מיהו הגבר?

פרק ג' פותח בפסוק "אני הגבר ראה עוני" (א). פסוק זה מעורר את השאלה: מיהו הגבר המדבר בפרק זה?

רבים מהמפרשים והחוקרים התלבטו בשאלה זו, וניתן להביא לשאלה זו לפחות ארבע תשובות:

א. האפשרות הראשונה בה הולכים רוב הפרשנים הקלאסיים היא שהמדבר בקינה זו הוא ירמיהו (למשל רש"י ואחרים). הנחה זו מתבססת על שני דברים: האחד הוא שלפי חז"ל ירמיהו חיבר את מגילת איכה ולכן טבעי הוא שאם מצאנו במגילה דובר יהיה זה ירמיהו הנביא. והשני הוא ההקבלות הרבות שיש בפרק לספר ירמיהו. 

ב. האפשרות השנייה היא שמדובר ב"אני" קולקטיבי. ה"אני" יכול להיות ירושלים שמדברת על כאבה או עם ישראל כקולקטיב (כך סובר למשל ר' ישעיה מטארני: "ישראל אומרים כך"). לפי אפשרות זו המדבר מייצג קבוצה גדולה יותר, וכך גם מתגשר הפער בין הקינה הזו והקינות האחרות שנאמרות בלשון רבים.

ג. האפשרות השלישית היא שמדובר ביחיד מעם ישראל, כלשהו. כך מפרש הראב"ע: "אמרו קדמונינו ז"ל כי זאת המגלה - ירמיהו חיברה. אם כן יהיה הוא האומר: אני הגבר, או: יאמר כן כל אחד מישראל". לפי פירוש זה, אין לזהות את הדובר עם מישהו ספציפי אלא להבין שכל אחד מעם ישראל יכול לומר את הקינה הזו. ההבדל בין האפשרות הזו והאפשרות השנייה הוא שבאפשרות הזו הגבר לא מייצג קבוצה או דמות אחרת אלא הגבר מדבר ממש על עצמו, אלא שאין לנו דרך לדעת מיהו אותו הגבר אלא רק לומר שמדובר במישהו מעם ישראל.

ד. האפשרות הרביעית מרחיקה עוד את הזיהוי של הגבר עם דמות מסוימת ולפיה הגבר מייצג את דמות הצדיק הסובל. הגבר הוא לא דמות מציאותית אלא דמות ספרותית של מישהו סובל. בכתיבת הקינה רצה המקונן להעביר את התחושה של הצדיק הסובל (בדומה לדמותו של איוב). בגישה זו פירש פרופ' יעקב קליין: "דמות זו נועדה לשמש מופת לכל אחד מבני האומה, שעברו עליו מוראות החורבן והגלות. ממנו יוכלו ללמוד איך להתגבר על ייאושם ועל ספקותיהם" (י' קליין, "אני הגבר מופת הצדיק הסובל במקרא ובמזרח הקדום", בתוך: איכה (עולם התנ"ך), עמ' 138-137)

להעמקה נוספת בשאלת 'מיהו הגבר?' עיינו גם במדור חברותא