מה היתה המלאכה שעשה המקושש? נענה על שאלה זו מתוך התבוננות בחיי יושבי המדבר בימינו.

 

מעבודתי רבת השנים עם יושבי מדבריות העולם, כיועץ בנושא פיתוח מקורות מי תהום, הגעתי למסקנה שפירוש המילה 'מקושש עצים' הוא חיתוך עץ למקלוני קש. המקלונים הללו דרושים לבדואים ודומיהם על מנת להחיות את האש מהגחלים של המדורה.

ברוב המקרים אלו הם הבדואים הזכרים היושבים סביב המדורה ואילו הנשים עומדות עליהם לשרתם. בעת עמידתן הן מחזיקות פיסת עץ שממנה הן חותכת קיסמי עץ דקים. עם תום הסעודה הגברים פונים לאוהלים שלהם ואילו הנשים מכסות את הגחלים באפר (רמץ). לפני שהגברים מתכנסים שוב לארוחה הנשים מסירות את הרמץ ושמות את הקש (קסמי העץ הדקים) שהן קוששו על שרידי הגחלים ומנפנפות במניפות עשויות בד או עור עד שהקש מתלקח ועליו הן מפזרות ענפי עץ דקים ועליהם גזרי עץ עבים יותר.

ניתן להסיק מכאן שחטאו של המקושש במדבר בשבת היה לא של איסוף עצים אלא של הכנת מדורה, ולכן דינו היה סקילה.