מדרש
נמצאו 33 תוצאות חיפוש
מדרשי התורה במזמורי תהלים
הרב פרופ' יהודה ברנדסתאריך פרסום: תשסד | | שעה ו- 7 דקות
בשיעור זה נטען שדרישת פסוקי התורה אינה המצאה של חז"ל ואינה מאוחרת לפירוש על דרך הפשט אלא זו דרך מקורית שלפיה פירשו את התורה, כבר בתנ"ך עצמו, החל מספר דברים והלאה. נעיין במדרשים שבמזמורי תהילים העוסקים ביציאת מצרים ומתוך כך נראה שמאז ומעולם, לצד קריאה בסיפורי יציאת מצרים בשמות, היו מספרים מדרשים על יציאת מצרים. נראה שמוטיבים שאנו מכירים ממדרשי חז"ל מופיעים כבר במזמורי תהילים. חז"ל התבססו עליהם והרחיבו אותם.
ראב"ע ורמב"ן - שתי גישות לאגדת חז"ל
פרופ' יהונתן יעקבסתאריך פרסום: תשע | | שעה
גישתם של אבן עזרא ורמב"ן לאגדות חז"ל שונה לגמרי. דרך מאורעות חיי פרשנינו הראשונים ניתן להסביר את גישתם ולהבין היכן עמדו ביחס למדרשי האגדה של חז"ל.
מדרשי התורה בתהילים
הרב פרופ' יהודה ברנדסצדקה תציל ממוות
צוות אתר דעתמדוע מתו מחלון וכליון?
הרב אורי שרקישיר השירים רבה כפירוש לשיר השירים
אחינעם יעקבסתאריך פרסום: תשעז | |
זמנו ומקום חיבורו של שיר השירים רבה אשר נכתב בארץ ישראל שלאחר החורבן, מעלה את שאלת האהבה בין הקב"ה לעם ישראל בעולם ללא מקדש, ובמציאות של גלות וחורבן. האם קיימת האהבה בין הדוד לרעיה גם במציאות זאת? ואם כן, היכן ניתן לגלות אותה? קריאתם של חז"ל את פסוקי שיר השירים מרגשת ומעודדת, ומלמדת אותנו אמונה ואהבה.
אכילה ושתיה כמשל
הרב יהושע ויצמןבשבח הסבלנות
הרב יהושע ויצמןמקום המקדש
נתנאל שפיגללהבנת מדרשו של מקרא
עמוס חכםכיצד יש להבין את ספרות המדרש החז"לית? לעיתים אנו נתקלים במדרשים ומתקשים להבין מדוע חכמים הגיעו לפרשנות כזו. במאמר נציג גישות שונות להסברת מקומו של המדרש בהשוואה לפשט התורה. בסופו של דבר נשלב בין שתי דעות מקבילות: התורה היא שירה שמכילה בתוכה פרצה לשירה רחבה יותר, כך שהתורה שבכתב כוללת את התורה בשלמותה, את התורה שבכתב ואת התורה שבעל פה, הדורשת את התורה שבכתב.
מתחילים מחדש
דניאל שרשבסקי"וסבותי אני" - הסיבוב של קהלת והמהפך של המדרש
ד"ר יונתן פיינטוךתאריך פרסום: תשעח | | 59 דקות
לכאורה, קהלת מביע בפרק תסכול נחרץ מהעמל ומהעבודה, אך חז"ל מזהים בפרק דיאלוג פנימי בין שני קולות הפוכים בתוכו. בשיעור נלמד את מדרש חז"ל שמציג את הדיאלוג שבתוך קהלת והופך את מסקנתו על פיה, ונביא מדרשים נוספים שמציעים גישות שונות ביחס לעמל.
רבי ינאי לומד את מזמור ל"ד
יעל שלוסברגתאריך פרסום: תשעח | | 59 דקות
השיעור יעסוק בתהילים ל"ד מתוך זוית הראיה של רבי ינאי המתקשה בהבנת הפשט של הפסוקים הידועים "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב / נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה...". נפתח בהיכרות עם דמותו של רבי ינאי כפי שהיא באה לידי ביטוי בויקרא רבה ולאחר מכן נעבור למדרש נוסף, המציג את הקושי שיש לרבי ינאי 'לפשוט את המקראות' בתהילים ל"ד. פגישה של רבי ינאי עם רוכל מציגה אופציה נוספת לקריאת הפרק. מתוך עיון במבנה הפרק ננסה להבין את האופן בו קרא רבי ינאי את הפרק ואת הפתרון המוצג ע"י הרוכל.
