לעומת דרישתו של יהושפט לשאול בה' בימי אחאב טרם היציאה למלחמה, במלחמה לקידוש שם שמים, כנגד מישע המורד ומזלזל בה', יהושפט אינו דורש זאת והולך בביטחון למלחמה.
לפני כמה פרקים (במלכים א פרק כ"ב) מסופר לנו על ברית שנכרתה בין יהושפט מלך יהודה ובין אחאב מלך ישראל, אביו של יהורם, במטרה להחזיר את רמות גלעד לשליטת ישראל. ברית זו נכרתה לאחר שנים של ניכור הדדי בין הממלכות ונגמרה במותו הטראגי של אחאב.
ישנו דמיון בין הברית ההיא לברית המופיעה בפרקנו עם בנו של אחאב. יהושפט אף משתמש כמעט באותה לשון כמו אז: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ" (מלכים א כ"ב, ד). אך בעוד שבמלחמה על רמות גלעד יהושפט הביע את רצונו לשמוע את דבר ה' תחילה, בפרקנו לא מופיע כל רמז לבקשה דומה טרם היציאה למלחמה.
ניתן להסביר הבדל זה בהתנהגותו של יהושפט באמצעות מצבת מישע, שהתגלתה ב-1868 והייתה העדות החוץ-מקראית הראשונה שנמצאה חופפת לתנ"ך. המצבה היא מצבת זיכרון לכמוש, אלוהי המואבים, ומתארת את התרברבות מישע מלך מואב על ניצחונותיו כנגד א-לוהי ישראל.
לאור מצבה זו ניתן לטעון שיהושפט לא שאל בה' לפני צאתו למלחמה זו, כי הפעם מדובר במלחמת מצווה. כיבושה מחדש של רמות גלעד היה מלחמת רשות, אבל בכל הנוגע לחילול שם ה' כפי שקרה בפרקנו, אין צורך בכלל לשאול נביא לפני יציאה למלחמה.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער