ריאליה - כללי
נמצאו 42 תוצאות חיפוש
החקלאות, הטבע והנוף בנבואת ישעיהו
ד"ר דן יהבנראה שאין כספר ישעיהו בכל ספרי המקרא המעשירנו בתיאורי טבע, נוף, חקלאות וגידוליה. נעיין בתיאורי הטבע בישעיהו: תיאורי המים כסם חיים, תיאורי היער ועציו, תיאורי בעלי החיים והכלים איתם עובד החקלאי, גידולי החקלאות ובראשם הגפן והזית, ותיאורי טבע ונוף שונים.
מחזה הטרף
נגה הראובניארץ ירדן וחרמונים
רשות הטבע והגניםמהו גוון התכלת וכיצד הפיקו אותו?
ד"ר משה רענןצבע התכלת נזכר בפרשת הציצית, בפרשיות המשכן, ובמקורות נוספים. מהו הגוון של התכלת? כיצד הופק צבע זה?
המאמר נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך מאמרים בפורטל הדף היומי
ארגמן
ד"ר משה רענןצבע הארגמן נזכר בתנך 38 פעמים. מתוכן 29 פעמים בעניין המשכן והמקדש, ובנוסף לכך הוא נזכר כבגד מלכות. כיצד הפיקו את צבע הארגמן?
עופרת
ד"ר משה רענןבשירת הים מדמים את צלילת המצרים בים לצלילת העופרת. בירמיהו ו' מתואר תהליך זיקוק הכסף מן העופרת. מהן תכונותיה של העופרת העומדות מאחרי פסוקים אלה, ומה היו שימושיה בעולם העתיק?
נכאת - שעווה
ד"ר משה רענןה"נכאת" שהביאו בני יעקב כמתנה למצרים הוא כנראה שעווה. נכיר את סוגי השעווה השונים, ובנתמקד בעיקר בדונג הדבורים שיש לו חשיבות רפואית ושימושים נוספים.
גפרית
ד"ר משה רענןבמקרא מוזכרת הגפרית כסמל לחורבן ושממה. במאמר נכיר גם את הצד החיובי של הגפרית, המשמשת בתעשיות שונות, בחקלאות, ברפואה, ואף מהווה מרכיב חיוני בגוף האדם.
דבש
ד"ר משה רענןגם מצרים וגם ארץ ישראל נקראות בתורה "ארץ זבת חלב ודבש". אם כך, מה ייחודו של הדבש הארץ-ישראלי, ששלח יעקב למצרים?
מהו קישוש עצים?
פרופ' אריה שמשון איסרבגידה
הרב יעקב מדןקורי עכביש
ד"ר משה רענןהעכביש טווה קורים דקיקים מאד, שבקלות עשויים להיקרע. לכן קורי העכביש משמשים בכמה מקורות לתיאור של דבר לא יציב.
אפשר לבנות סוכה
פרופ' יהודה פליקסעל צבעים ושמותיהם
עמרי שרתתורשה וסביבה במעשה יעקב בצאן לבן
פרופ' יהודה פליקסכיצד הצליח יעקב להגדיל את צאן לבן ולהתעשר? פתרונות שונים הוצעו בעבר לסיפור המקל והייחום. במאמר פרופ' פליקס מציג פתרון הקשור לתורשה. לשיטתו יעקב היה מודע לחוקי התורשה שהתאשרו במחקר רק במאה ה-19 וכך הצליח להגדיל את צאנו והונו. לאור מסקנה זו יש להבין מסר חדש של סיפור ריבוי הצאן של יעקב וסיפור הדודאים שקודם לו.
אורות, גפן וכרמל
נאות קדומיםראש חודש - מבט שמימי ומבט ארצי
הרב ד"ר יואל בן נוןירושלים על המפה
הספרייה הלאומיתתאומים
לפרשת תולדות
מאיר מימוןהתורה מספרת לנו את סיפור לידתם של יעקב ועשיו ומציינת כי הם היו תאומים. מה קובע את מספר הילדים שיוולדו בלידה אחת? מה משפיע על הדמיון החיצוני ביניהם? והאם יעקב ועשיו היו תאומים זהים או תאומים אחאים (שאינם זהים)?
תורשה וסביבה במעשה יעקב בצאן לבן
לפרשת ויצא
ברכה רוזיצקימעשה יעקב בצאן לבן מעורר שאלות ותמיהות רבות. ננסה להציע פרשנות לסוגייה מנקודת המבט של תורת הגנטיקה על פי מאמרו של פרופ' יהודה פליקס.
על גיד הנשה ומשמעותו
לפרשת וישלח
ד"ר חוי ששוןבסיומו של המאבק הארוך בין יעקב לאיש, שעל פי הפרשנים היה שרו של עשיו, מתארת לנו התורה כי הוא פוגע ביעקב בגיד הנשה וגורם לצליעתו. בעקבות אירוע זה אוסרת עלינו התורה לאכול מגיד הנשה. מה המיוחד בגיד הנשה שהפגיעה בו גורמת לצליעה? ומדוע אוסרת עלינו התורה במפורש לאכול אותו?
