חייבים להתחזק

ספר חגי בנוי מארבע נבואות הנחלקות לשני צמדים: בצמד הראשון - בנבואה הראשונה (א') והשניה (ב',א-ט) מתמודד חגי עם הבעיות שהכשילו את בניין הבית ומבקש לעורר את העם לבנייתו. הנבואות השלישית (ב',י-יט) והרביעית (ב',כ-כג) נאמרו באותו יום והן מקבילות לשתי הנבואות הראשונות.

א. נבואתו הראשונה והחריפה של חגי עוררה את העם ומנהיגיו והניעה אותם להתחיל בהכנות לבניית המקדש (א',יב-יד). אולם הכנות אלה עוררו בעיה אחרת, עמה התמודד חגי בנבואתו השניה (ב', א-ט).

1. בדומה לנבואה הראשונה, גם כאן פותח חגי בציטוט טענת העם (ג). ממה נובעת תחושתו הקשה של העם? התייחסו גם לזמנה של הנבואה – כ"א תשרי, היום השביעי של סוכות.

2. עקבו אחרי שני השלבים בדברי הנביא: מהי הטענה העקרונית והמיידית שמשמיע הנביא ומה התפיסה המונחת ביסודה (ד-ה)? בשלב השני עובר הנביא למישור רוחני יותר (ו-ט) – כיצד מישור זה משלים את קודמו?

ב. שתי הנבואות הבאות נאמרו בכ"ד בכסליו, יום הנחת היסודות לבית המקדש. בנבואה השלישית (ב',י-יט) פונה חגי אל הכוהנים, האמונים על לימוד התורה וההלכה, ושואל אותם שאלה הלכתית בענייני טומאה וטהרה:

מהו ההבדל העקרוני בין כח הטומאה לכח הטהרה עליו מצביע חגי? כיצד משמש לקח זה בסיס לטענתו של חגי כלפי העם?

ראו את דברי הרב י' בן נון: 'עצלותם של שבי הגולה ושקיעתם בבעיות אישיות גוררת את תוכחת הנביא, המשתמש בדבריו במשל הלכתי: הטומאה מתפשטת בקלות יתר מן הקדושה, או מן הטהרה. הטהור הנוגע בטמא נטמא על ידו, ואינו מטהרו, לפיכך למדנו שהופעת הקדושה בעולם תובעת מאמץ ומעשה של בני אדם, ואינה מופיעה מן השמים בלעדיו. בהיעדר המאמץ האנושי מתפשטת רק הטומאה. על כן טמאים הם כל הקרבנות שמקריבים על המזבח בהיעדר המקדש, מפני שאינם חפצים לבנותו, והם ממתינים שיבוא מעצמו, אולי מן השמים'.

ג. בעוד הנבואה הקודמת הופנתה לכהנים שבראשם יהושע בן יהוצדק, נבואתו האחרונה של חגי, הנאמרת אף היא בכ"ד כסליו, מופנית אל זרובבל בן שאלתיאל. והיא מתארת שתי תנועות הפוכות בעקבות הרעש. נבואה זו ממשיכה את הנבואה השניה, על הרעשת הארץ בכ"א תשרי (ב', ו-ח). השוו בין תיאורי הרעש - מה תכליתו של הרעש בכל נבואה, וכיצד מתרחב מעגל השפעתו בנבואתנו?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"