חגיגה ציונית

"מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל" אומר המשורר בפסוק ז. מדוע דווקא מציון? הפרשנים יסבירו: מפני ששם מקום השכינה.

המדרש בוחר למקם את הפסוק שלנו בתוך סדרת פסוקים שכולם מזכירים את ציון. כמו במדרשים נוספים עצם האיסוף של פסוקים שונים והעמדתם זה לצד זה מייצר חוויה חדשה בקריאת כל פסוק.

"אמר ר' לוי: כל טובות וברכות ונחמות שהקב"ה עתיד ליתן לישראל אינן אלא מציון

ישועה מציון שנאמר (תהילים י"ד, ז): "מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעֻת יִשְׂרָאֵל"

עוז מציון שנאמר (תהילים ק"י, ב): "מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן"

ברכה מציון שנאמר (תהילים קל"ד, ג): "יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן"

שופר מציון שנאמר (יואל ב', א): "תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן"

טל וברכה וחיים מציון שנאמר (תהילים קל"ג, ג): "כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה ה' וגו'"

תורה מציון שנאמר (ישעיה ב', ג): "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה"

עזרה וסיוע מציון שנאמר (תהילים כ', ג): "יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ""

(ויקרא רבה, פרשת קדושים פרשה כד)

המדרש מציג לפנינו שבעה פסוקים שבכל אחד מהם ציון מתוארת כמרכז של התרחשות. במדרשים מעין זה, לא דרשת הפסוק היא העיקר, אלא ההעצמה של כל פסוק על ידי חבריו. כאשר הפסוק מופרד ממקורו ומוצב מחדש בתוך החגיגה הציונית שבמדרש, הוא מקבל הדגשה חדשה, עוצמה חדשה. כך הופך אזכור די אגבי של ציון לאזכור מהדהד, לקול חזק במקהלה ששרה את שיר ציון.

באדיבות אתר 929