המילה" חודש" מציינת התחדשות. ההתחדשות של הירח היא רק מנקודת המבט שלנו, מן הארץ, ובכל זאת, ראשי חודשים נקבעים על פי נקודת מבט זו.

 

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה (שמות י"ב, ב)

המילה ‘חודש’ מציינת התחדשות, ורק הירח ‘מתחדש’. ההתחדשות של הירח היא, כמובן, רק מנקודת המבט שלנו! במבט מן החלל, מכיוון השמש, הירח תמיד מואר במלואו, ובמבט מן הארץ בזמן הליקוי, הירח חלף על פני השמש וכולו חשוך!                       

השמש, לעומת זאת, לא מתחדשת גם מנקודת המבט שלנו, והיא זורחת תמיד במילואה!

לכן, אין באמת בטבע על פני הארץ, ‘חודש שמשי’ (שהוא רק חלוקת השנה ל-12), כשם שאין באמת ‘שנת ירח’ (שהיא רק הכפלת ‘חודש ירחי’ ב-12). בטבע שלנו יש רק ‘חודש ירחי’, בו משלים הירח הקפה אחת סביב הארץ, ו’שנה שמשית’, בה משלימה הארץ הקפה אחת סביב השמש.

כל זה מסביר לנו בדיוק מדוע הדגישה התורה במצווה הראשונה בה נצטוו בני ישראל לקראת יציאת מצרים – “החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה” (שמות י”ב, ב) – “לכם… לכם”, מנקודת מבטכם על פני הארץ!

כאן גם היסוד לקביעה המפורסמת, ודווקא מפי משה שקיבל תורה מפי ה’ ‘מן השמים’ והורה את מצוותיה לבני ישראל ‘על הארץ’ – “לא בשמים היא … כי קרוב אליך הדבר מאד…”! (דברים ל’, יב-יד) – כי רק המבט מן הארץ קובע את סדרי הלוח ואת גדרי המצוות!

מכאן גם הבנה מדויקת יותר בסיפור קידוש החודש על ידי רבן גמליאל (ראש השנה כה ע”א) – במבט ‘שמימי’ באמת אי אפשר לראות ירח מהחודש הקודם בשחרית במזרח, וירח מתחדש בערבית במערב באותו היום, כי הפער הוא של יום וחצי לפחות, אלא שרבן גמליאל, מן המבט הארצי הבדוק, התעלם מהעדות המוטעית לגבי הבוקר, וקיבל רק את עדותם על הירח החדש בערב, ואכן כך פירש הרמב”ם (הל’ קידוש החודש פרק ב’, ו).

בבוקר יום ראשון כ”ט בסיון התש”ף (21.6.20; היום הארוך בשנת החמה!), התרחש מצג שמימי די נדיר, בו ניתן לראות (בהגנה מספיקה לעיניים), ואף לצלם, ליקוי חמה חלקי, שפירושו הוא שהירח חלף על פני השמש, וראינו בדיוק את השעה (08.30 בבוקר לפי שעון ישראל) בה חצה הירח את ה’קו’ בין הארץ לבין השמש, ובכך נסתיים ‘חודש ירחי’, והחל ‘חודש ירחי חדש’, במבט שמימי, שבדרך כלל לא ניתן לראותו מן הארץ – לרוב מתרחש המעבר לא בדיוק על ה’קו’ המדויק בין הארץ לשמש, ודי בפער קטן לצד זה או אחר, כך שלא נוכל לראות דבר.

גם בימים אלה, כאשר יכולנו לראות את הירח חולף על פני השמש, לא השתנה דבר על פני הארץ, כי לוח החודשים הירחי לא נקבע לפי המבט השמימי, אלא לפי המבט הארצי. בכל זאת, ראש החודש הנוכחי בלוח העברי נמשך יומיים, וכך מתאפשר לציין את היום האחרון לחודש הקודם (ל’ בסיון התש”ף; 22.6.20) כראש החודש מנקודת המבט השמשית, בעוד היום שאחריו הוא באמת ראש החודש מנקודת המבט הארצית.

לפי ההיגיון הזה היה ברור וצפוי, שנוכל לראות את הירח המתחדש אחרי השקיעה, בין יום שני ליום שלישי (מ-20.15 לפי שעון ישראל), ולכן הלכתי לצפות וביקשתי לצלם את הירח המתחדש לנגד עינינו – יום וחצי בדיוק אחרי המעבר השמימי.

לפניכם צילום (מהמרשתת) של מעבר הירח על פני השמש בזמן הליקוי במבט השמימי, ומצד שני, צילום של הירח המתחדש במבט הארצי – ראש חודש לפי התורה וההלכה!    

 Photo: AFP

 צילום: אפי וייס