בניית בית המקדש השני

נמצאו 60 תוצאות חיפוש

  1. הפטרת בהעלותך - להקדים רפואה למכה

    הרב משה ליכטנשטיין

    הגאולה המובטחת בהפטרה בזכריה היא גאולה של אודים מוצלים מאש למרות החטאים. אולם שלמות הגאולה תלויה במעשיהם של בני דור שיבת ציון. הנבואה היא גם ליהושע הכהן הגדול וגם לזרובבל שאמורים לעבוד יחדיו למען המטרה המשותפת: בנית בית המקדש. אמנם מלא הפוטנציאל שבגאולה לא מומש בשיבת ציון אולם יש לשמוח על ההישג החלקי.

  2. ותחזינה עיננו בשובך לציון – הערגה למקדש והחשש מבניינו במהלך הדורות

    ד"ר ברכי אליצור

    בעיונינו זה ננסה לעקוב אחר עדויות שמהן ניתן ללמוד על היחס לבניין המשכן והמקדש ולעבודתם. נבדוק את יחסם של דורות שהיו צריכים להכריע אם לבנות משכן או מקדש בימיהם, נבחן את מידת מרכזיותו של המשכן/מקדש בקרב דורות שזכו לליווי משכן או מקדש בתקופתם ונדון בעדויות המתארות תגובות של העם למציאות של חורבן.

  3. הצעה נוספת לרקע ההיסטורי של המגילה

    הרב יעקב מדן |

    בשיעורים הקודמים הסברנו את הרקע ההיסטורי למגילה על בסיס הקביעה שאחשוורוש הוא המלך כסרכסס. בשיעור זה ננסה להציע הצעה אחרת. המתארכת את המגילה לתקופה אחרת בהיסטוריה הפרסית ומאירה באופן שונה את אירועי המגילה. תיארוך זה מבוסס בעיקר על דברי חז"ל המזהים את תקופת המגילה עם זמן בניין הבית השני.

  4. פרק ח' - מלחמת היהודים

    הרב יעקב מדן |

    נעסוק באגרות המלך אחשורוש. מה משמעות הרשות המלכותית ליהודים לעמוד על נפשם? מתברר שהיהודים קיבלו כאן זכויות מיוחדות, של עם אוטונומי, ובכך נסללה הדרך לאפשרות להקים צבא-הגנה יהודי, ע"י נחמיה, שלחם כנגד הגויים שניסו להפריע לבניית המקדש וירושלים.

  5. איגרת רחום

    ד"ר מרדכי סבתו

    אחת הבעיות הנוגעות בשאלת עריכת ספרי עזרא ונחמיה קשורה באיגרת רחום, שאינה מתאימה כלל למסגרת שבה היא נתונה - לא מצד תוכנה ולא מצד זמנה. נביא כמה אפשרויות לפתרון הבעיה, וננסה להעלות אפשרות נוספת, הנותנת משמעות למיקום האיגרת לפני איגרת תתני: מההשוואה ביניהן ניתן ללמוד שהבית נבנה מכוח ה' בניגוד לשיקוליו האישיים של מלך פרס

  6. תגובה - 'איגרת רחום' - לתכניו ומבנהו של פרק ד' בספר עזרא

    שמואל הכהן

    ש' הכהן מציע דרך להבנת איגרת רחום והקשרה הספרותי (עזרא ד'), דרך השונה מזו שהוצגה ב'מגדים' ד על-ידי מ' סבתו.

  7. יום ייסוד היכל ה' (על-פי נבואות חגי וזכריה)

    הרב ד"ר יואל בן נון

    נעסוק בנבואות חגי וזכריה, על פי סדרן הכרונולוגי. נראה שמראות זכריה ערוכים במבנה גיאומטרי, כדוגמת צורת המנורה שבמראה המרכזי. נדון בתאריך עשרים וארבעה בכסלו, שבו נאמרה נבואת חגי על יום ייסוד היכל ה', ונראה כי הוא תאריך משמעותי במהלך הדורות, וקביעת חג החנוכה בימים אלה איננה מקרית, אלא תואמת את יום ייסוד היכל ה' בראשית שיבת ציון, ואת העונה החקלאית.

