ישועה מתוך צרה
נמצאו 19 תוצאות חיפוש
יענך ה' ביום צרה" (מזמור כ') - מסעו" של מזמור מירושלים למצרים
ד"ר יושי פרג'וןתאריך פרסום: תשע | | שעה ו- 13 דקות
מזמור כ' שבספר תהלים מוכר היטב לכולנו מתפילת ימות החול. עם זאת, מעטים נתנו את דעתם לשאלה במה עוסק המזמור. מיהו אותו אדם עליו אנו מתפללים: "יענך ה' ביום צרה", מהי ה"צרה", ומהו הלקח הדתי הצפון במזמו? בנוסף ניתן את דעתנו לשאלה כיצד ייתכן שמזמור אלילי בתכלית, אך כמעט זהה לחלוטין למזמורנו, נמצא בחפירות ארכיאולוגיות בעיר יב שבמצרים?
הצרה מצמיחה את הישועה
הרב משה כהןמזמור למרדכי ולאסתר
חנן פורתמדוע באה צרה?
חנן פורת | שעה ו- 7 דקותמדוע באה הצרה ומה תפקידה? עיון במזמור סו מגלה כי הצרה לא רק מניעה לתפילה אלא יש לה תפקיד עצמאי עקרוני ומהותי
המזמור שלא נגמר
נתנאל שפיגלשוב והושע!
נתנאל שפיגלבלי תקווה
נתנאל שפיגלשירו לה' שיר חדש
ד"ר ירחמיאל ברגמןתהלים ק"ז - מתן על הפרק
ד"ר נאוה כהןמזמור ק"ז בתהילים, הפותח את החלק החמישי של הספר לפי חלוקת המסורה, הוא מזמור גאולה הנאמר ע"י עדות המזרח בפסח, ותוקן ע"י הרבנות הראשית בראשותם של הרב הרצוג והרב עוזיאל להיאמר בפתיחת תפילות ליל יום העצמאות. גוף המזמור כולל שני חלקים מרכזיים. חלק א' (ד-לב) מתאר סדרה של ארבע צרות, תשועות גאולות והודיות. חלק ב' (לג –מא) מתאר את כוחו של ה' להפוך מציאויות.
בדף הלימוד שלפניכם תמצאו חלוקה של המזמור, שאלות מנחות ללימוד ועיון ומגוון הרחבות והעמקות ממקורות שונים.
ארבעה בצרה
ד"ר נאוה כהןגילוי מתוך משבר
הרב אורי שרקיתהילים ל' - שיר חנוכת הבית - חלק א
ד"ר יושי פרג'ון | 52 דקותבשיעור זה נתחיל ללמוד את מזמור ל' בתהילים שעוסק באדם שנושע מצרה ומודה לה'. נלמד תחילה את גוף המזמור ולאחר מכן (בשיעור השלישי) נעסוק בקשר של הכותרת למזמור. במהלך לימוד המזמור נתוודע לסגנון ספר תהילים שמתבטא בצורה כללית ולעיתים קרובות המילים והביטויים שבו מכילים בתוכם מספר משמעויות שצירופן יביא למשמעות הכוללת של הפסוק. בפתיחת המזמור המשורר מודיע שהוא ירומם את ה' משום שה' הרים אותו מתחתית הבור, מעולם המתים שהיה בדרכו אליו.
תהילים ל' - שיר חנוכת הבית - חלק ב
ד"ר יושי פרג'ון | 46 דקותבתחילת המזמור המשורר מצהיר שהוא יהלל את ה' ולאחר מכן הוא פונה לחסידי ה' ואומר שגם הם צריכים להלל את ה' - אך לא בגלל המקרה הפרטי שלו אלא בגלל שהמקרה שלו מלמד על משהו כללי יותר. המשורר מספר שכאשר הוא היה בשלוה הייתה לו האשליה שהוא לא ימוט לעולם אך אז הגיעה צרתו והוא גילה שהוא חי רק ברצון ה' ואם ה' יכעס עליו הוא עלול למות. בעת צרתו גילה שכדי לא להגיע לשאול - לעולם המתים - יש להלל את ה' ולהכיר בכך שהוא חי בזכותו. משום כך, הוא אומר לחסידי ה' להלל את ה' כי מה שקרה לו עלול לקרות גם להם. באופן מכוון המשורר מתאר את צרתו בצורה כללית, ולא אומר בצורה מובהקת האם צרתו הייתה מחלה או אויבים, כדי שתתאים לאנשים שונים ולמקרים שונים.
תהילים ל' - שיר חנוכת הבית - חלק ג
ד"ר יושי פרג'ון | 56 דקותבשיעור נסיים ללמוד את המזמור ולאחר מכן נעסוק ביחס בין הכותרת למזמור עצמו. המשורר אומר שאין "רווח" לה' מירידתו לשאול שהרי רק אנשים חיים מודים לה' ומסיים בכך שהוא יודה לו לעולם. המזמור מלמד אותנו שהבעיה המרכזית של האדם היא שהוא שוכח להתפלל ולהודות לה'. המשורר אומר שהוא למד לקח שכדי שאדם יישאר בשלווה הוא צריך להכיר תודה לה' שנתן לו את השלווה והבנה זו גורמת לו לא להסתפק בהודיה שלו עצמו אלא ללמד את כולם שהם צריכים להלל את ה'. הכותרת נראית לכאורה לא קשורה למזמור שאינו עוסק בחנוכת בית - לא של בית המקדש ולא של דוד. נציע שמדובר במזמור שנכתב כדי לומר בחנוכת בית שבה לאדם יש תחושת הצלחה ושלוה שיש חשש שהוא ישכח שהצלחתו היא מה'. כאשר אנו אומרים את המזמור בחנוכה, חג שהציונות ניסתה להעלים ממנו את ניסי ה', אנו נזכרים שהניצחון בחנוכה וגם בימינו הוא מאת ה'.
כאיל תערג על אפיקי מים- תהילים מ"ב-מ"ג
יעל שלוסברגתאריך פרסום: תשע"ג | | שעה ו- 4 דקות
בשיעור נעיין בפרקים מ"ב-מ"ג שהם למעשה מזמור אחד. נעיין במזמור ונתמקד במילים הקשות ובבעיות העולות מקריאת המזמור ומתוך כך נעמוד על משמעותו. נראה שהוא עוסק באדם העורג, כלומר צועק, כמו איילת הצועקת בעת צרה, צעקה של הלב, שבאה מהאדם לאלוקיו, שהיא יכולה להפוך דין לחסד ולהוביל את האדם מעמידה של צעקה כואבת לתפילה מתוך שמחה.
להושיט יד מהתהום
הרב ד"ר בני לאוהעלייה מטיט הַיָּוֵן
הרב ד"ר בני לאווידוי ותשובה במזמורי ההלל
עמוס חכםבשעה שהמשורר מהלל את ה' על הישועה, הוא מתאר את גודל הצרה שהיה נתון בה, ואת דברי זעקותיו הרבות שזעק. ועל ידי תיאור גודל הצרה שעברה מתגברים בלב המשורר רגשות התודה לה' על גודל הישועה.
עקרון ההשגחה
הרב אלקנה שרלו