פתיחה למדרשי בראשית

פרקנו, פרק ח' במשלי, זוכה למקום של כבוד בעולם המדרש. המדרש לספר בראשית, מדרש 'בראשית רבה' בחר בפסוקים המשעשעים שבפרקנו כדי לפתוח בהם את קובץ הדרשות על ספר בראשית:

"ר' אושעיא פתח: "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים" (משלי ח', ל)..." (בראשית רבה פרשה א)

הדרשה פותחת בהצעות שונות להבנת המילה 'אמון'. בהמשך מובאת דעה שאמון פירושה 'אומן'. וכך החוכמה, שבמדרש היא התורה, מתוארת ככלי אומנותו של הקב"ה, האמצעי לבריאת העולם:

"בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין ואינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעתו אלא דיפטראות ופינקסות יש לו לידע היאך הוא עושה חדרים ופשפשים, כך היה הקדוש ברוך הוא מביט בתורה ובורא העולם…"

מדוע בחר הדרשן בפסוק זה, מדוע הוא הראוי לעמוד בראש קובץ הדרשות הגדול על ספר בראשית? ראשית, הרעיון שהתורה קדמה לעולם הוא רעיון מכונן בעולמם של חז"ל. התורה היא יסוד העולם כולו. אך ייתכן שהבחירה לפתוח קובץ מדרשי בפרק ח' במשלי רומזת לחוויית עומק בעולם המדרשי. ראו את הפסוקים:

"וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת. מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת בְּנֵי אָדָם" (ל-לא).

החכמה משחקת ומשתעשעת. היא משחקת לפני האל ומשתעשעת עם בני אדם. מהו אותו שעשוע של החוכמה עם בני אדם? אולי הדרשן שבחר להציב את השעשוע בראש הספר, בא לרמוז למעשה המדרשי עצמו? אולי היכולת הוירטואוזית של הדרשנים המתגלה לאורך מדרש בראשית רבה, היא השעשוע של החוכמה עם בני אדם? כמה יפה לחשוב על בית המדרש כמגרש משחקים, מגרש שבו יושבים החכמים ומשחקים במילים. אין לך משחק רציני מזה, אין לך משחק משעשע מזה.

באדיבות אתר 929