  8. אני אתכם נאם ה' - המבנה הפנימי של נבואות ספר חגי

    שמואל אפק

    ספר חגי מכיל ארבע נבואות. שלושת הנבואות הראשונות עוסקות בבניין המקדש, ואילו הנבואה הרביעית אינה מזכירה את המקדש. נעיין בתוכן כל אחת מהנבואות, ובמבנה הספר, ומתוך כך נראה את הקשר בין הנבואה הרביעית לקודמותיה. כל הנבואות שייכות למשימתו העיקרית של חגי הנביא - הבאת שבי הגולה לייסוד ההיכל, בניית בית המקדש והפיכת הקללה לברכה.

  9. מאבקי זהות סביב בניית הבית השני

    אליכין בן-נון

    תאריך פרסום: תשסה | | שעה ו- 4 דקות

    מדוע התעכבו בבניית הבית השני? כיצד העם התייחס לנבואץ ירמיהו שמדברת על שבעים שנה? האם הפחד הוא רק מהתבוללות או מעניינים נוספים?

  10. שבת אחים גם יחד

    פרופ' אליהו עסיס

    תאריך פרסום: תשסח | | 2 שעות ו- 1 דקות

    בשני המזמורים קכ"ז ו-קל"ג, אין אזכור או רמז לרקעם ההיסטורי. בשיעור נציע לקרוא את שני הפרקים על בסיס ימי שיבת ציון, ונבחין כיצד קריאה זו מבהירה את מהות המזמורים ומאירה בהם אור חדש

  11. גדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון

    הרב יצחק לוי

    תאריך פרסום: תשסח | | שעה ו- 15 דקות

    על רקע דברי העידוד של הנביא חגי לקראת בניין הבית השני נאמר, כי הבית השני יהיה גדול מן הבית הראשון. האם משהו מנבואה זו התקיים? בהשוואה בין בית ראשון לבית שני - מי גדול ממי ובמה?

  12. האם צמו על חורבן הבית (הראשון) בימי הבית (השני)?

    ד"ר טובה גנזל

    תאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 9 דקות

    שאלת העם על המשך קיום הצומות (זכריה פרק ז') מעידה, שבניית המקדש לוותה בספקות, בשל המציאות הפוליטית והכלכלית המורכבת בארץ. בעוד השואלים ראו בביטול הצומות מדד לכך שהאל שוכן במקדש שנבנה; תשובתו של זכריה, שאינה חד משמעית ביחס לביטול הצומות, קושרת אותם עם אותן עוולות, שהיוו את הסיבה לצום גדליה, ומחזירה את השאלה – וממילא את ההכרעה ביחס למימד הגאולי שבשיבת ציון – לידיהם של השבים עצמם. מדברי מגילת תענית אנו למדים, שלשאלה זו לא ניתן פתרון חד משמעי וברור על ידי השבים, והיא המשיכה להוות מוקד לדיון לאורך ראשית ימי הבית השני. מגילת תענית מנסה להכריע בשאלה זו באמצעות תקנות שקבעו את תשעה באב וצום גדליה למועדים, ובכך לתת משנה תוקף לנבואת זכריה.

  13. משמעות בניית החומות בספר עזרא ונחמיה

    ד"ר נריה קליין

    תאריך פרסום: תשעג | |

    נהוג לחשוב, ששיאו של ספר עזרא-נחמיה הוא בניית בית המקדש השני; אך סיפור זה נחתם לאחר שישה פרקים, ושבעה-עשר הפרקים הבאים סוקרים את ימי עזרא ונחמיה. בפרקים הללו אנו מוצאים התמקדות רבה במפעל בניית חומת ירושלים, ותיאור הבנייה תופס נפח נכבד מהספר, הרבה יותר מתיאורי בניית בית המקדש! יתירה מכך: סיפור בניית החומה מוזכר, במפתיע, גם בחלק הראשון של הספר - העוסק בבניית המקדש! ניכר, אם כן, שבניית החומה היא עניין בעל חשיבות רבה ביותר בספר עזרא-נחמיה; השאלה המתבקשת היא, כמובן: מדוע?

  14. מהרה יבנה המקדש?

    ד"ר טובה גנזל

  15. חגי - העידן החדש

    הרב ישעיהו הדרי

    חגי ראה בעליית דריווש את סיום תקופת הגלות מפני שבאותו זמן מלאו 70 שנה לעליית בבל. חגי התעלם במכוון מכל שהיה לפניו. הוא ראה עצמו נושא בשורה חדשה על ראשיתה של תקופה חדשה, אשר סמלה הגדול הוא בית ה' האחרון אשר כבודו גדול יהיה אפילו מן הראשון.

  16. בנייה בלתי חוקית

    הרב יעקב מדן

  17. כי אני אתכם

    הרב יעקב מדן

  18. העיקר לבנות את המקדש

    ד"ר יהושע רוזנברג - אתר דעת

  19. חייבים להתחזק

    הרב דוד סבתו

  20. האם הגיע הזמן לבנות מקדש?

    הרב ד"ר יואל בן נון

  21. שיתוף פעולה

    הרב משה ליכטנשטיין

  22. זכירת העבר ותיקון ההווה

    הרב אליעזר קשתיאל

  23. נבואות חגי ותקופתו

    הרב יובל שרלו | 35 דקות

    חגי הוא מנביאי שיבת ציון. במה עוסק ספר חגי? עם אילו התמודדויות חגי מתמודד שלא הכירו קודמיו, ומה הבשורה של הנביא?

  24. מקום המקדש בתהליך בניין האומה

    דוד נתיב

  25. בשבח האמת

    הרב יעקב מדן

  26. השלבים בבניית הבית השני

    הרב יצחק לוי

    תאריך פרסום: תשסד | | שעה ו- 10 דקות

    בשיעור נראה את השלבים השונים לבניית בית מקדש, ננסה להבין את משמעות כל אחד מהשלבים ונעסוק בשאלה : מדוע לא שרתה השכינה? נציע שהסיבה לכך היא שהמקדש נבנה בחסות הפרסים, במצב שאין שלטון יהודי בארץ ישראל, שסביבו מתאחד העם. בבית ראשון- ישראל נכנסו לארץ, דוד כבש את ירושלים- עיר שסביבה יתאחד העם ורק לבסוף נבנה בית המקדש. לעומת זאת, בבית שני, נבנה המקדש, לאחר מכן נבנתה ירושלים ורק לבסוף זכינו למדינה מצומצמת בשטחי יהודה ובנימין. בדורנו, סדר האירועים דומה לבית ראשון, על מנת לזכות לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו עלינו לפעול מתוך מגמה לאחדות ומתוך מסירות נפש.

  27. התקופה הפרסית

    הרב ד"ר שוקי רייס

  28. בין החזון למציאות

    נטע שפירא

  29. ההתנגשויות עם השומרונים

    נטע שפירא

  30. עזרא ה-ו - מתן על הפרק

    נטע שפירא

    פרקים ה'-ו' מסיימים את החטיבה הראשונה של ספרי עזרא ונחמיה. כמו בפרק ד' גם בפרק ה' מופיע כתב שטנה של צרי יהודה, אולם הפעם מתגברים שבי ציון ומצליחים להשלים את המלאכה.

    בשנת שתים לדריווש המלך, לאחר הפסקה של שמונה עשרה שנה מתחדשת עבודת הבניה והתקופה הראשונה של שיבת ציון מגיעה לשיאה ולסיומה עם חנוכת המקדש.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה על אחריתו של זרובבל

  31. מצליחים להשלים את המלאכה

    נטע שפירא

  32. חנוכת המקדש

    נטע שפירא

  33. בין בית שני לבית ראשון

    הרב יצחק לוי

  34. נבואת חגי וזכריה

    רש"י

  35. מדוע התיר דריוש להמשיך בבנייה?

    צוות אתר ללמוד וללמד

  36. מה קרה בין הצהרת כורש לבניית בית המקדש השני?

