בפרק ב' רואה זכריה בנבואתו ארבע קרנות, שיתכן ומסמלות את הקרנות אשר פרצו בעזרתן את חומות ירושלים, ומנבא כתגובה כיצד ה' יפרע מהגויים. במראה השני הוא רואה מלאך שמודד את ירושלים, וכתגובה מנבא כי אין מה למדוד את ירושלים משום רוב גודלה. לאחר מכן, פונה זכריה ליהודי בבל וקורא להם לנוס מהגולה, ומבטיח שה' ישמור את מי שיעלה ארצה. לבסוף, הוא מתאר כיצד השכינה תחזור למקדש וכל האנושות תעמוד במשפט לפני הקב"ה.