מגילת איכה

נמצאו 39 תוצאות חיפוש

  1. הקדמה למגילת איכה

    הרב יעקב מדן | 33 דקות

    חז"ל קבעו כי ירמיהו כתב את מגילת איכה. האם ניתן למצוא הקבלות בין ספר ירמיהו למגילת הקינות? בשיעור זה נתמקד בפירושו של פרק כ"ו בספר ירמיהו העוסק בכתיבת מגילת הקינות. דרך פרק זה נדון במשמעות הייחודית של כתיבת ספר קינות ולא מגילה בלבד.

  2. ישעיה פרק א' - הפטרת שבת חזון

    הרב אוריאל עיטם

    תאריך פרסום: תשעא | |

    מה באה הנבואה לבשר לנו? ע"י לימוד הנבואה הפותחת את ספר ישעיהו ננסה למצוא את המסר אותו רוצה הנביא ללמדנו .

  3. בין המקונן ובת-ציון באיכה

    הרב ד"ר יהושע ברמן

    תאריך פרסום: תשעב | |

    את מגילת איכה ניתן לקרוא כדרמה, שבה מופיעות שתי דמויות: המקונן, ובת-ציון. בשיעור זה נראה, כיצד המקונן מסייע לבת-ציון לעכל את מה שקרה לה, ומוביל אותה במסע של שיקום רוחני.

  4. מגילת איכה והקינות

    הרבנית נורית פריד

    תאריך פרסום: תשעב | |

    פיוטי תשעה באב קרויים בשם 'קינות' כשמה של מגילת איכה בתלמוד. בשיעור ננתח מספר קינות הנאמרות בתשעה באב, ונדגיש את הקשר ביניהן לפסוקי מגילת איכה ולמדרשי חז"ל עליהם.

  5. הפטרת דברים - שבת חזון: אבלות ותשובה

    הרב משה ליכטנשטיין

    המילה"איכה" המופיעה בהפטרה מקשרת אותה למגילת איכה, הנקראת בתשעה באב. האם מגילת איכה היא מגילת תוכחות, שמטרתה להחזיר בתשובה? או שהיא מגילת קינות המבטאת אבלות על החורבן? אותה שאלה נשאלת לגבי ההפטרה של שבת חזון - האם עיקר ההפטרה הוא אבלות או תוכחות?

  6. משמעות שם המגילה "איכה"

    הרב יהושע שפירא

  7. המקונן ובת ציון - עיון בפרק א' ממגילת איכה

    הרב ד"ר יהושע ברמן

    את מגילת איכה יש לקרוא כדרמה בה מופיעות בעיקר שתי דמויות: המקונן ובת ציון, דמות אנושית המייצגת את תושבי ירושלים שחוו את החורבן. כפי שנראה, מטרתו של המקונן הוא לסייע לבת ציון לעכל את שקרה ולהוביל אותה במסע של שיקום רוחני. במאמר זה נבחן עניין זה בעיקר סביב פרק א. 

  8. כתיבת מגילת איכה

    מדרש לקח טוב

  9. מגילת הייסורים והאמונה

    ד"ר יעל ציגלר

    התמונה המיוסרת של הסבל האנושי המזעזע, המוצגת במגילה באופן חי ומוחשי, רומזת שלספר אין הסברים פשוטים לסבל האנושי. המגילה מציגה תמונה מורכבת, של אמונה עמוקה בצדקתו של האל, למרות הסבל הגדול שמקורו אף הוא באל.

  10. קינת היחיד וקינת הציבור במגילת איכה

    הרב ישעיהו הדרי

    נעין במבנה הקינות במגילת איכה, וברקע ההיסטורי העומד מאחרי כל אחת מהקינות. נתעכב במיוחד על פרק ג, המיוחד בהיותו קינה של האדם היחיד. חורבן המקדש היה אסון לאומי אך גם אסון לכל אדם באופן אישי. הקינה בפרק ג מבטאת את האבל הפרטי, והאדם הפרטי המקונן הופך לפה לאומה כולה.

  11. אשר הוגה ה' ביום חרון אפו

    הרב יובל שרלו | 26 דקות

    בשיעור זה, ננסה להבין את החלוקה בפרק א' בין גוף ראשון לשלישי, ואת תיאור בדידותה של ירושלים. בהמשך, נראה כיצד המתח ביחס לקב"ה מתבטא בשלושה ניגודים: הצדקת הדין על החורבן, בקשת הרחמים מקב"ה ודרישת הנקמה בגויים שביצעו בפועל את החורבן.

