כבר משחר האנושות, ה' מחנך את בריותיו לאמונה בהיותו משגיח וכל יכול על ידי הופעת השגחתו במציאות. החורבן הביא עימו חילול ה' מאין כמותו. המציאות הוכיחה, כביכול, שה' איננו כל יכול. בעקבות זאת בא החינוך מחדש לאמונה בספר דניאל.
החינוך מחדש לאמונה בספר דניאל מתחיל בהצהרת המספר כבר בתחילת הספר: "וַיִּתֵּן אֲדֹנָי בְּיָדוֹ אֶת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים" (א', ב) - לא אלילו של נבוכדנצאר הביא את החורבן אלא ה' נתן ביד נבוכדנצאר את ירושלים, כעונש לבני ישראל. עם זאת, נבוכדנצאר עדיין סובר כי אלילו הביא לו את הניצחון ומביא את השלל בית אוצר אלהיו (א', ב). על מנת לשנות את אמונתו זו, יש צורך בהופעות נוספות, בלתי ניתנות לערעור, של השגחת ה'.
בשלב הראשון, השגחת ה' מתגלה בסיועו לדניאל וחבריו בבית המלך. הוא שולט על הרגש של שר הסריסים, ומונע ממנו להעניש את דניאל על בקשתו שלא לאכול את האוכל המגואל שניתן לו מאת המלך: "וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת דָּנִיֵּאל לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לִפְנֵי שַׂר הַסָּרִיסִים" (א', ט). מיד לאחר מכן, הוא שולט על הגוף - מראה דניאל וחבריו נראה טוב "מִן כָּל הַיְלָדִים הָאֹכְלִים אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ" (א', טו), על אף שהם אוכלים זרעונים בלבד ולא אוכל משובח כשאר הילדים. בסוף פרק א' אנו מגלים שה' גם שולט על הרוח - נותן חכמה לדניאל ולחבריו עד אשר לא נמצא כמותם בכל חרטומי נבוכדנצאר (א', יט). למרות כל זאת, בשלב זה נבוכדנצאר עדיין אינו משנה את תפיסתו.
בשלב השני דניאל פותר את חלומו של נבוכדנצאר בשם ה'. כאן מופיעה לראשונה הודאה של נבוכדנצאר בגדלותו של ה' (ב', מז): "מִן קְשֹׁט דִּי אֱלָהֲכוֹן הוּא אֱלָהּ אֱלָהִין וּמָרֵא מַלְכִין וְגָלֵה רָזִין" (=באמת א-לוהיכם הוא אלוהי האלוהים ומלך המלכים ומגלה סודות). נבוכדנצאר מכיר בכך שה' הוא כל יודע. אולם עדיין אין הוא מכיר בכוחו של ה'.
בשלב השלישי, דניאל וחבריו מושלכים לכבשן האש וה' מצילם. בנקודה זו מגיע החינוך לאמונה לשיאו: נבוכדנצאר מברך את ה' (ג', כח): "דִּי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדוֹהִי" (=אשר שלח מלאכו והציל את עבדיו) ומצווה את עמו שלא לעבוד לאל אחר אלא לה' לבדו. הכרה זו של נבוכדנצאר מביאה להכרת העם הבבלי והעולם כולו בכוחו של ה'.
סוכם ונערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך