ארבעה בצרה

מזמור ק"ז בתהילים, הפותח את החלק החמישי של הספר לפי חלוקת המסורה, הוא מזמור גאולה הנאמר ע"י עדות המזרח בפסח, ותוקן ע"י הרבנות הראשית בראשותם של הרב הרצוג והרב עוזיאל להיאמר בפתיחת תפילות ליל יום העצמאות. מסגרת המזמור מורכבת משלושה פסוקי מבוא (א-ג) ומשני פסוקי חתימה (מב-מג). גוף המזמור כולל שני חלקים מרכזיים. חלק א' (ד-לב) מתאר סדרה של ארבע צרות, תשועות גאולות והודיות. חלק ב' (לג –מא) מתאר את כוחו של ה' להפוך מציאויות.

א. עיינו בגמ' בברכות נד ע"ב:

אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכין להודות - יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים, ויצא. יורדי הים מנלן - דכתיב: יורדי הים באניות וגו' המה ראו מעשי ה', ואומר: ויעמד רוח סערה יעלו שמים ירדו תהומות, ואומר: יחוגו וינועו כשכור, ואומר: ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקתיהם יוציאם, ואומר: יקם סערה לדממה, ואומר: וישמחו כי ישתקו, ואומר: יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם. הולכי מדברות מנלן - דכתיב: תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו ויצעקו אל ה' וידריכם בדרך ישרה, יודו לה' חסדו. מי שחלה ונתרפא - דכתיב: אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו כל אכל תתעב נפשם וגו', ויזעקו אל ה' בצר להם וגו', ישלח דברו וירפאם וגו', יודו לה' חסדו. מי שהיה חבוש בבית האסורין, מנלן? - דכתיב: ישבי חשך וצלמות וגו', כי המרו אמרי אל וגו', ואומר: ויכנע בעמל לבם וגו', ואומר: ויזעקו אל ה' בצר להם, ואומר: יוציאם מחשך וצלמות וגו', ואומר: יודו לה' חסדו.

1. כיצד קביעה זו מחלקת את חלקו הראשון של המזמור לארבעה חלקים.

2. עיינו במזמור ומצאו את הסימוכין לחלוקה.

3. עמדו על הצרות ועל העונשים/אסונות שבאים בעקבותיהם ובססו את הטענה על פיה ארבעת הצרות המופיעות במזמור מקיפות את כל סוגי הצרות.

ב. לארבעת הבתים העוסקים בקבוצות השונות יש מבנה זהה. עיון נוסף בצרה ובקריאה לה' מחדד את ההבדלים ביניהם.

1. מה המשותף להולכי מדבריות (ד-ט)  ויורדי הים (כג-לב)? בדקו את סוג הצרה, את שלביה, ממה היא נבעה ומה היא צורת הקריאה לה'.

2. מה המשותף לאסירים (י-טז) ולחולים (יז-כב)? בדקו את סוג הצרה, את שלביה, ממה היא נבעה ומה היא צורת הקריאה לה'.

3. מהי משמעות החלוקה?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"