הכוכבים - בין עבר לעתיד
לפרשת וישב
אורה אילה לדרמןפעמים רבות מוזכרים הכוכבים במקרא, ביניהם גם בחלומו של יוסף. הכוכבים לרוב מסמלים את העתיד לבוא ואנו נראה כיצד החיבור בין העבר לעתיד בא לידי ביטוי בכוכבים גם מבחינה מדעית.
על רעב ושובע ומה שביניהם
לפרשת מקץ
ד"ר חוי ששון ואילה אורה לדרמןמפרשת מקץ ניתן לראות כיצד המהלך האלוקי הגדול של הירידה למצרים מכוון ומנווט בדרך הטבע באמצעות תחושות של רעב ושובע סובייקטיביות הקשורות "בסך הכל" להפרשת הורמונים שונים בגוף האדם. מעורבות הקב"ה בפתרון חלומות פרעה רומזת לנו על כך ומצביעה כי יד ה' היא המכוונת את תהליכי חייו של הפרט והכלל בעולמנו.
חניטת יעקב
לפרשת ויחי
אריאל שלומאילאחר מותו של יעקב מצווה יוסף את רופאי מצרים לחנוט את אביו. מהו תהליך החניטה וכיצד הוא מתבצע? והאם נהג יוסף כשורה כשציווה לחנוט את אביו?
סנה בוער באש
לפרשת שמות
אריאל שלומאימשה רועה את צאן יתרו במדבר כאשר לפתע מתגלה לנגד עיניו מחזה פלאי: "והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל" (שמות ג', ב). פרשנים שונים ניסו להסביר את פשר המחזה – יש שראו בכך נס ויש שראו בכך תופעה טבעית. ד"ר בלס במאמרו מציע הסבר אופטי מעניין לתופעת הסנה הבוער.
המן - אור שנתגשם
לפרשת בשלח
ד"ר חוי ששוןתכונות רבות ומיוחדות נקשרו במן שירד לעם ישראל משמים. הרמב"ן מציין כי יש במן עניין גדול ואף מסביר כי המן הוא "מתולדות האור העליון שנתגשם". מה פשר התגשמות האור וכיצד ניתן להסביר זאת מבחינה מדעית?
רואים את הקולות
לפרשת יתרו
ד"ר חוי ששוןבמעמד הר סיני מסופר כי "וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ', טו). על פי חלק מהמפרשים בני ישראל ראו את הקולות כפשוטו. כיצד ניתן לראות קול? ומדוע בני ישראל היו צריכים לראות את הקולות ולא רק לשמוע אותם?
למה דווקא זהב?
לפרשת תרומה
ד"ר תרצה גרוסבפרשת תרומה נקרא עם ישראל להתנדב ולתרום להקמת המשכן. בין שלל התרומות מוזכר גם הזהב. מהן תכונותיו המיוחדות של הזהב שבשלן שימש כמרכיב משמעותי במשכן ובכליו?
פרה אדומה בראי המדע
רענן צדק וד"ר חוי ששוןפרה אדומה נקראת כך על שם הגוון החום-אדמדמם של פרוותה. אך מהו הגורם המשפיע על גוון פרוותה? במאמר מוצגות תפיסות שונות מימי חז"ל ועד ימינו.
הכיור והמראות הצובאות
לפרשת ויקהל-פקודי
ד"ר חוי ששוןאת הכיור שבמשכן הכינו מהמראות הצובאות אותן תרמו נשות ישראל. במאמר שלפניכם ננסה להבין מדוע הכינו את הכיור דווקא ממראות.
על הדבש ועל הקורבנות
לפרשת ויקרא
אביעד שורץ וד"ר חוי ששוןבין שלל הציוויים על הקרבת הקורבנות בפרשת ויקרא מופיע האיסור להקריב דבש: "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'" (ויקרא ב', יא). במאמר שלפניכם ננסה לברר מהו הדבש אותו אסרה התורה בהקרבה ומדוע נאסרה הקרבתו, כל זאת בנוסף לעיון בתהליך המרתק של הפקת הדבש בטבע.
על בליעה בכלים
לפרשת צו
יותם טרסיוקבקשר לחטאת נאמר כי כלי נחושת שבו תבושל צריך למרק ולשטוף במים ואילו כלי חרס צריך לשבור, כאשר הסיבה לכך נעוצה בבליעת הטעם בכלים ומתוך כך באיסור נותר. במאמר שלפניכם נבחן את עניין הבליעה בכלים מבחינה מדעית וננסה להבין מדוע החרס שונה בדינו משאר הכלים.