    ד"ר טובה גנזל

    תאריך פרסום: תש"ע | |

    מה קרה בשנים בין הצהרת כורש לבניית בית המקדש השני? מהו הלך הרוח בתקופה זו בבבל ובארץ ישראל? מהי מציאות של מזבח בלי מקדש? ננסה לענות על שאלות אלו מתוך הנביאים, אריכאולוגיה והיסטוריה. 

  37. מטרת חיבור דברי הימים בימי הבית השני

    הרב מנחם ליבטאג

    תאריך פרסום: תשסה | | שעה ו- 8 דקות

    בשיעור נסקור את הספר ונראה את ההבדלים בין שמואל ומלכים לדברי הימים. מתוך כך נראה שספר דברי הימים הוא ספר עידוד לבני הבית השני - המעודד לנהוג כדוד וכשלמה בבית המקדש הראשון ולבנות את המקדש. נראה את הדימיון בין עזרא ונחמיה לדברי הימים במגמה זו, ואת המגמות של הספרים ההיסטוריים האחרים.

  38. שיבת ציון ובניין בית שני (א) - סקירה היסטורית של התקופה

    הרב יצחק לוי

    בשיעור זה בכוונתנו לדון ברקע לתקופת שיבת ציון ולעמוד על מסגרת הזמן שלה ועל סוגיותיה המרכזיות. פרק הזמן הנידון נחלק לשתי תקופות נפרדות ושונות מאד באופיין. התקופה הראשונה היא מעליית ששבצר ועד סוף ימי הנהגתם של זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק, עיקרה: בניין המקדש לשלביו השונים. התקופה השנייה היא תקופתם של עזרא ונחמיה ועיקרה: בניין ירושלים וחיזקוה המדיני, החברתי והדתי של המדינה.

  39. האם התגשמו המאוויים הכמוסים של העולים לארץ בימי שיבת ציון?

    הרב אלקנה שרלו

    תאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 6 דקות

    עולי שיבת ציון ששבו לארץ מגלות בבל, נשאו על גבם יחד עם שק האוכל והציוד גם מאוויים בנוגע לשיבתם. מאוויים אלו טופחו על ידי נביאים וחולמים, ובוודאי הייתה ציפייה להגשמתם. בשיעור נעקוב אחר מאוויים אלו, ונשאל על מידת התגשמותם מתוך עיון בספרי תקופת שיבת ציון בכללה תוך מיקוד בפרקים הראשונים של ספר עזרא. ייתכן, שתוך כדי השיעור נתבלבל ונתהה, האם אנו לומדים על שיבת ציון של אז, או של ימינו.

  40. אירועי החודש השביעי בספר עזרא (ונחמיה) - מהמקדש לתורה

    אליכין בן-נון

    תאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 5 דקות

    ספרי עזרא ונחמיה מציגים בשני פרקים שונים את חגי 'החודש השביעי' בראשית שיבת ציון - בעזרא פרק ג' ובנחמיה פרק ח'. דבר זה מלמד על מרכזיות גדולה שיש לאירוע כפול זה באפיון החברה היהודית בראשית שיבת ציון, ועל משמעות הדבר נעסוק בשיעור. כמו כן נתמקד במקומו של כל אחד מחגי תשרי בתקופה זו - ובשאלה הגדולה באשר להיעדרות יום הכיפורים מן התיאור בפרקים. ההשוואה בין הפרקים הללו תציג בפנינו את התהליך הרוחני העמוק שעבר על החברה היהודית בירושלים במעבר מחגיגה שבמרכזה עומד המקדש ועולם הקורבנות בהובלת הכוהנים לחגיגה שבמרכזה עומדת קריאת התורה והמצוות שמקיים העם. ננסה להבין את המהלך הזה ולהעמיק במשמעויות ביחס לדמויות שמובילות את העם לכך.

  41. המקדש המסתתר במגילת אסתר

    ד"ר אביחי קלרמן

    תאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 4 דקות

    מאחורי סיפור המגילה האלמותי, המתייחס לאיום הפיזי של עם ישראל בגלות, מסתתר סיפור אחר המדויק בלשון במגילה ובמדרשי חז"ל, על המאבק הלאומי לבניית המקדש.