על המקום
הרב יעקב מדן'אנכי'
חן שמואל שמידמןשיטות ושיטתיות בפירוש רמב"ן לתורה
מרים סקרלץתאריך פרסום: תשע"ז | |
פירוש רמב"ן לתורה הוא פירוש עשיר ומגוון, יש בו ביאורים לשוניים וספרותיים, התייחסות למדרשי אגדה והלכה, פרשנות על דרך הרמז והסוד. משולבים בו עניינים של ריאליה, פולמוס דתי, פילוסופיה, חינוך ומוסר. כל אחד מפירושיו הבודדים ראוי לתשומת לב רבה וללימוד מעמיק ומדוקדק. בשיעור זה נציג שיטות פרשנות כוללות הבאות לידי ביטוי במהלך פירושו של רמב"ן: פרשנות הפשט של רמב"ן ויחסו אל המדרש, פרשנותו על דרך ה'רמז לעתיד' ושילוב פרשנות הסוד, התמודדותו השיטתית עם הסדר והמבנה בתורה ויחסו לסוגיות תיאולוגיות ומוסריות. הכרות עם השיטה הרחבה ועם המונחים העקביים המשמשים בה יסייעו ללומד ולמלמד להבין ביתר דיוק ובהירות גם את הפירושים הבודדים של פרשן חשוב זה.
משמעות השם ירושלים
הרב יצחק לויכחלק מסדרת שיעורים על ירושלים המקראית, עוסק הרב יצחק לוי בשם העיר "ירושלים" - במדרשי חז"ל, בפרשנות המסורתית, במקורות חיצוניים ובמחקר המודרני. אגב כך בוחן הרב יצחק לוי את היחס בין שני חלקי השם - "יראה" ו"שלום", ועומד מתוך כך על אופייה של העיר. השיעור עוסק בהבנות השונות למשמעות שמה של העיר, דרך עיון בפרשיות בהם נפגש אברהם עם ירושלים.
ירושלים בתקופת הכיבוש וההתנחלות (ג)
הרב יצחק לוישיעור זה, החותם את השיעורים על ירושלים בתקופת הכיבוש וההתנחלות, דן בתיאור הגבול בין בנימין ליהודה בחז"ל ובמשמעויותיו, וכן בשאלה מדוע לא כבשו בני ישראל את ירושלים עד ימי דוד.
מלכות דוד בירושלים (ה) - פועלו של דוד למען המקדש (ב)
הרב יצחק לוישיעורים אלו חותמים את השיעורים על ירושלים בימי דוד בדיון על פועלו של דוד למען בניין המקדש. טענתנו העיקרית היא שבית המקדש הראשון נבנה על ידי שני מלכים - דוד ושלמה. נשמת הבניין - היוזמה, חיפוש המקום ומציאתו, קניינו ובניין מזבח במקום, התכנון והכנת חומרים, בעלי מלאכה, משמרות ומעמדות - את כל אלו עשה דוד, ומחז"ל נראה כי יש גם דברים מעשיים שדוד עשאם בעצמו.
מדרש אגדה - התעלמות מקריאת הפסוקים?
ד"ר יונתן פיינטוךתאריך פרסום: תשעט | |
במבט ראשון נראים מדרשים רבים כמנותקים מהפסוקים ומקריאתם הפשוטה. האמנם כך?
באמצעות לימוד מדרשים שונים נראה כי יש במדרשים הצעה לקריאה מיוחדת של הפסוקים שאמנם שונה מהקריאה שלנו, אך אינה מתעלמת מהם, ואינה מנותקת מהם.השמש, הירח וקרבן חטאת של ראש חודש - פרשנות פילוסופית כפשט
על תפקיד האדם בתיקון העולם
ד"ר שמואל ויגודהתאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 11 דקות
חז"ל בגמרא קושרים בין התעטות הירח הנלמדת, לשיטתם, מתיאור בריאת המאורות, ובין הגדרת קרבן חטאת של ראש חודש כקרבן "לחטאת לה' ". בשיעור נלמד את פרשנותו של לוינס לדברי חז"ל, ונברר את המסר העולה מדבריהם, לדעתו, העוסק בתפקידו של האדם בתהליך תיקון העולם.
