גדול יהיה כבוד הבית השני (א-ט)
נבואה זו, כמו שאר הנבואות בספר חגי נפתחת בתאריך "בַּשְּׁבִיעִי בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְּבַר־ה' בְּיַד־חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר". בנבואה חגי שב ומעודד את ישראל לבנות את המקדש "וְעַתָּה חֲזַק זְרֻבָּבֶל נְאֻם־ה' וַחֲזַק יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַחֲזַק כָּל־עַם הָאָרֶץ נְאֻם־ה' וַעֲשׂוּ כִּי־אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם ה' צְבָאוֹת" (ד). הזקנים, שראו את המקדש הראשון בתפארתו, מרגישים שהמקדש השני יהיה פחות משמעותי מהמקדש הראשון "כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם" (ג), אולם ;ה' מבטיח שכבוד בית המקדש השני יהיה גדול מכבוד הבית הראשון "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן־הָרִאשׁוֹן אָמַר ה' צְבָאוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם ה' צְבָאוֹת" (ט).
אי בניית הבית גורמת לטומאה ולקללה (י-יט)
בנבואה זו יש שני חלקים: בחלק הראשון (יא-יד) הנביא שואל את הכהנים שאלות בהלכות טומאה וטהרה, ולאחר שהם משיבים לו הוא אומר: "כֵּן הָעָם־הַזֶּה וְכֵן־הַגּוֹי הַזֶּה לְפָנַי נְאֻם־ה' וְכֵן כָּל־מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא" (יד). פסקה זו קשה להבנה, והפרשנים התלבטו למה התכוון הנביא ונתנו לכך תשובות שונות. רד"ק מפרש ש"אף על פי שהם (הכהנים) יודעים הלכות טומאה וטהרה, כל אשר יקריבו לפני כאלו הוא טמא הואיל והם מתעצלים בבנין הבית... שלא הוכיחם אלא על ענין הבית בכל הפרשה... פירוש "כן העם הזה" על הכהנים "וכן הגוי הזה" על ישראל. אמר: כלם אשמים על בנין הבית. כי הכהנים היה להם להזהיר העם לבנות. וכמו שאמרתם שיטמא, כן כל מעשה ידיהם טמא לפני, וכן מה שיקריבו הכהנים טמא הוא לפני, כי הם מקריבים במזבח בלא בית ואינם חוששים לכבודי".
בחלק השני של הנבואה (טו-יט) חגי שוב קושר בין המצב הקשה בארץ (הרעב והבצורת), למצב בניית המקדש. הנבואה מסתיימת בהבטחה שמרגע שיתיחילו לבנות את הבית תשרה ברכה בכל מעשיהם: "מִן־הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ" (יט).
המלכת זרובבל (כ-כג)
ספר חגי מסתיים בנבואה לזרובבל, המנהיג הפוליטי של התקופה: "אֲנִי מַרְעִישׁ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ. וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם... בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם־ה' צְבָאוֹת אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם־ה' וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם כִּי־בְךָ בָחַרְתִּי נְאֻם ה' צְבָאוֹת" (כא-כג). לפי דברי חגי, ה' בחר בזרובבל והוא נועד לגדולה.