותה מן הדרך. הנמשל הוא לצדקיהו שמורד בנבוכדנאצר לאחר שכרת עימו ברית, אחרי גלות יהויכין. בשיעור נראה כיצד הפרת הברית עם בבל היא חילול ה' גדול, ועל כן צדקיהו ייענש והגפן תעקר. לבסוף, נלמד כיצד הקב"ה ישוב ויצמיח ארז גדול ואדיר מאותו עץ ארז כרות.
הארץ מחכה ליושביה
הרב יובל שרלו | 30 דקותבפרק ל"ו, מתאר יחזקאל בתחילה את השממה הניכרת השורה בארץ בזמן שעם ישראל בגלות, ולאחר מכן מגיעה דרישתו של הנביא מהארץ שתתחיל להצמיח את פירותיה ותחדש את תבואתה לקראת שיבתם של גולי בבל. בחלקו השני של הפרק, מתאר הנביא כי הגאולה מגיעה כדי לקדש את שם ה' אשר חולל בגויים, ולאו דווקא בגלל מעשיהם של עם ישראל.
אני ה' דיברתי ועשיתי
הרב מרדכי פרנקו | 29 דקותבפרק ל"ו, פונה הנביא להרי ישראל ומבשר להם על הגאולה הקרובה לבוא. הארץ הייתה שוממה ועכשיו תתחיל לתת את פריה. במהלך השיעור, ננסה להשוות בין פרקנו לבין פרשת בחוקותי בה מתוארות הברכות והקללות. בהמשך, נראה כי בתוך הקללות ישנה ברכה, שהארץ תחכה שוממה לבניה שישובו מהגולה. לבסוף, נבין כי מטרת הגאולה היא לקדש את שם ה' בגויים.
מלחמת קידוש ה'
הרב מרדכי פרנקו | 47 דקותבפרקים ל"ח-ל"ט מתאר יחזקאל את מלחמת גוג ומגוג שתתרחש באחרית הימים. במהלך השיעור נלמד שהקב"ה בעצמו ילחם למען ישראל ויביס את גוג, והנביא מתאר זאת בתיאורים שמזכירים את עשרת מכות מצרים. לבסוף, נראה שמטרת המלחמה היא קידוש ה' בגויים, כנגד חילול ה' שנוצר בעקבות גלותם של ישראל.
קינה על החורבן
הרב אברהם צרויה | 50 דקותמזמור ע"ט הוא קינה על החורבן ועל הריגת רבים מישראל, וכמו כן יש בו בקשה לנקמה בגוים שעוללו לנו כל זאת ותפילה לגאולה. מה שעומד מאחורי כל הבקשות הוא השאיפה לקדש שם שמים בעולם, שזוהי מטרת העל של התנ"ך.
תפילה להצלה ולקידוש ה'
ד"ר חגי בן ארצי | 35 דקותמזמור פ"ו הוא תפילה של דוד להצלה מאויביו. לאור זאת, לא ברור מה עניינו של פסוק יא: "הורני ה' דרכך אהלך באמתך", מדוע הוא מבקש חיזוק בעבודת ה' ברגעי צרתו? מה הקשר? דוד מלמדנו שגם ברגעי המשבר והצרות, צריך להתחזק בעבודת ה'.
”ותקרא אסתר להתך“ - התמודדות עם הגלות במגילת אסתר ובספר דניאל
הרב משה ליכטנשטייןתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 10 דקות
ישנם קווי דמיון רבים בין מגילת אסתר לבין ספר דניאל. בשניהם יש אנשים שגלו, שהובאו לבית המלך ושמצליחים שם. חז"ל חיברו את הספרים במפורש - התך זה דניאל. אולם הדמיון מגלה את הפערים הרבים, שנובעים מהתמודדות שונה. מגילת אסתר מנסה לבסס את החיים היהודיים בתוך הגלות, בתוך ממלכה נהנתנית שסכנת ההיטמעות בה גדולה. דניאל לעומת זאת עוסק בשאלת חילול ה' וקידוש ה', בשאלה מיהו מלך העולם, ובשאלת החזרה מהגלות לארץ ישראל.