     

  12. מגילת הספר

    פרופ' יהודה איזנברג - אתר דעת

  13. מוסר הייסורים

    הרב אליעזר קשתיאל

  14. תגובת המקונן לאסון

    פרופ' יהודה איזנברג - אתר דעת

  15. השלב הראשון בהתמודדות

    הרב יאיר יעקבי

  16. הקינה השניה: חרון אף ה' ביהודה

    ד''ר יחיאל צבי מושקוביץ

  17. הקינה הרביעית: מוראות החורבן וסיבותיו

    ד''ר יחיאל צבי מושקוביץ

  18. איכה מול קינת אִינָנָה

    נתנאל שפיגל

  19. מייאוש לתקווה

    נתנאל שפיגל

  20. התקווה הגדולה

    נתנאל שפיגל

  21. הקינה החמישית: סבלות שארית הפליטה ותפילתם

    ד''ר יחיאל צבי מושקוביץ

  22. מיהו הגבר?

    צוות אתר התנ"ך

  23. זכור ה' מה היה לנו

    מחבר לא ידוע

  24. איכה א-ב - מתן על הפרק

    הרב דוד סבתו

    פרקים א' וב' פותחים את מגילת איכה, המורכבת מקינות על ירושלים.

    פרק א' מתאר את מצבה העגום והשפל של ירושלים הבודדה לאחר החורבן, ופרק ב' מתמקד בחורבן עצמו ובשבר העמוק ביחסי העם וה' בעקבותיו, ומתאר אותו בצבעים עזים ובדימויים קשים.

    שני הפרקים בנויים כאקרוסטיכון לפי סדר הא'-ב'.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים ובאורי מילים.

  25. איכה ג-ה - מתן על הפרק

    הרב דוד סבתו

    פרקים ג-ה במגילת איכה שונים זה מזה בסגנונם ובתוכנם.

    בפרק ג מופיעה קינה שאינה פותחת בקריאה 'איכה', ומתוארת מנקודת מבט אישית של המקונן.

    פרק ד עוסק בתיאור המצור והחורבן ועוקב אחרי החמרתם ההדרגתית, ופרק ה, החותם את המגילה, שונה מהותית משאר הפרקים, ובו מופיעה תפילה של העם לה' במצוקתו הגדולה.

    בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים וביאורי מילים.

  26. פירושי ה'בן איש חי' למגילות

    פרופ' מיכאל גרוס

    תאריך פרסום: תשע"ז | |

    הרב יוסף חיים מבגדד היה דרשן מבוקש, פוסק סמכותי ומקובל גדול. הוא גם כתב פירושים למקרא בדרך הפרד"ס, ובין היתר לחמש המגילות. אחרי מבוא קצר על האיש ומבוא קצת יותר ארוך על שיטתו הפרשנית, נציג את גישתו המקורית למגילות באמצעות דוגמאות של ביאוריו, כאשר נתמקד בפירושים וברמזים על מגילת איכה.

     

  27. הפטרות הפורענות והנחמה - עקרונות ומשמעותם

    הרב משה ליכטנשטיין

    תאריך פרסום: תשע"ג | |

    בשיעור נראה מגמות ועקרונות בנבואות נחמה שונות. ננסה להבין את פשר המערכת המשולשת של הפטרות פורענות, נחמה ותשובה. מהי המגמה בנבואות הנחמה של ישעיהו? כיצד מתוארות מערכות היחסים בין האדם למקום? האם גאולה מצריכה בהכרח תשובה? 

  28. הדבר שזעזע את יהויקים

    הרב דוד מנחם

  29. מגילת החורבן

    הרב מנשה וינר | 52 דקות

    מגילת איכה פותחת בתיאור בדידותה של ירושלים וכיצד העמים השכנים, שהיו בני בריתה, בגדו בה. בהמשך מתואר הקושי הגדול של החורבן ושל הסתלקות השכינה. במהלך השיעור ננסה להבין את משמעות התיאור הקשה של אכילת הבנים במצור ונברר האם אכן היה דבר כזה? בנוסף נעמיק את העיון בפרק ג', ונראה כי התיאור הוא אמנם אישי, אך לכל אורך ספר ירמיהו סבלו האישי של הנביא ירמיהו מסמל את סבלו של העם, וכך גם במגילת איכה הנביא מזדהה עם העם לחלוטין.

  30. הכתובת היתה על הקיר

    הרב שי פירון

  31. קינה בשני קולות

    דניאל שרשבסקי

  32. איכה - מבט חדש\ישן על מבנה המגילה ונסיבות כתיבתה

    הרב דוד אסולין

    תאריך פרסום: תשפ"א | |

    כיצד יכול להיות שאיכה בוכה על החורבן אך לא מזכיר אותו? בשיעור נעסוק ברקע שעומד מאחורי כתיבת המגילה. באיזה שלב נכתב כל פרק במגילה? כיצד היא נכתבה? נלמד במקביל נבואות חורבן בספר ירמיהו, ננסה להבין מהי מטרת הקינה ולאיזו נקודה חז"ל מכוונים אותנו לשים במוקד בתשעה באב.

