מדוע התיר דריוש להמשיך בבניית המקדש? ומה מלמד אותנו המדרש על דמותו?

 

מדוע דריוש התיר לבנות את המקדש?

דריוש אשרר את הצהרת כורש והתיר לחדש את בניית המקדש, ובימיו המקדש נחנך.

לפי פשט הכתובים התנהגותו של דריוש משקפת את התפיסה הפרסית הבסיסית: "וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" (אסתר ח', ח). מדובר בסדרי מלכות גדולה (מהודו ועד כוש) – המלך לא יכול לחזור מהחלטות שמלך פרס חתום עליהן. וכיוון שיש הצהרה חתומה של מלך פרס, הוא התיר לחדש את הבנייה. יתר על כן הוא מצווה לתת עזרה לבונים מטעם המלכות.

חכמינו ז"ל במדרש בטאו את הרושם החיובי שמלכות דריוש טבעה בעולם במדרש מופלא, לפיו, דריוש היה צאצא של אחשורוש ואסתר:

"אמר רבי יהודה ברבי סימון: דריוש האחרון בנה של אסתר היה. טהור מאמו וטמא מאביו" (ויקרא רבה פרשה יג, ה).

במילים אחרות, מכניסתה של אסתר לבית אחשורוש ניצל עם ישראל משואת ההכחדה, ויתר על כן, הייתה לכך השפעה חיובית גם על העתיד, ונבנה המקדש.

באדיבות אתר ללמוד וללמד