מהו תוכנה ועניינה של הקינה השניה המובאת בפרקנו?
הקינה השנייה פותחת באף ה' ("איכה יעיב באפו") ומסתיימת באף ה' ("ולא היה ביום אף ה'"), וכל הקינה מספרת מה שעשה חרון אף ה' ביהודה, הנוהג בירושלים וביהודה מנהג אויב, ומבצע את אשר גזר וזמם מימי קדם. הוא לא חמל הפעם, אלא הרג, השחית, ובלע את בת ציון. ובשביל להגדיל את צערם של ישראל עוד באו שונאיהם היושבים סביבם לראות במפלתם ולשמוח לאידם.
בתחילתה של הקינה מתואר בעיקר חורבן המקדש, והוא מכונה בכינויים רבים: תפארת ישראל, הדום רגליו, אהל בת ציון, מועדו, מזבחו, מקדשו, בית ה', מקדש ה'.
כל אלה כינויים של כבוד וחיבה המוכיחים על גודל הצער שכבוד זה גלה מישראל.
בהמשך הדברים (י-יז) נאמרת קינה על ירושלים. אין דמיון לשברה, ואין לה תנחומים בסבלם של אחרים.
אגב הקינה מוזכרים לגנאי נביאי השקר, שלא העזו או שלא ידעו להוכיח את העם ולהשיבם אל ה'.
מתוך תנ"ך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, מגילת איכה, סיכום פרק ב, עמ' יט.