אש קודש
לפרשת שמיני
ד"ר חוי ששוןביום השמיני, יום חנוכת המשכן, עם סיום הבאת הקורבנות מתאר הכתוב את האש שיורדת מן השמים ואוכלת את הקורבנות. מוטיב האש מוזכר פעמים רבות במקורות בהקשרים שונים המבטאים את הקשר בין העם לקב"ה. ננסה להבין מדוע.
צבע הנגע
לפרשות תזריע-מצורע
אריאל שלומאידיני הצרעת קשים ומסובכים ורק לכהן ניתנה הסמכות לקבוע על פי הצבע והמראה אם הנגע נחשב לצרעת. במאמר שלפניכם ננסה להבין מהו בעצם צבע ואיך אדם יכול להבחין בין גוונים שונים. עוד נראה כי מדובר בעצם בראייה סובייקטיבית ואף על פי כן ניתנה לכהן הסמכות לפסוק בעניין, ננסה להבין מדוע.
על איסור אכילת דם
לפרשת אחרי מות-קדושים
יותם טרסיוקבפרשת אחרי-מות מופיע האיסור לאכול דם ונימוקו בצידו: "כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא" (ויקרא י"ז, יא). במאמר שלפניכם ננסה להבין מבחינה מדעית מדוע קושרת התורה בין הדם לנפש? כיצד מסייעת פעולת המליחה להוצאת הדם הבלוע בבשר? ומדוע אין להשתמש באותו המלח פעמיים?
הגנום של הכוהנים
לפרשת אמור
יובל אלנקווהלכוהנים ניתנה קדושה מיוחדת ומעמדם הייחודי הובטח להם לדורות עולם, אך כיצד ניתן לדעת שהכוהנים בימינו הם אכן משושלת אהרון ובניו? מחקר שנערך בשנות ה-90 גילה כי כוהנים ממקומות שונים בעולם נושאים סימנים גנטיים ייחודייים משותפים המעידים על מוצאם המשותף מאותו אב קדמון. על כך במאמר שלפניכם.
ממשפחה לעם עצום - הכיצד?
לפרשת במדבר
ד"ר חנן יצחקיפרשת במדבר פותחת במפקד בני ישראל שנערך בשנה השנייה ליציאת מצרים ובו נספרו מעט יותר מ600,000 גברים. כיצד יתכן שממשפחה המונה 66 גברים הגיעו עם ישראל לריבוי עצום כל כך תוך 210 שנים? ננסה לענות על כך באמצעות הסבר מדעי ומתמטי.
על נזירות ו"החמצה"
לפרשת נשא
יובל אלנקווהבתום ימי נזרו מצווה התורה על הנזיר להביא מספר קורבנות, ביניהם מנחה לה' שכוללת לחמים שנאסרו בהחמצה. מהו תהליך ההחמצה וכיצד הוא מתרחש מבחינה מדעית? ומדוע נדרש הנזיר להביא דווקא מנחה שנאסרה בהחמצה?
חצוצרות כסף
לפרשת בהעלותך
אביעד שוורץלפני היציאה למסע במדבר מצווה הקב"ה את משה לעשות שתי חצוצרות כסף שישמשו את העם לעניינים שונים: "עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם" (במדבר י', ב). מדוע נעשו החצוצרות דווקא מכסף ולא מכל חומר אחר?
ותפתח הארץ את פיה
לפרשת קרח
ד"ר חוי ששוןבפרשת קרח מתארת התורה כיצד הארץ פתחה את פיה ובלעה את קרח ועדתו על כל רכושם. ננסה להציע שני הסברים מדעיים לתופעה זו. בנוסף, נסביר מדוע פי האדמה נחשב ל'בריאה' כדברי משה בפרשה: "וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה'..." (במדבר ט"ז, ל).
כטל מאת ה' כרביבים עלי עשב
לפרשת בלק
ד"ר חוי ששוןבהפטרה לפרשת בלק מבטיח הנביא מיכה: "והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ה' כרביבים עלי עשב..." (מיכה ה', ו). במאמר שלפניכם נעמוד על ההבדל שבין טל לרביבים (מטר) מבחינה מדעית ונבין את חשיבות שניהם בחידוש הטבע. עוד נראה כיצד הטל והמטר, בהבדלים שביניהם, מייצגים שני סוג הנהגות שונות בתחום החינוך.
תפילת הטובע - עיון בתהילים ס"ט
הרב חנוך רוזנברגתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 1 דקות
בשיעור זה נעיין במזמור ס"ט בתהילים, נבחן את המבנה הספרותי שלו המורכב משלוש פיסקאות המייצגות תהליך הדרגתי של יציאה מצרה לרווחה, ואת המצוקה המרכזית של המשורר; נבדוק האם ניתן להוציא מהמזמור תשובה לשאלה האם תיאור הטביעה הוא מטפורה או תיאור ריאלי; נעמוד על שאלת זמן חיבורו של המזמור; ונשווה בינו ובין מזמור מ' המקביל לו ומזמור ע' שאחריו.