נלמד שלוש דרשות שונות לפסוק "בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם יִדְלֹף הַבָּיִת" (יח) ונראה כי  כל דרשה מקשרת את הפסוק לסיטואציה שונה. בדרשה הראשונה נברר מתי עצלנות יכולה להיות חיובית, ובדרשות האחרות נסביר מהו החידוש של המדרש ומה הוא מלמד אותנו לגבי אחריותו של האדם על מעשיו.