'והארץ היתה תהו ובהו' – שלוש קריאות במדרש
יעל שלוסברגתאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 5 דקות
את הפסוקים הראשונים בספר בראשית המתארים הוויה קוסמית של טרום בריאה קורא המדרש קריאה היסטורית, אוניברסאלית ולאומית. קריאה מעין זו מציבה את האדם במרכז ושואלת שאלות של מוסר ומשמעות המונחות בתשתית הבריאה עוד בטרם נברא האדם. בשיעור נצביע על שלוש הקריאות שמציע המדרש לפסוקים המוכרים כל כך, נעמוד על המשמעויות העולות מכל אחת מהקריאות ונתייחס לדרך הפרשנות הייחודית שהוא מציע.
חגיגה ציונית
דניאל שרשבסקיריקוד האדם והטבע
דניאל שרשבסקייוסף בבית פוטיפר
דניאל שרשבסקילישון עם חרב ביד
ד"ר יכין אפשטייןרק אמת מוחלטת
ד"ר יכין אפשטייןפתיחה למדרשי בראשית
דניאל שרשבסקיגוף ונפש - שותפים או נאבקים?
הרב יהושע ויצמן | 29 דקותהמילים "נפש כי תחטא" חוזרות בפרשת הקרבנות. הביטוי "נפש" כולל בתוכו את הגוף ואת הנשמה גם יחד, כאשר השילוב של שניהם הוא שיוצר את המציאות של הבחירה החופשית והאפשרות לחטוא. חז"ל דורשים על הפסוק הזה שתי דרשות מהן ניתן ללמוד תפיסות שונות על היחס בין הגוף לנשמה.
הילד השני
הרב יהושע ויצמן | 28 דקות"רָאִיתִי אֶת כָּל הַחַיִּים הַמְהַלְּכִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר יַעֲמֹד תַּחְתָּיו" (טו) אומר קהלת. בשיעור נלמד שלוש דרכים שונות בהן ניתן להבין את הפסוקים, כאשר המפתח להבנה הוא הבנת משמעות הביטוי "הילד השני". נראה כי על פי הפשט, הפסוקים ממשיכים את תיאור הייאוש של קהלת; על פי מדרש אחד של חז"ל, עוסקים הפסוקים ביצר הטוב וביצר הרע; ואילו על פי מדרש אחר, דווקא יוסף הוא המתואר כאן.
גילוי הקדושה במציאות
הרב יהושע ויצמן | 36 דקותבשיעור נלמד שני מדרשים על הפסוק "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ" (ז), העוסקים בהשפעת הקדושה על החול. על פי מדרש אחד הפסוק מדבר על השפעת התורה על לומדיה, ועל פי המדרש השני הפסוק מגיב לחטא המרגלים ומפרט את מעלת ארץ ישראל שמעלה גם את החומר לדרגת קדושה.
בעצלתיים ובשפלות ידיים
הרב יהושע ויצמן | 40 דקותנלמד שלוש דרשות שונות לפסוק "בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם יִדְלֹף הַבָּיִת" (יח) ונראה כי כל דרשה מקשרת את הפסוק לסיטואציה שונה. בדרשה הראשונה נברר מתי עצלנות יכולה להיות חיובית, ובדרשות האחרות נסביר מהו החידוש של המדרש ומה הוא מלמד אותנו לגבי אחריותו של האדם על מעשיו.
שמח בחור בילדותך?
הרב יהושע ויצמן | 23 דקות"שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבֶּךָ וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט" (ט) - בשיעור נלמד איזו הבנה של הפסוק כמעט וגרמה לחז"ל לגנוז את הספר ואיזו הבנה מחודשת מנעה מעשה זה. בנוסף, נברר בעזרת המשלים השונים המובאים במדרש קהלת-רבה מהו המסר העולה מפסוק זה.