"לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ" (ישעיהו מ"ח, ט)

 

במדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר פרשה ה סימן ו

"למען שמי אאריך אפי" -
אלו ישראל שייחד הקב"ה שמו עליהם - "אנכי ה' אלהיך" (שמות כ', ב),
ושיתף שמו בשמם 'ישראל'
ולכך האריך הקב"ה אפו עם ישראל שלא טרדם
וגבה מהם קמעה קמעה בגלות כדי לנקותם
ולא ביקש למחותם שלא יתחלל שמו בהם
...

"ותהלתי אחטם לך" -
כדי שלא יתחלל שמו של הקב"ה בהם יביא להם קץ הגאולה החתום
שנאמר: "וקדשתי את שמי הגדול המחולל בגוים וגו' ולקחתי אתכם מן הגוים וגו'" (יחזקאל ל"ו, כג-כד)

דבר אחר: "ותהלתי אחטם לך" -
לפי שישראל נבראו לומר תהלתו של הקב"ה
כְּמָא דִכְתִיב [=כמו שכתוב]: "עם זו יצרתי [לי] תהלתי יספרו" (ישעיהו מ"ג, כא)
לכך כדי שיתהלל שמו בהם הקב"ה חותמה לטובה
כְּמָא דִכְתִיב [=כמו שכתוב]: "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך" (שיר השירים ח') 
והיא גרמה להם שלא נכרתו בגלות,
הוי "לבלתי הכריתך".

 

 

 

במדבר רבה - מדרש 'במדבר רבה' הוא מדרש אגדה על ספר במדבר שנערך כנראה רק במאה ה-12 בצרפת. הוא המאוחר ביותר מבין 'מדרשי רבה'. חלקו הראשון של המדרש מכיל דרשות רבות של רבי משה הדרשן בן המאה ה-11. חלקו השני הוא מדרש תנחומא על ספר במדבר. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)