  33. מבנה ורבדי פרשנות במגילת איכה

    ד"ר מרים וייטמן

    תאריך פרסום: תשפ"א | | שעה ו- 5 דקות

    בשיעור נלמד את מבנה המגילה ואת התהליך שעובר הכותב מבדידות לתחושת יחד של עם. נראה שאפשר לקרוא את המגילה מנקודת מבט אחרת ולא רק כקינה. הרב יוסף חיים מבגדד שופך אור על הפסוקים במגילה ונותן להם משמעות חיובית לעתיד לבוא. כיצד מגילת איכה יכולה להיקרא בכל דור ודור באופן המתאים לאותה תקופה?

  34. רוח אפינו משיח ה' - יאשיהו או צדקיהו?

    הרב יעקב מדן | 32 דקות

    קיימת דעה בדברי חז"ל לפיה פרק ד' במגילת איכה נאמר כהספד על מותו של יאשיהו. בשיעור זה ננסה לבסס את הדעה האחרת הטוענת כי ניתן לפרש פרק זה כעוסק בתקופת המצור בימי צדקיהו, וננסה להסביר כיצד ייתכן שצדקיהו מכונה "משיח" בפסוק "רוח אפינו, משיח ה', נלכד בשחיתותם" (איכה ד', כ). בהמשך נדון באגדה על בריחת צדקיהו על ידי מנהרה בתום המצור.

  35. איכה יעיב באפו ה'?

    הרב יובל שרלו | 25 דקות

    הפסוקים הראשונים של פרקנו עוסקים בעומק המשבר שיש בין הקב"ה לישראל מנקודת המבט של כנסת ישראל, 'הרעיה'. לאחר מכן מתארים הפסוקים את יחסו של הקב"ה כלפי ישראל בזמן החורבן. בנוסף, נראה כיצד מתאר המחבר את קריסתם של מוסדות המלוכה, המשפט והנהגת ישראל בעקבות החורבן.

  36. המהפך של מחבר איכה

    הרב יובל שרלו | 25 דקות

    בפתיחת פרק ג', מתאר המחבר את ייסוריו ומכאוביו שהביאו אותו עד לכדי ייאוש עמוק ללא תקווה. לאחר מכן, מתהפכת תפיסתו של המחבר מייאוש עמוק לתפילה לפני הקב"ה לרחמים וגאולה. מהפך זה מלמדנו שלמרות שנראה שהקב"ה מנהיג את העולם במידת הדין, צריכים לזכור כי ישנה הנהגה נוספת והיא של חסד ורחמים.

  37. איכה יועם זהב?

    הרב יובל שרלו | 25 דקות

    פרק ד' במגילת איכה מתחלק לשני נושאים מרכזיים. בחלקו הראשון, מתוארות החוויות הקשות שחוו האנשים בירושלים בעת החורבן. בחלקו השני, מתוארת התנהגותם הנוראה של הכובשים הבבלים. הפרק מסתיים בתחינה שהמצב יתהפך.

  38. קראתי שמך ה' מבור תחתיות – עיון באיכה פרק ג‘

    הרב אורי סמט | 55 דקות

    פרק ג' במגילת איכה הוא ייחודי ושונה. מבחינת המבנה שלו הפרק כתוב באקרוסטיכון משולש (שלושה פסוקים לכל אות בא'-ב') ובכך הוא ארוך פי שלושה משאר פרקי המגילה. מבחינת התוכן אירועי החורבן כמעט ואינם נזכרים במפורש, ובעיקרו מתוארות חוויותיו הקשות של המקונן בגוף יחיד. בשיעור זה נעיין בפרק, נעמוד על זהותו של המקונן ונראה את התהליך שעובר עליו ביחסו להקב"ה.

  39. פרשנות חז“ל לאיכה - מציאת פשר ונחמה מתוך השבר

    אחינעם יעקבס

    תאריך פרסום: תשפא | | 42 דקות

    מגילת איכה נכתבה לאחר חורבן הבית הראשון ותוכנה- קינות אבל על החורבן. בשיעור נתבונן בחיבור 'איכה רבה', שנכתב בארץ ישראל לאחר חורבן הבית השני. נראה כי חז"ל בחרו לדרוש את פסוקי החורבן הראשון גם על אירועי החורבן השני. קריאתם של חכמים היא קריאה קיומית המחפשת פשר, תקווה ונחמה לשבר הגדול, ומוצאת אותו דוקא בתוך פסוקי האבל של איכה, אשר לכאורה אין בהם נחמה.