  42. תולדות השראת שכינה (יג) - חנוכת המשכן (ד)

    הרב יצחק לוי

    בשיעור זה נערוך השוואה בין תאריכי החנוכות ומשמעותם

  43. ''לא עת בוא' - כיצד יודעים שהגיעה העת? (חגי א)

    ד"ר עדינה שטרנברג

    תאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 11 דקות

    חגי הנביא תוקף את העם על התעכבות בבניית המקדש. נראה כאילו הסיבה האמיתית שלהם לאי בנייה היא עצלות, שהם עוטפים בטענה שטרם הגיעה העת. בחינת מערכת הזמנים של שיבת ציון, החל מנבואת שבעים השנה של ירמיה, נפילת בבל והצהרת כורש, ודרך תלאות יסוד הבית, מלמדת שהשאלה כיצד יודעים אם הגיעה העת אכן דורשת מענה תיאולוגי ברור.

     

  44. לא לבוז ליום קטנות

    ד''ר צחי לב-רן

  45. תקציר חגי פרק א'

    צוות אתר התנ"ך

  46. תקציר חגי פרק ב'

    צוות אתר התנ"ך

  47. היכן לבנות את המזבח?

    ד"ר יכין אפשטיין

  48. שני צדדים למטבע

    מלבי"ם

  49. שיבת ציון - גאולה רוחנית

    צוות אתר התנ"ך

    תקופת שיבת ציון מתאפיינת בהתמקדות בהיבט הרוחני של שיבת עם ישראל לארצו. הצהרת כורש פתחה פתח לשיבת היהודים לארץ מגלות בבל, במטרה לבנות את בית המקדש. רשיון ארתחששתא לעזרא הסופר נתן ליהודים אוטונומיה דתית. פעילותו של עזרא הפכה ירושלים למרכז התורה לכל ישראל שבתפוצות.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  50. חייבים להמשיך לבנות

    הרב אליעזר קשתיאל | 40 דקות

    בפרק א' הנביא חגי מתאר כיצד העם ממאן לבנות את בית המקדש, בטענה כי עדיין לא הגיע הזמן ובגלל שישנם קשיים בבנייה: קשיים בירוקרטים וחוסר בציוד וכלים. לכן, מוכיח חגי את העם בשתי דרכים. הראשונה, שיבת ציון היא אות לסיום הגלות, והשנייה, מטרת החזרה לארץ היא בניית המקדש שיהווה מרכז רוחני שישפיע ברכה לעולם החומרי. חגי מצליח לעורר את העם מבחינה רוחנית ובניית המקדש מתקדמת.

    לשיעור הקדמה בספר חגי

  51. חיזוק זרובבל בבניית המקדש

    הרב אברהם צרויה | 42 דקות

    בפרק ב' מצטווה חגי לעודד ולחזק את זרובבל להמשיך בבניית המקדש אל מול הלחצים השונים מהגויים. בהמשך, מתאר הנביא את יום ה' הגדול, אשר ירעיש את הארץ ואת השמים ואת כל הגויים. כמו כן מתאר חגי כיצד "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון" (ט) וכיצד ייתן ה' שלום בירושלים. לבסוף, הוא מתאר כיצד ה' יברך את עמו ברגע שיסתיימו עבודות בית המקדש, זאת כחיזוק להמשך הבנייה.

  52. הגלות והגאולה במראה הארבע

    הרב אליעזר קשתיאל | 36 דקות

    בפרק ב' רואה זכריה במראה הנבואי ארבע קרנות, שמסמלות ככל הנראה ארבע מלכויות שיציקו לעם ישראל. בהמשך, הוא רואה מראה נוסף של מלאך שבא למדוד את ירושלים, ובעקבות כך מבשר זכריה כי לא תהיה אפשרות למדוד את ירושלים מרוב גודלה ותפארתה. לבסוף, קורא זכריה לגולים לצאת מהגלות, לא לפחד מהגויים, ולהתכנס חזרה לבנות את המקדש ואת ירושלים.

  53. הגלות והגאולה במראה הארבע

    הרב אליעזר קשתיאל | 36 דקות

    בפרק ב' רואה זכריה במראה הנבואי ארבע קרנות, שמסמלות ככל הנראה ארבע מלכויות שיציקו לעם ישראל. בהמשך, הוא רואה מראה נוסף של מלאך שבא למדוד את ירושלים, ובעקבות כך מבשר זכריה כי לא תהיה אפשרות למדוד את ירושלים מרוב גודלה ותפארתה. לבסוף, קורא זכריה לגולים לצאת מהגלות, לא לפחד מהגויים, ולהתכנס חזרה לבנות את המקדש ואת ירושלים.

  54. קריאת זכריה לצאת מהגלות

    ד"ר חגי בן ארצי | 44 דקות

    בפרק ב' רואה זכריה בנבואתו ארבע קרנות, שיתכן ומסמלות את הקרנות אשר פרצו בעזרתן את חומות ירושלים, ומנבא כתגובה כיצד ה' יפרע מהגויים. במראה השני הוא רואה מלאך שמודד את ירושלים, וכתגובה מנבא כי אין מה למדוד את ירושלים משום רוב גודלה. לאחר מכן, פונה זכריה ליהודי בבל וקורא להם לנוס מהגולה, ומבטיח שה' ישמור את מי שיעלה ארצה. לבסוף, הוא מתאר כיצד השכינה תחזור למקדש וכל האנושות תעמוד במשפט לפני הקב"ה.

  55. נשיאת עוון להתחלה חדשה

    ד"ר מרדכי סבתו | 46 דקות

    בפרק ג' מתאר הנביא כיצד יהושע הכהן הגדול מקבל את תפקידו וכיצד מוחלים לו על כל עוונותיו ומלבישים אותו בבגדים חדשים. יתרה מזו, הקב"ה מוחל על עוון כל הארץ כדי להמשיך את בניית ירושלים והמקדש. עוד מתאר הנביא כיצד הקב"ה יביא את עבדו צמח, ויחד עם יהושע, ינהיגו את העם בתור מלך וכהן גדול, על מנת לשקם את העם ולהתחיל את הכל מחדש.

  56. הפער בין הציפייה למימוש

    הרב יובל שרלו | 23 דקות

    בשיעור נלווה את שבי ציון כשהם חוזרים לציין את החגים בירושלים, מחדשים את עבודת המזבח ומתחילים בבניית המקדש. נסביר את מצבם המורכב של היהודים בארץ, ונעסוק בפער שבין הציפיות שהיו להם לבין המציאות שהם חווים בפועל. 

  57. ההתמודדות הנפשית של הבונים

    הרב מנשה וינר | 44 דקות

    בשיעור נעסוק במצבם הנפשי והאמוני של שבי ציון המחדשים את בניין המקדש. נעלה תמיהות בנוגע לתשובת הזקנים למשלחת הפרסית ובנוגע לתגובת דריווש, ונסביר את הקושי הנפשי אתו מתמודדים העולים.

  58. מגילת אסתר כהכנה לבניית המקדש

    הרב אליעזר קשתיאל | 50 דקות

    בעזרת רמזים ממגילת אסתר נברר מה מצבם של היהודים בארץ במשך 18 השנים בהן מושבתת בניית המקדש, ונבדוק אילו תהליכים הובילו לחידוש הבנייה. נגלה בקרב היהודים יאוש עמוק לצד אמונה גדולה, ונלווה אותם במתח הקשה עד לשמחת חנוכת המקדש.

  59. עוד יש תקווה

    הרב ד"ר יוסי אליצור

  60. ראש השנה של שבי ציון

    הרב אלחנן סמט |

    בשיעור נלמד את תיאור חנוכת המזבח בעזרא ונברר מתוכו ומתוך המסופר בנחמיה כיצד ציינו שבי ציון את ראש השנה. בנוסף, נדון במצבם של שבי ציון בארץ ובמעמד ייסוד המקדש.

     

    באדיבות ישיבת ברכת משה מעלה אדומים