מדרשי התורה בתהילים

מדרשי התורה הם קדומים ביותר ונמצאים כבר בתנ"ך עצמו - ספר תהילים דורש את סיפור יציאת מצרים במזמורים ס"ו ו-ס"ח. דורש, דהיינו מספר את הסיפור בצורה שונה מכפי שהוא כתוב לפני כן כדי להפיק ממנו את המסר החינוכי.

דרשה כזו נמצאת כבר בשירת דבורה: "ארץ רעשה גם שמים נטפו" (שופטים ה', ד), ומשורר תהילים במזמור ס"ח דורש את שירת דבורה: "ארץ רעשה אף שמים נטפו" (ס"ח, ט). שניהם, דבורה הנביאה ומשורר תהילים, מספרים את סיפור יציאת מצרים בצורה שאיננה כתובה במקור בספר שמות. הם עושים זאת כדי להפיק ממנו את המסר החינוכי - שינוי סדרי הטבע והנפלאות שאלוקים עושה לעמו כדי להושיעו.

בדומה לכך, גם במזמור ס"ו משורר תהילים דורש את סיפור יציאת מצרים: "הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו" (ס"ו, ו). המסר שהמשורר מפיק מסיפור יציאת מצרים במזמור ס"ו הוא השגחת ה' על בני האדם, "נורא עלילה על בני אדם" (שם, ה). המשורר מעניק פרשנות לטעם הירידה למצרים: "כי בחנתנו א-להים צרפתנו כצרף כסף" (שם, י). יציאת מצרים איננה מוצגת בתורה דווקא כבחינה של עם ישראל, והצגתה כך על ידי המשורר היא למעשה הענקת פרשנות, דרשה, לאמור בתורה.

עוד על אותו עניין ניתן לשמוע בשיעורו של הרב ישעיהו הדרי

סוכם ונערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך

לשמיעת השיעור המלא