מהו גוון התכלת וכיצד הפיקו אותו?

שם עברי: ארגמון קהה קוצים      שם באנגלית: Banded Dye-Murex  
שם מדעי: (Phyllonotus trunculus (Murex trunculus      שם נרדף במקורות: חילזון, תכלת
 

דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: (במדבר טו, לח)

אלא חוט של תכלת מאי היא? דתניא, היה ר"מ אומר, מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, שנאמר: ויראו את אלהי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, וכעצם השמים לטהר, וכתיב: כמראה אבן ספיר דמות כסא" (סוטה, יז ע"א).

התכלת, או ליתר דיוק צמר צבוע תכלת, שימש למטרות שונות במשכן, במקדש ובחיי היחיד.

בבנין המשכן השתמשו בתכלת ליריעות, ללולאות, למסך שער החצר ולפרוכת. כיסויי כלי המשכן במסעות התבצע בבגד כליל תכלת. אנו מוצאים במדרש (במדבר רבא ד' י"ד): "על כל כלים העומדים בהיכל היו פורשים בגד תכלת מפני שהשכינה שורה שם, דוגמת מקום שכינתו של מעלה הדומה לתכלת". התכלת הייתה מרכיב בבגדי הכהונה. המעיל של הכהן הגדול והרימונים היו עשויים תכלת. גם באפוד ובחושן היו חלקים שעשויים מתכלת. פתיל הקשירה של ציץ הזהב הכיל תכלת. האבנט של בגדי הזהב (של הכהן הגדול) הכיל תכלת. לגבי אבנטו של כהן הדיוט, נחלקו התנאים אם היה בו גם תכלת (ושאר צבעים "של כלאיים") או שהיה עשוי רק מפשתן.

הפרט הצטווה בציצית בפסוק: "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת". התורה נתנה טעם לציצית ולפתיל תכלת: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם . .. למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלקיכם (במדבר ט"ו, ל"ח).
 

מהו גוון התכלת?
מחקרים חדשים העוסקים בתפיסת צבעים ובשמותיהם בעת העתיקה ובמיוחד בסיבת העדרו של הצבע הכחול מהמקרא עוררו בי את המחשבה שהקשיים העומדים לפנינו בעת הערכת הדעות השונות, המחלוקות והסתירות הפנימיות בדברי חלק מהמפרשים הם תוצאה של ניסיון להחיל על דברי הקדמונים את תפיסת הצבעים והגדרת השמות של זמנינו.
ממקורות שונים בספרות חז"ל ניתן להסיק שבניגוד למקובל בימינו, שבו התכלת היא שמו של גוון צבע כחול בהיר, הרי שבתקופתם התכלת הייתה שמו של צמר צבוע ב"דם חילזון" זהות גוון התכלת נתונה למחלוקת בין המפרשים והחוקרים ודברי רבי מאיר בסוגייתנו עשויים להצביע עליה. שני הדימויים הראשונים נראים לכאורה פשוטים שהרי הים והרקיע מוכרים לכל אדם בניגוד לכסא הכבוד אך למעשה גם גוונם נתון לפרשנות סובייקטיבית משום שהוא משתנה במהלך היום ובהתאמה לגורמים סביבתיים שונים.
קיימות שלוש הצעות מרכזיות לזיהוי גוון התכלת:

א. הירושלמי (ברכות פ"א הלכה ב) משווה בין תכלת לעשבים ואם כן מסתבר שהתכלת זהה לצבע ירוק על פי הגדרתנו.

ב. בניגוד לירושלמי הרי שהבבלי משווה בין תכלת לים ולשמים דבר הרומז על האפשרות שמדובר בצבע בעל גוון כחול כלשהו. הערוך (ערך "קלא אילן") משווה בין התכלת לצבעו של הקלא אילן ("אינדקו") שגוונו כחול. נראה שזיהוי זה הוא המקובל ביותר וכך נוהגים מחדשי מצוות פתיל תכלת מאז האדמו"ר מראדזין ועד היום

ג. החוקר פרופ' ישראל זיידרמן סבור שהתכלת היא בצבע סגול (תערובת כחול ואדום).

להרחבה בנושא גוון התכלת לחץ כאן 

הפקת צבע התכלת 
לפי הממצא הארכיאולוגי החלה תעשיית התכלת והארגמן בכרתים לפני יותר מ - 3,600 שנה, כלומר היא מוקדמת למועד יציאת מצרים, שבהקשר אליה מוזכרים שני הצבעים בחומש שמות. ייצור פורפורא נהיה לאחד מעמודי התווך של כלכלת הפיניקים (כנענים מהערים צידון, צור, צרפת וכו'), וזאת עד אשר הושמדו מתקני הצביעה על ידי הכובש הערבי בשנת 638 למניינם. יש הטוענים שתעשיית התכלת קדומה לפיניקים שהרי נאמר בקינה על צור "תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך" (יחזקאל כ"ז ז'). לאחר זאת אין לנו ידיעות כלשהן על ייצור תכלת, וכעבור מאה שנה כבר נגנז פתיל תכלת בא"י. ברם ייצור הארגמן נמשך כנראה בביזנטיון עד למאה החמש עשרה, אף כי מדובר לרוב בצביעת משי ולא צמר. למעשה אין הסכמה לגבי התאריך בו נפסקה צביעת התכלת. האדמו"ר מרדזין סבר שהיא פסקה בימי הגאונים ולדעת הרב הרצוג כבר בתקופת הגאונים לא הייתה תכלת. הוא מסיק זאת מתוך כך שאין בשאילתות זכר לעניין. 

צביעת התכלת הקדומה נעשתה בחומר גלם טבעי שהופק מחלזון ים מסוים. במרוצת הדורות אחרי ביטול פתיל תכלת, נשכחו הפרטים היסודיים כגון: זהות החילזון, תהליך הפקת הצבע וצביעתו, ואף הגוון המקורי של התכלת. אנחנו גם לא יודעים בברור כיצד יש לשלב את פתיל התכלת בציצית. 
מבין מכלול השאלות הקשורות לתכלת השאלה הראשונה היא מהו בעל החיים ממנו היא הופקה? האדמו"ר מרדזין (רבי גרשון העניך ליינער, תקצ"ט - תרנ"א; 1839 - 1891), שהיה חלוץ מחדשי צביעת התכלת, סבר שהתכלת הופקה מהרכיכה הימית דיונון הרוקחים ולאחריו טען הרב הרצוג (לאחר שנכשל בהשגת צבע תכלת מהארגמון קהה הקוצים) שהמקור הוא הסגולית הדו-גונית. בהסתמך על עדויות הסטוריות וארכיאולוגיות רבות סוברים היום רוב החוקרים שהתכלת המקורית הופקה מהחלזון ארגמון קהה קוצים. 

צבע התכלת הוכן ממיצוי נוזלי שקוף (בעת ההפרדה) של הבלוטה התת זימית של החלזון ארגמון קהה קוצים. המונח דם מתאר את נוזלי הגוף ולאו דווקא דם במובן המקובל בימינו.

להרחבה בנושא החלזון ארגמון קהה קוצים